בזמן שבממשלה ובצה"ל מגבשים מעטפת הגנה ביטחונית לשם החזרתם של תושבי יישובי קו העימות בגבול לבנון, ומבטיחים לדאוג בין היתר לנוכחות צבאית קבועה ומעובה ביישובים ומחוץ להם וחיזוק כיתות הכוננות, במחקר שפורסם הבוקר (שני) עולה כי רוב תושבי האזור סבורים כי יחושו ביטחון ויחזרו לבתיהם רק בתנאי שפעילי חיזבאללה יורחקו מהגבול ולאחר פגיעה בתשתיות הטרור שהוקמו בשני העשורים האחרונים מול היישובים הישראליים.
2 צפייה בגלריה
"חוסן אישי לא מתבסס רק על ביטחון אישי-פיזי". בית שנפגע מירי נ"ט במטולה
(צילום: (c) Metula News Agency)
לפי המחקר, שבוצע בהובלת מרכז הידע האזורי של המכללה האקדמית תל-חי ואשכול רשויות גליל מזרחי, כ-40 אחוזים מהתושבים ביישובים שפונו הצהירו כי במצב הנוכחי אינם מתכוונים לחזור לבתיהם עם סיום המלחמה, בשל החשש מאיום חיזבאללה. עורכי המחקר ציינו כי "שלא במפתיע, תושבי הגליל שנשארו בבתיהם מפגינים חוסן קהילתי גבוה יותר לעומת התושבים שפונו או התפנו. כך לדוגמה, כ-90 אחוזים מהם ציינו במידה רבה של הסכמה כי לאחר סיום הלחימה הם מתכננים להמשיך ולהתגורר ביישובם, לעומת כ-60 אחוזים בלבד מקרב המפונים".
"הצבא והמדינה ניסו באמצעות הפינוי להגן על ביטחונם האישי של תושבי קו העימות, אולם חוסן אישי איננו מתבסס רק על ביטחון אישי-פיזי", הסבירה ד"ר איילה כהן, מרצה בכירה בחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל-חי. לדבריה, "הוא מורכב גם מחוסן מנטלי, רגשי ורוחני, שכנראה נפגעו מאוד כתוצאה מהניתוק מהבית, מהסביבה המוכרת וגם מהקהילה התומכת".
מסקנות ראשונות אלו עלו מהמחקר שנערך בשיתוף קרן רונלד רודברג ושותפות קהילות קנדה אצבע הגליל. בנוסף, המחקר הציג תמונת מצב מדאיגה על מצבם הנפשי והכלכלי של תושבי הגליל המזרחי, שחלקם מתמודדים כבר יותר משלושה חודשים עם האתגרים והקשיים שמולידה הלחימה הממושכת מול חיזבאללה.
2 צפייה בגלריה
"אין בכוונת התושבים לשוב לבתיהם עד להשגת ביטחון מוחלט באזור". אימון של כוח רדואן
(צילום: AFP)
במחקר השתתפו כ-2,000 נשאלים בני 18 ומעלה מרשויות הגליל המזרחי, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה באזור. כ-90 אחוזים ממשתתפי המחקר הזדהו כיהודים, והשאר דרוזים, מוסלמים או נוצרים. כמו כן, כ-48 אחוזים מהמשתתפים הצהירו כי נשארו להתגורר ביישוב מגוריהם, ואילו היתר (כ-52 אחוזים) פונו או התפנו עצמאית מהאזור.
ד"ר איילה כהן וד"ר נועם כהן שהובילו את המחקר ביקשו, בין היתר, לבחון הופעת תסמיני פוסט-טראומה בקרב התושבים, וממצאיו העלו תמונה עגומה על מצבם הנפשי והרגשי, כאשר גם בנושא זה נצפו הבדלים משמעותיים בין תושבים שפונו או התפנו עצמאית ובין התושבים שהחליטו להישאר בבתיהם. לפי נתוני המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי על-שם ליאור צפתי, 16 אחוזים מתושבי המדינה חוו תסמיני פוסט טראומה לפני תחילת סבב הלחימה, ולאחר תחילת המלחמה המספרים עלו ל-30 אחוזים.
מנגד, תמונת תסמיני הקשיים הנפשיים מהמציאות בקרב תושבי הגליל המזרחי מעידה כי זו עלתה כמעט פי שניים ממצבם של שאר אזרחי המדינה. בקרב 54 אחוזים מהתושבים שהתפנו עצמאית ולא נמצאים במסגרת קהילתית או מקבלים תמיכה נפשית מסודרת מטעם מוסדות המדינה נמצאו תחושות של פוסט טראומה. בקרב התושבים המפונים, 48 אחוזים דיווחו על תחושות פוסט טראומה ורק 40 אחוזים מהתושבים שנשארו בבתיהם העידו על פיתוח הקשיים הנפשיים כתוצאה מהמצב המלחמתי. עוד הראו ממצאי המחקר כי כ-43 אחוזים מקרב המפונים והמתפנים העידו כי מערכות היחסים האישיות וחיי החברה שלהם נפגעו בעקבות המצב, זאת לעומת 33 אחוזים בקרב התושבים שנשארו.
ד"ר איילה כהןד"ר איילה כהן הסבירה כי "כרגע תושבי הצפון המפונים לא נמצאים בסביבתם הטבעית, מתמודדים עם קשיים רבים של שהות ממושכת בחדרים בבית מלון ובעיקר שרויים בחוסר ודאות גדול מאוד, כשלא ברור להם מה צופן העתיד מבחינה ביטחונית, מדינית, כלכלית-תעסוקתית וחברתית". היא סבורה כי על המדינה "להקים בדחיפות מנהלת שתטפל בתושבי הצפון ותייצר להם אופק ברור ככל הניתן לגבי העתיד".
במסגרת המחקר נבחנו גם ההיבטים התעסוקתיים והכלכליים והשפעות המלחמה ופינוי התושבים עליהם. מחצית מהתושבים המפונים העידו על פגיעה חמורה רבה ביכולתם לעבוד, כשהפגיעה בקרב התושבים שנשארו עומדת על 37 אחוזים בלבד. כמחצית מכלל הנשאלים דיווחו על הרעה במצבם הכלכלי. קרוב ל-90 אחוזים מקרב בעלי עסקים ועצמאיים בגליל המזרחי דיווחו על פגיעה בהכנסותיהם בעקבות המלחמה. כמחציתם חווים ירידה של מעל 50 אחוזים בהכנסותיהם בתקופה זו. "נדרשת התערבות ותמיכה משמעותית מצד משרדי הממשלה", דרש בני בן-מובחר, יו"ר אשכול גליל מזרחי וראש המועצה האזורית מבואות החרמון, בתגובה לממצאי המחקר. הוא הסביר כי תושבי הגליל המזרחי מצפים לקבל מענה ממשלתי ש"יאפשר את התנאים הנדרשים להשבתם לבתיהם, ואשר יש בו כדי לשקם, להצמיח ולהביא לפיתוח כלכלי- חברתי, פיזי ודמוגרפי של האזור".
בן מובחר טען כי "תוצאות המחקר ממחישות באופן ברור כי אין בכוונת תושבי הגליל המזרחי לשוב לבתיהם עד להשגת ביטחון מוחלט באזור. חוסן קהילתי הוא הבסיס לחיים שלנו בגליל ובגולן ולצד האמון המלא שיש לנו בכוחות הביטחון – אנו דורשים פתרון צבאי - מדיני אחראי לתושבים, יש לנו אפס סובלנות לפתרונות ארעיים. עלינו כרשויות ועל גורמי הממשלה מוטלת האחריות לחזק את התושבים, לתמוך בהם ומעל לכל לשמור על חוסנם וביטחונם".
