עימות בוועידת הגיל השלישי של ynet ו"ידיעות אחרונות". מיכל זקס, שותפה בניהול מטה מאבק הגמלאים לקצבה הוגנת, זעמה על מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר שאמר כי "אין אזרח ותיק במדינת ישראל שלפי ההגדרה נמצא מתחת לקו העוני", ואמרה לו: "אנחנו לא מדברים על השלמת הכנסה. אנחנו מדברים על קצבת זקנה שלא שונתה מזה 20 שנה. אני לא מבינה למה לא מתקנים את קצבת הזקנה".
"אני רוצה שיורידו את השלמת ההכנסה מהפרק", הוסיפה. "גמרנו עם זה. 200 אלף גמלאים כולה. הגיע הזמן לתקן את קצבת הזקנה. השלמת הכנסה אינה קצבת זקנה. שכולם ישמעו את זה".
שפיגלר אמר לפני כן כי "ראוי להעלות את קצבת השלמת ההכנסה בצורה כזאת שלא יהיה אדם שלא יוכל להתקיים בכבוד. בוודאי בקרב האזרחים הוותיקים, שההוצאות השוטפות שלהם יותר גבוהות משל אדם צעיר".
- איך אתה מסביר את זה שהקצבאות לא עלו?
"יש בערך מיליון ו-140 אלף אזרחים ותיקים, התקציב מוגבל. כל תוספת לקצבת אזרח ותיק מתבטאת בסכום גדול מאוד. הביטוח הלאומי מצדד בהעלאת הקצבה והצמדתה לשכר במשק, וכך גם לגבי קצבת השלמת הכנסה. לא יעלה על הדעת שלא ניתן לאנשים שנשאו על כתפיהם את הקמת המדינה לחיות בצורה מכובדת".
- מה הבעיה שמעלים את קצבת השלמת ההכנסה ולא את קצבת הזיקנה?
"השלמת ההכנסה נוגעת כיום לכ-230 אלף אזרחים ותיקים. אנחנו מדברים על אזרחים נזקקים, על השלמות לכ-700 אלף אזרחים שיושבים בקצבת הזקנה, ולא יושבים בהשלמת הכנסה. בנוסף אנחנו בהשלמת הכנסה מקבלים היום 3,600 שקלים. זה סכום שגם ממנו אי-אפשר לחיות. באנו לפוליטיקאים עם תוכניות והצעות, והדבר הראשון שאמרו לנו הוא 'אין כסף'. יש יותר ממיליון גמלאים, 'אתם רבים מדי'".
דרור פלדמן, מנהל זרוע משכנתאות בבנק מזרחי-טפחות, אמר כי "אנחנו עדים לעלייה בתוחלת החיים ובצרכים של ציבור הגיל השלישי. יצאנו לשטח ושאלנו בקבוצות מיקוד, גם את הגיל השלישי וגם את הילדים שלהם, איך הם מתמודדים עם הירידה בקצבאות ועם השינוי שעובר משק הבית ביציאה לפנסיה. מה ששמענו זה כך: מצד אחד, להורים, הציבור המבוגר, יש אכן צרכים שהולכים ועולים גם עם השנים. הצרכים האלה מתחלקים לכמה קבוצות - מצד אחד רצון לשמר את רמת החיים שהורגלו אליה, ומצד שני לשפר אותה ככל הניתן. בנוסף יש צרכים שמתפתחים עם השנים, עם הרצון לבצע התאמות בדירה לצרכים מיוחדים שמתעוררים ורצון לעזור לילדים ביד חמה.
"אין ספק שיש פה צורך אמיתי. שאלנו את הילדים והם אמרו שהם רוצים לעזור, אך אין להם יכולת. יש ילדים שיכולים לעזור יותר או פחות וזה יוצר מתחים בתוך המשפחה. החלטנו למצוא פתרון שמגשר על הנושא הזה - והגענו למסקנה שיש פה פרדוקס. מצד אחד מתוארים הקשיים שיש לגיל השלישי, וגם לי יש אמא בת 87 בעת הזו. ומצד שני, לחלק מהציבור הזה יש דירה בבעלות - לא לכולם, אבל לרבים מהם. שווי הדירה עלה משמעותית לאורך השני, וחלקם סיימו לשלם משכנתא.
"מכיוון שהכסף קיים שם בקירות, חשבנו על פתרון שיאפשר לציבור הגיל השלישי למנף את הנכס שנמצא בידיהם כדי לתת מענה לאותם צרכים. הרעיון בבסיס העניין, הוא 'משכנתא הפוכה' למי שזה מתאים לו, משכנתא פנסיונית. בדרך כלל הכוונה לקצבה נוספת שמקבלים לאורך תקופה. אנחנו נותנים אותה עד 20 שנה. זה יכול להיות חלק ממימון נוסף לצד הקצבה, ויכול להיות תשלום חד-פעמי. הקצבה שהזכרתי יכולה להיות קבועה, ואצלנו - בשונה מאחרים - יכולה להיות גם גמישה. אפשר לקבוע מראש קצבה שניתן לנצל כל חודש, ואם לא ניצלת אתה לא חייב. אתה יכול להשתמש באמצעי תשלום אחר לשלם תשלומים בריאותיים ועוד דברים שנזקקים להם. לחלופין, אפשר לקבל קצבה חד-פעמית, שפה בוחר אותו קשיש אם לשלם על זה כעת או לחכות ולפרוס אותה לתקוף של עד 20 שנה".
זקס אמרה בנוסף כי "אני רוצה להגיד עוד משהו. משרד האוצר חייב לביטוח לאומי כמה? כ-400 מיליארד שקלים?". שפיגלר השיב כי "227 מיליארד, ואנחנו טוענים שיש עוד חוב של כ-150 מיליארד. הוא חייב לתושבי מדינת ישראל". מיכל הציעה כי "אז שמשרד האוצר יחזיר את הכסף לביטוח לאומי ולקצבאות".
- מאיר, מה תהיה המלצתך לשר הרווחה הבא בנוגע לקצבאות הזקנה?
"יש תוכנית שכבר התגבשה בנושא הזה. היא מתייחסת בעיקר להשלמת הכנסה. הצמדת הקצבה לשכר הממוצע במשק ולא למדד המחירים לצרכן. אמרתן שלכאורה ביטוח לאומי חוסם את היכולת להעניק לאזרחים הוותיקים כל מה שניתן בהתאם למגבלות החוק. משרד האוצר מעביר את מה שהוא חייב".
זקס הסבירה כי "אני רוצה שיורידו את השלמת ההכנסה מהפרק. גמרנו עם זה. הגיע הזמן לתקן את קצבת הזקנה. השלמת הכנסה אינה קצבת זיקנה". שפיגלר השיב לה כי "אנחנו רוצים את טובת האזרחים הוותיקים לא פחות מכן. בסוף המחוקק זה כנסת ישראל". זקס ענתה כי "מספיק עם השלמת ההכנסה. זה גימיק שיווקי". שפיגלר ציין כי "ההשלמה מיועדת לאלה שאין להם שום מקור הכנסה, נותנים להם תוספת". לבקוביץ סיכמה כי "עד שלא יעלו את קצבת הזיקנה, שום דבר לא יעזור".
- דרור, מה המענה המשמעותי ברמה הפיננסית שניתן לתת כרגע לאזרחים הוותיקים?
"יש צורך בתוספת הכנסה לציבור הגיל השלישי. אנחנו באים ואומרים - כל עוד הקצבאות במצב הנוכחי, וגם אם יעלו, יש פתרונות נוספים. ניתן לעשות שימוש בדירה שנמצאת בבעלות הלווים למימון צרכים שוטפים ותחומים נוספים שהציבור השלישי מתמודד איתם. שווה לשמוע על הפתרונות הללו, לקבל קצבה נוספת או תשלום חד-פעמי. כשאותו אדם כדרך העולם יילך לעולמו, היורשים שלו יקבלו פחות, אבל בסופו של דבר הוא יוכל לחיות בכבוד שנים רבות באמצעות קצבה נוספת. זה מה שאני מציע".