משרד ההגנה של רוסיה טען הבוקר (רביעי) כי 1,026 חיילים מחיל הנחתים האוקראיני, מאחרוני הכוחות של אוקראינה שממשיכים להתבצר במריופול, נכנעו כעת לצבא הרוסי. הממשלה בקייב לא הכחישה את הטענה הרוסית, אך אמרה כי אין לה מידע על כניעה של חיילים אוקראינים במריופול. אם הטענה נכונה, ולפי שעה לא ניתן לאמת אותה, ייתכן שמדובר בהישג משמעותי עבור כוחותיו של ולדימיר פוטין, שמכתרים את העיר האסטרטגית הזו בדרום-מזרח אוקראינה כבר יותר מחודש וחצי, וכותשים אותה ללא הפסקה.
עבור רוסיה, נזכיר, כיבוש מריופול הוא יעד מרכזי: נפילתה של עיר הנמל ששוכנת לחופי ים אזוב לא רק תגביל את הגישה של אוקראינה אל הים, אלא גם תאפשר ליצור רצף טריטוריאלי בשליטה רוסית מחצי האי קרים לחבל דונבאס, שנשלט בחלקו הגדול על ידי המורדים הפרו-רוסים. במקביל, כך מעריכים מומחי צבא במערב, כיבושה יאפשר למוסקבה להפנות את הכוחות הרוסיים שמוצבים בה אל עבר שטחים אחרים במזרח אוקראינה – שם רוסיה נערכת כעת למתקפה גדולה, מחודשת ומרוכזת באזור דונבאס, כדי להרחיב את אזורי השליטה של המורדים בחבל.
מריופול נחרבה כמעט לגמרי בעקבות ההפגזות וההפצצות הרוסיות, לצד הקרבות שהתחוללו ברחובותיה. לדברי האוקראינים, יותר מ-20 אלף אזרחים כבר נהרגו בעיר, שבה נצורים יותר מ-100 אלף בני אדם. את המידע הזה קשה לאמת, אבל במערב רווחות ההערכות שמספר ההרוגים שם אכן עומד על אלפים רבים. העובדה שהתקיפות הרוסיות נמשכות ללא הפסקה אינה מאפשרת לגורמים זרים להיכנס אל העיר, לבדוק את המצב בה ולסייע לנפגעים.
באוקראינה נשמעה השבוע טענה לשימוש בנשק כימי על ידי הרוסים בקרבות במריופול, אך במערב מיהרו ביממה האחרונה להטיל בה ספק ולהדגיש כי אין לכך אישוש. כך או כך, בימים האחרונים נראה יותר ויותר כי הקרב על העיר מגיע לשלב מכריע: כתבים של רויטרס המלווים את המורדים הפרו-רוסים במתקפה שלהם על העיר ראו להבות עולות מאזור התעשייה אזובסטל, שבו מתבצר כוח נחתים אוקראיני. לא ברור אם מדובר באותו כוח שכעת נכנע לטענת מוסקבה, שלדבריה נכנע במפעל ברזל בשם "איליץ'". הטלוויזיה הרוסית פרסמה תמונות שבהן נטען כי נראים אותם חיילים אוקראינים נכנעים במפעל הברזל.
לפי ההודעה שפרסם הבוקר משרד ההגנה הרוסי, בין הכוחות שנכנעו ישנם 162 קצינים ו-47 חיילות, וכן 151 חיילים פצועים. באוקראינה כאמור לא אישרו את הטענה הרוסית: במשרד ההגנה האוקראיני אמרו כי אין להם שום מידע על כך. יועצו של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי, אולכסיי ארסטוביץ', טען במקביל כי חלק מהכוח האוקראיני במריופול הצליח לחבור לכוחות אחרים בעיר, אלו של "גדוד אזוב" (מיליציה ימנית-קיצונית שפועלת כעת כחלק מהצבא האוקראיני). לדברי ארסטוביץ', חבירת הכוחות התבצעה במה שכינה "תמרון מסוכן". הוא לא פירט מה היה אותו תמרון, ולא התייחס לטענה הרוסית על כניעה של חיילים אוקראינים.
עוד לפני משרד ההגנה הרוסי, גם המנהיג הצ'צ'ני רמזן קדירוב, מבעלי בריתו הקרובים ביותר של פוטין ששלח את לוחמיו למלחמה באוקראינה, טען ש-1,000 חיילים אוקראינים נכנעו במריופול. לדבריו באזבוסטל ממשיכים החיילים האוקראינים להתבצר, ויש שם כעת כ-200 פצועים אוקראינים שלא יכולים לקבל גישה לטיפול רפואי. "עבורם ועבור כל השאר – יהיה זה עדיף שתיגמר ההתנגדות חסרת הטעם הזו ושהם יילכו הביתה למשפחות שלהם", אמר בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות.
הלוחמים המתבצרים: "נישאר נאמנים עד הסוף"
לפי רוסיה, החיילים שנכנעו משתייכים לבריגדה ה-36 של חיל הנחתים האוקראיני. חיילים מהכוח הזה, כך לפי רשת CNN, פרסמו רק אתמול סרטון שממנו השתמע כי הם מתקרבים אל סף יכולת העמידה שלהם בפני המצור הרוסי. "אנחנו המגינים של מריופול, בריגדת הנחתים ה-36, שמגינה על העיר עד האדם האחרון", אמר אחד מהם בסרטון שפורסם בפייסבוק.
"לא ויתרנו על העמדות שלנו. שמרנו על כל סנטימטר בעיר הזאת בצורה הטובה ביותר שיכולנו, אבל המציאות היא שהעיר תחת מצור, בכתר", הוסיף אותו חייל. "לא הייתה שום הספקה של תחמושת או מזון. החזקנו מעמד עד הסוף. אנחנו אסירי תודה לאוקראינים שהאמינו בנו ושהאמינו בנחתים. שמרנו על האמונה זמן רב כל-כך. נישאר נאמנים עד הסוף".
לפי הערכה שפרסם אתמול צבא אוקראינה, רוסיה תעדיף להשלים קודם את כיבוש מריופול לפני שתצא לאותו קרב גדול ומרוכז לכיבוש דונבאס. לקראת המתקפה הגדולה הזו רוסיה הסיגה את כוחותיה מאזורי קייב וצפון אוקראינה, שם נחלו כוחותיה אבדות קשות בקרבות מול האוקראינים, והיא מעבירה כעת עוד ועוד כוחות למזרח אוקראינה.
מוקדם יותר השבוע נצפתה שיירה ענקית, באורך של 12 ק"מ, ובה בין היתר כלי רכב משוריינים וכוחות ארטילריה, שעושה את דרכה ממזרח לחרקוב לכיוון דרום, אל עבר דונבאס. הבוקר התפרסמו תמונות חדשות של חברת צילומי הלוויין "מקסר", ובהן נראים כוחות נוספים ששלחה מוסקבה לאזור: חלקם חונים עדיין סמוך לגבול האוקראיני, במחוז בלגורוד שבמערב רוסיה, וחלקם מעבר לגבול, ליד חבל דונבאס. בין היתר נראים בצילומים עשרות טנקים, משוריינים אחרים וציוד תמיכה.
פוטין רוצה ניצחון עד 9 במאי, אבל הקרב במזרח עשוי "לקפוא"
הקרב על דונבאס צפוי, כך לפי הערכות פרשנים במערב, להיות מדמם הרבה יותר מהקרבות הקשים שהתנהלו במרכז, בצפון ובדרום אוקראינה בחודש הראשון של המלחמה, ואולי גם ממושך הרבה יותר. אותם פרשנים צבאיים חוששים לספק תחזית על זהות המנצח בקרב הזה על דונבאס, אזור שנחשב למרכז התעשייתי של אוקראינה כולה. אבל הניצחון שם, הם מעריכים, עשוי להכריע את עתידה של המלחמה. "התוצאה של הקרב עשויה להיות ששני הצדדים יהיו מוכים עד לנקודה שבה אף אחד לא יוכל לנהל מתקפה או מתקפת-נגד", אמר לרויטרס קונרד מוזיקה, מנהל חברת הייעוץ "רושאן" שמושבה בפולין. "האוקראינים יגנו על אדמתם עד האדם האחרון. הרוסים יספגו אבדות משמעותיות".
לדבריו, ייתכן מאוד שאחרי הקרב הזה יחל סכסוך "קפוא" שיימשך חודשים ארוכים, ושבמהלכו ירחף כל העת האיום של מתקפה חדשה מצד מוסקבה. רוסיה, נזכיר, טוענת כי מה שהיא מגדירה "מבצע צבאי מיוחד" נועד להגן על דוברי הרוסית במזרח אוקראינה מפני הממשלה בקייב, שלטענתה מבצעת בהם "רצח עם". רק אתמול אמר פוטין כי הוא סמוך ובטוח שהיעדים "האצילים" שהוצבו במבצע הזה יושגו, תוך שהוא מוסיף כי לארצו לא הייתה לכאורה ברירה וכי היא הייתה חייבת לפלוש לאוקראינה.
סכסוך "קפוא" יהווה מכה לתקוותו של פוטין להשיג ניצחון משמעותי בקרבות עד 9 במאי, אז תציין רוסיה את הניצחון הסובייטי על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. מדי שנה עורך הקרמלין מצעד צבאי ענקי בפיקוחו של המנהיג הרוסי במוסקבה, ולפי דיווחים מהשבוע שעבר פוטין מקווה שעד אז יוכל לטעון בפני אזרחי רוסיה לניצחון משמעותי בקרבות באוקראינה.
עוד לפני תגבור הכוחות שלו במזרח אוקראינה, צבא רוסיה וכוחות המורדים הפרו-רוסים הצליחו להדוף אט-אט את הלוחמים האוקראינים בכמה אזורים בדונבאס, בעיקר במחוז לוהנסק – אחד משני המחוזות שמרכיבים יחדיו את החבל הזה, לצד מחוז דונייצק. ריק ריינולדס, מומחה צבאי ממכון RUSI בלונדון, מציין כי בלוהנסק השתלטו הרוסים כבר על 90% משטחיו.
הדילמה האוקראינית: לסגת ולהימנע מכיתור רוסי?
בדונייצק הכוחות האוקראיניים מצליחים לפי שעה להחזיק מעמד בצורה טובה יותר. בשני המחוזות מוצב כוח משמעותי של הצבא האוקראיני, ולרבים מהחיילים שמוצבים שם – בתעלות ובעמדות הגנתיות שנחפרו עוד מתחילת הסכסוך ב-2014 – יש כבר ניסיון רב בקרבות מול אותם בדלנים.
חשש מרכזי כעת של צבא אוקראינה הוא מכיתור כוחותיו בדונבאס על ידי הצבא הרוסי, שלפי ההערכות מקווה לעשות זאת באמצעות "תנועת מלקחיים". בשיטה זו יוזרמו כוחות שריון ממערב לדונבאס, משני כיוונים: דרומה מאזור צפון-מזרח אוקראינה (ליד חרקוב), וצפונה מאזור דרום-מזרח אוקראינה (מריופול). כדי להימנע מכיתור כוחותיהם, האסטרטגים האוקראינים יצטרכו לבחון האם להסיג מראש את לוחמיהם מקו החזית, ובכך להימנע מנסיגה מהירה שעלולה להתבצע באופן כאוטי ותחשוף את הכוחות למתקפות קשות יותר. "זו ההתנתקות מקו החזית שצפויה להיות הבעיה. זו אחת ההחלטות שהאוקראינים יצטרכו לקבל", אומר ריינולדס.
אוקראינה צפויה לנסות להימנע מקרבות בשטח פתוח של טנקים מול טנקים, ולפי הפרשנים תנסה לפגוע בקווי האספקה של הרוסים באמצעות הפגזות ארטילריות, או באמצעות מתקפות ממוקדות של צוותים קטנים – שיטה שהוכיחה את עצמה באזור קייב בחודש שעבר, אז יחידות קטנות למדי הצליחו להביא לעצירתה של שיירת השריון הענקית שנצפתה עושה את דרכה לאזור הבירה.
שטח פתוח, כוחות מותשים: היתרונות והחסרונות של רוסיה
לפי הפרשנים לרוסים יש כמה יתרונות בלחימה במזרח אוקראינה, ואחד מהם הוא הכרה טובה הרבה יותר של השטח עצמו: חלקים נרחבים בדונבאס נשלטים כאמור על ידי הבדלנים הפרו-רוסים כבר מ-2014, ואף שלא עשה זאת באופן רשמי, הצבא הרוסי סייע להם מאז. "רוסיה פועלת בשטח שהוא מאוד מוכר", אמר ל"ניו יורק טיימס" קיר גיילס, מהמכון לחקור סכסוכים בבריטניה. בנוסף, הוא צופה שכוחותיה של מוסקבה "ילמדו מהטעויות שלהם בימים הראשונים של הקמפיין באוקראינה" – כשברקע מינוי המפקד החדש של כלל הכוחות הרוסיים הפועלים באוקראינה, הגנרל אלכסנדר דבורניקוב, שצבר ניסיון רב בפעילות המבצעית הרוסית בסוריה.
גיילס מציין כי יתרון נוסף שיעמוד לזכות הרוסים הוא רשת מסילות רכבת ענפה שקיימת הן מעבר לגבול, במערב רוסיה, והן בדונבאס עצמו. לפי "ניו יורק טיימס", רשת מסילות שכזו לא עמדה לרשותם במהלך הפלישה לצפון אוקראינה ואזור קייב. הגנרל הבריטי לשעבר ריצ'רד בארונס מציין יתרון נוסף עבור הרוסים בדונבאס: הקרקע שטוחה יותר, פתוחה יותר ומיוערת פחות – ולדבריו שיטת מתקפות הגרילה של האוקראינים עשויה להיות פחות מוצלחת באזור הזה.
גם בארונס מתקשה לחזות את המנצח בקרב הצפוי: "זה די מאוזן כעת", אמר בשיחה עם סוכנות AP. לדבריו, אם הרוסים אכן למדו מהטעויות שלהם, ומרכזים כעת את כוחותיהם, מקשרים טוב יותר בין הכוחות האוויריים לכוחות הקרקע ושיפרו את הלוגיסטיקה שלהם, "אז ייתכן שהם יתחילו להכניע את העמדות האוקראיניות". עם זאת, הוא הדגיש: "אני עדיין חושב שזה יהיה קרב של התשה אדירה".
סימן שאלה נוסף מרחף מעל יכולתם של הכוחות הרוסיים להשתקם במהירות רבה כל-כך מהתבוסה שספגו בקרבות על קייב. לפי אחת ההערכות, שצוינה בדיווח של רשת BBC, רוסיה איבדה 20% מהכוחות שריכזה ליד אוקראינה טרם המלחמה. "בדרך כלל, לצבא רציני נדרשים חודשים על מנת לבנות את עצמו מחדש, אבל נראה שהרוסים פשוט משליכים אותם אל עבר קרב", אמר ל"ניו יורק טיימס" פרדריק קגן, חוקר ממכון AEI האמריקני, שחבר למכון לחקר המלחמה על מנת לנטר את המתרחש באוקראינה. "הכוחות שהם פורסים מוכים בצורה קשה מאוד ונראה שהמורל שלהם נמוך".
אוקראינה, מצדה, טוענת כי היא ערוכה לקרב המממש ובא. "אנחנו מוכנים", הצהיר לאחרונה הנשיא זלנסקי, בעוד שר החוץ שלו דמיטרו קולבה הזהיר כי הקרב על מזרח אוקראינה יזכיר לעולם את מלחמת העולם השנייה. שניהם קראו למערב להזרים במהירות רבה יותר כלי נשק לצבא האוקראיני, כדי לסייע לו במערכה. בארה"ב, כך נראה, אכן נשמעים לקריאה הזו: לפי דיווחים שהתפרסמו הלילה בתקשורת האמריקנית, ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן צפוי להכריז כבר בימים הקרובים על סיוע צבאי נוסף לאוקראינה, בהיקף של 750 מיליון דולר. גורם בכיר בקונגרס האמריקני אמר לרויטרס כי הציוד הצבאי החדש שתזרים ארה"ב יכלול גם מערכות ארטילריה, כמו הוביצרים. הבית הלבן מסר בשבוע שעבר כי מתחילת הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר הוא כבר העביר לממשלה בקייב סיוע צבאי בהיקף של 1.7 מיליארד דולר.
רצח עם? מקרון קורא להימנע מ"הסלמה רטורית"
במקביל, ממשיכים מנהיגים באירופה להגיע לקייב כאות תמיכה בממשלתו של זלנסקי והעם האוקראיני. הבוקר הודיעו נשיאי פולין, ליטא, לטביה ואסטוניה כי הם עושים כעת את דרכם לבירה האוקראינית, שם ייפגשו עם זלנסקי. הם מצטרפים בכך למנהיגים אירופים אחרים, בראשם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, שכבר ביקרו בקייב בימים האחרונים.
בתוך כך, הצהרתו החריגה אמש של ביידן ולפיה פוטין אחראי ל"רצח עם" באוקראינה – הצהרה שממנה נמנע עד עתה וגם לאחריה הדגיש כי לא מדובר בעמדה רשמית של ממשלו – מעוררת כעת מחלוקת בקרב בעלי בריתה של ארה"ב. נשיא צרפת עמנואל מקרון הצהיר הבוקר בריאיון לתקשורת בארצו כי הוא מעדיף להימנע משימוש במונח טעון שכזה. "הייתי נזהר מלהשתמש במונחים שכאלו היום, בגלל שאלו שני עמים אחים", אמר בהתייחסות לאוקראינים והרוסים. "אני רוצה לנסות, ככל שאוכל, לעצור את המלחמה הזו ולבנות מחדש שלום. אני לא בטוח שהסלמה ברטוריקה תשרת את המטרה הזו". מקרון הדגיש כי הוא סבור שכן מרחשים באוקראינה פשעי מלחמה, ולדבריו זהו "מצב בלתי מתקבל על הדעת".
אחר הצהריים הגיב הקרמלין לדבריו של ביידן, ואמר כי הם בלתי מתקבלים על הדעת. "אנחנו רואים בסוג כזה של מאמץ לעוות את הסיטואציה בלתי מקובל", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב, שטען כי לארה"ב אין בכלל זכות להאשים את ארצו בפשעי מלחמה, כיוון שלדבריו היא עצמה "ביצעה פשעים מוכרים מאוד בזמן האחרון".
שבדיה ופינלנד בדרך לנאט"ו
לצד סיוע צבאי, מדינות רבות באירופה שוקלות כעת מחדש את מערכי הביטחון שלהן, בצל החשש מהתקופנות של מוסקבה. אחת ההשלכות של הפלישה הרוסית לאוקראינה היא דחיפתן של מדינות נוספות לברית נאט"ו, ברית שבה רואה רוסיה את האיום הגדול ביותר עליה. כעת נראה ששבדיה ופינלנד, שתי מדינות שאמנם קיימו לאורך השנים קשרים ענפים עם נאט"ו אך נמנעו מלהצטרף אליה באופן מלא, צועדות בדרך להצטרפות שכזו.
ראש ממשלת פינלנד סאנה מרין אמרה אחר הצהריים כי החלטה על הצטרפות לנאט"ו תתקבל לא בתוך חודשים, אלא שבועות בלבד. היא הדגישה כי "אין אף דרך לקבל ערבויות ביטחוניות" מבלי להצטרף לנאט"ו באופן מלא, כך שיחול עליה סעיף 5 באמנת הברית הצפון-אטלנטית – הקובע כי כל התקפה על אחת מחברות הברית תיחשב להתקפה על הברית כולה, כך שמדינות הברית יתגייסו לסייע לה במלחמתה.
ראש הממשלה הפינית אמרה את הדברים במסיבת עיתונאים משותפת בשטוקהולם עם עמיתתה השבדית מגדלנה אנדשון, שאמרה גם היא כי ארצה בוחנת כעת את האסטרטגיה הביטחונית שלה ואת האפשרות להצטרף לנאט"ו. "יש כמובן יתרונות וחסרונות לחברות בנאט"ו, כפי שיש יתרונות וחסרונות לאפשרויות ביטחוניות אחרות", אמרה. לפי דיווח שהתפרסם הבוקר בעיתון השבדי "סוונסקה דאגבלאדט", אנדשון כבר קיבלה למעשה את ההחלטה: גורמים אנונמיים אמרו לעיתון שמטרתה היא להגיש את בקשת ההצטרפות לנאט"ו כבר ביוני הקרוב.