ועדת האיתור לבחירת היועץ משפטי לממשלה, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, המליצה הערב (יום א') לראש הממשלה נפתלי בנט ולשר המשפטים גדעון סער על שלושה מועמדים לתפקיד: ד"ר רועי שיינדורף, עו"ד איתי אופיר ועו"ד גלי בהרב-מיארה - המועמדת המועדפת על סער, שצפוי להביא את מינויה לאישור הממשלה.
הוועדה החלה את עבודתה לפני כחודש וחצי, ובשבועות האחרונים היא קיימה שמונה ישיבות וראיינה את כל המועמדים כדי לעמוד על אישיותם, כישוריהם וניסיונם. בוועדה חברים, בנוסף לגרוניס, גם ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה), נציגת לשכת עורכי הדין עו"ד תמי אולמן, שר המשפטים לשעבר דן מרידור ונציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא.
ההערכה היא שחברי הוועדה היו מודעים לכך שהמועמדת המובילה של שר המשפטים היא עו"ד בהרב-מיארה, לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי). כמו כן ידועה להם כוונתו של סער לפצל את מוסד היועמ"ש בין מתן ייעוץ משפטי לממשלה ולמוסדות ציבוריים, לבין מי שיעמוד בראש התביעה הכללית. כל מועמד לתפקיד ידע טרם ההתמודדות שהוא צפוי לעבוד עם סער על הפיצול ועל החקיקה שתלווה לכך.
סער אמר בהזדמנויות שונות כי הגיעה העת למנות יועצת משפטית לממשלה, בתנאי שתעמוד באמות המידה המקצועיות ובכישורים המיוחדים הנדרשים מנושא תפקיד כה מרכזי. מקורות בכירים העריכו כי עו"ד בהרב-מיארה מתאימה גם לתוכנית של סער לפצל את מוסד היועמ"ש, וניסיונה בניהול מערכת כה גדולה, בתחומי ייעוץ ובתחום האזרחי, מעניק לה יתרון יחסי על פני המועמדים השונים.
בהרב-מיארה כיהנה בעבר במשך שמונה שנים כפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי), ומאז פרישתה שימשה כיועצת במשרד עורכי הדין "תדמור ושות'". בשנה האחרונה היא מילאה תפקידים בוועדות ציבוריות, בהן הוועדה המייעצת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים והוועדה המייעצת לסדר דין אזרחי. היא גם שימשה כיו"ר הוועדה לבחינת כשירות מינויים בתאגידים העירוניים במשרד הפנים וחברה במועצת בתי הדין המנהליים.
רועי שיינדורף הוא דוקטור למשפטים, שמכהן החל מאוקטובר 2013 בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בעניין משפט בינלאומי. הוא בעל תואר ראשון ושני למשפטים וכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת ניו יורק. שיינדורף חבר בלשכת עורכי הדין של ישראל ובלשכת עורכי הדין של ניו יורק.
עו"ד איתי אופיר מכהן החל מ-2017 כיועץ המשפטי למערכת הביטחון. הוא למד משפטים, מנהל עסקים ופילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, התמחה בבית המשפט העליון אצל השופט תיאודור אור וסיים לימודי תואר שני בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד. הוא בוגר תוכנית המנהיגות הבכירה של קרן וקסנר. אופיר עבד מספר שנים במשרד עורכי הדין הניו יורקי Weil Gotshal & Manges וכיהן כשותף וכראש המחלקה המסחרית במשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות'.
בתחילת החודש הוועדה המקצועית-ציבורית פרסמה את שמות תשעת המועמדים שהוגשו לה. המועמד הבולט מבין השישה שלא נבחרו הוא עו"ד רז נזרי, המשנה ליועמ"ש לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים ולמשפט ציבורי-חוקתי. לפני כן כיהן כמשנה ליועמ"ש בחום המשפט הפלילי עד 2017. לפני שנתיים, עם הפרצות נגיף הקורונה, מונה נזרי כאחראי על המערך המשפטי שמלווה את המאבק בנגיף, מטעם היועמ"ש. החמישה האחרים שלא נבחרו הם השופטת מיכל אגמון-גונן, פרופ' אריאל בנדור, ד"ר אביעד בקשי, עו"ד איל ינון ופרופ' ברק מדינה.
בנט על מנדלבליט: "כולנו חייבים לך תודה גדולה"
(צילום: לע"מ)
ראש הממשלה נפתלי בנט ושריו נפרדו היום בישיבת הממשלה השבועית מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שכהונתו בת שש השנים תסתיים ביום שלישי. "ממשלה שפועלת להחלשת שלטון החוק, או חלילה פועלת נגד שלטון החוק, פוגעת בציבור", אמר מנדלבליט בפרידתו מהממשלה, כשהוא רומז לימי הממשלה הקודמת. "היו כאלה שניסו להציג את הפגיעה בשלטון החוק כמהלך אידיאולוגי, תחת הכותרת של 'משילות', אבל פעם אחר פעם ראינו שמה שבאמת עמד מאחורי המהלכים הללו היה רצון לקדם אינטרסים אישיים, תוך פגיעה קשה בעיקרון הנאמנות הציבורית".
בנט, שנמנע מלהתייחס לתיקי נתניהו שעמדו במוקד שנותיו האחרונות של מנדלבליט בתפקיד, שיבח אותו על פעילותו להגן על ישראל ב"שדה המשפט הבינלאומי", כלשונו. "האויבים שלנו משתמשים נגדנו בכל כלי אפשרי, גם ברדיפה משפטית ויצירת דה-לגיטימציה בפורמים בינלאומיים", אמר בנט. "התפקיד שאתה מילאת, בהגנה על מדינת ישראל, על חייליה ועל אזרחיה בזירה הבינלאומית זו מערכה של ממש, זה גדול ומשמעותי ועל כך כולנו חייבים לך תודה גדולה".
שר המשפטים סער ציין במהלך הישיבה כי התפקיד שאותו מנדלבליט עוזב הוא אחד הקשים ביותר בשירות הציבורי, שני לדבריו רק לזה של ראש הממשלה עצמו. "הוא כיהן בתקופה הקשה ביותר למוסד החשוב הזה - מוסד היועץ המשפטי לממשלה - תחת מתקפה גלויה, ארוכה, רצופה וחסרת מעצורים במשך כשנתיים ימים, מתוך הממשלה עצמה ובהובלת רה"מ", הוסיף סער. "המתקפה הזאת נבעה מסיבה אחת בלבד - החלטתו להגיש, לפי חובתו בחוק, כתב אישום נגד ראש ממשלה".
