לקראת חנינה קולקטיבית למפגינים בעד ונגד המהפכה המשפטית? עורכי הדין גדעון פישר וארז אבוהב פנו לרגל חודש אלול לנשיא המדינה יצחק הרצוג ולשר המשפטים יריב לוין בבקשה לחון מפגינים בעד הרפורמה המשפטית ונגד המהפכה - מימין ומשמאל. בפנייתם הם קראו לשניים ליזום מהלך שיסייע ל"איחוי הקרעים", כלשונם.
שני עורכי הדין הגישו את בקשת החנינה עבור כלל החשודים והנאשמים שנפתחו נגדם הליכי משפט מאז החלו ההפגנות סביב החקיקה המשפטית בכנסת. "בהכירנו את כבודכם משך שנים רבות וטובות ומתוך הנחה שבקשתנו משקפת את רצון העם, אנו מרשים לעצמנו ומתכבדים לפנות בבקשה להפעיל ממידת הרחמים, לחון את כלל ציבור מפגיני החקיקה המשפטית, ללא הבחנה פוליטית או מגזרית - והכול, לצורך איחוי הקרעים החברתיים בעם", כתבו.
5 צפייה בגלריה
פנייה להרצוג ולוין: חנינה קולקטיבית למפגינים בעד ונגד המהפכה
(צילום: EPA, אלכס קולומויסקי)
"כבוד הנשיא וכבוד שר המשפטים", ממשיכים שני עורכי הדין, "לפי נתונים שפורסמו בתקשורת עולה כי בחודשים האחרונים, הוגשו מספר כתבי אישום והחלו להתנהל תיקים פלילים שהוגשו על רקע המחאה. לא זו אף זו, נפתחו מאות תיקים פליליים שעשרות מהם מצויים כעת בעיון רשויות האכיפה לקראת הגשת כתב אישום. מדובר לרוב בעבירות איומים, הטרדה, התנהגות פסולה במקום ציבורי, גרימת נזק ומטרד, העלבת עובד ציבור או הפרעה לשוטרים והכל בהקשר למחאות, מימין ומשמאל, בעד ונגד הרפורמה המשפטית, בכל רחבי המדינה".
שני עורכי הדין הוסיפו כי "ברור לכולנו, שכלל ציבור החשודים והנאשמים הם בעיקרם אנשים נורמטיביים שומרי חוק ולא רק, אלא אף כאלה שנמנים בוודאות על הצד התורם לחברה, מימין ומשמאל וללא הבחנה. אין מדובר בפורעי חוק קיצונים וחוזרים, אין מדובר במי שיצא לרחוב לגרום לנזק או לנקוט באלימות. אין קלסתרון או דפוס דומה לחשודים ולנאשמים".
הם טוענים כי עיקר החשודים או הנאשמים שנגדם נפתח הליך משפטי הם "אזרחים שחווים כאב". "מדובר במגוון דעות, במי שאינטרס טובת המדינה עומד לנגד עיניהם, כפי השקפתם. מדובר באזרחים שיוצאים לרחוב כדי להצטרף למחאה ציבורית ולהיטיב עם המדינה, עם הרשויות, עם זכויות האזרחים ומכאן שניתן למחול להם ולהפעיל ממידת הרחמים ולא להענישם".
5 צפייה בגלריה
"סמכותכם למחול לציבור ולבטל הליכים משפטיים". מעצר מפגין בקפלן בחודש שעבר
(צילום: רויטרס / Nir Elias)
פישר ואבוהב ציינו כי סמכות השניים "למחול לציבור האזרחים ולבטל הליכים משפטיים, עונשים או רישומים פליליים לכלל הציבור מופיעה בחוק יסוד: נשיא המדינה. כפי הידוע, סמכות בלעדית זו, מבוססת בעיקר על מידת הרחמים ומכאן שאין מועד אחר שמתאים ונכון מחודש אלול למעשה החסד הנוכחי שנחוץ לצורך התחדשות, קירוב לבבות בחברה ופתיחת דף חדש לקראת ראש השנה. מעשה שיוביל לשיח של פיוס וערבות הדדית".
עורכי הדין הזכירו כי מהלך שכזה לא יהיה חסר תקדים, שכן ב-2010 אישרה הכנסת ברוב גדול חוק שקובע כי יבוטל העונש ויימחקו ההרשעה והרישום הפלילי של מי שעבר על החוק במסגרת ההתנגדות להתנתקות - למעט מקרים שבהם נעברו עבירות שדינן מאסר.
"מקרה דומה אחר בו נקטו במעשה זהה היה אירוע ההתנתקות. אז, חוקקו בכנסת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות, התש"ע-2010. באותם ימים, לא רק שחווינו בערה ציבורית וחברתית אלא שהליך החקיקה עצמו יצר סערה ופילוג וחוקיותו אף נדונה בבג"ץ. סופו של יום הנושא הוכרע ברוב דעות שבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הגן על נכונות ונחיצות החוק, חרף המחלוקות בניסוחו".
"לעניות דעתנו, במצב הנוכחי כיום בו הכנסת בפגרה וממילא, ועדות הכנסת עמוסות עד מעל הראש ואין לצפות מהן לכונן חוק חדש וגם אם כן, הדבר (אם יעבור) ירקום עור וגידים בעוד תקופה משמעותית שעד אז יוגשו כתבי אישום נוספים ויוטלו גזרי דין ואף צפויים עונשים ואולי מאסרים נגד אותם אזרחים. ולמעשה, במילים אחרות, אם נמתין לתיקון חוק בנושא, הקרע בעם ימשיך להתרחב. באמצעות מוסד החנינה יש בידיכם את הסמכות הבלעדית והיכולת לאחות את הקרעים ולקבוע שכלל ההליכים ימחקו כליל ויבוטלו. קיומם של תיקים במרשם הפלילי יהוו מכשול עבור אותם אזרחים, שלא בצדק, ומכאן בקשתנו".
"מכשול זה יתייגם כעבריינים ופורעי חוק, מכשול שיעיב על מצבם הנפשי ויגביר טורדנות בציבור, מכשול שיוביל לבזבוז משאבים לצורך הגנה משפטית, וימנע מהם להתקדם בחייהם האישיים בשל קיומו של רישום פלילי. לחלופין או במקביל, נודה לבדיקתכם בדבר המצאת ההליכים המשפטיים בקשר לנאשמים אשר הוגש נגדם כתב אישום פלילי".
עורכי הדין סבורים, כי בקשתם מגלה את רצון העם, נכונה מוסרית וחברתית ואפשרית מבחינה חוקתית. "בכלל הנסיבות המתוארות אנו מבקשים שתפעלו כאמור לעיל ותעניקו חנינה קולקטיבית לכל האזרחים שנפתחו נגדם הליכים פליליים או רישומים פליליים מימין או משמאל להליכי החקיקה", סיכמו.
