היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה היום (ראשון) לבג"ץ כי היא מתנגדת לעמדתו של שר המשפטים יריב לוין - שמסרב למנות נשיא לבית המשפט העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי שהייתה נהוגה במשך שנים. "אי-מינוי ראש הרשות השופטת, נשיא בית המשפט העליון, לתקופה כה ארוכה, הוא חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל ופוגע באורח קשה ברשות השופטת", כתבה היועמ"שית - שעל כוונתה לא לייצג את לוין בבג"ץ פרסמנו לראשונה ב-ynet.
לתגובה המלאה של היועמש"ית - לחצו כאן
תגובת לוין ליועמ"שית: יש מי שמבקשים לבטל את מעמדם של נבחרי הציבור בוועדה
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
היועמ"שית, שהשיבה מטעם המדינה וגם מטעם הנהלת בתי המשפט, הביעה למעשה תמיכה בדרישה הנכללת בעתירות שהוגשו לבג"ץ, ולפיה יש לחייב את לוין לאפשר מינוי נשיא לעליון. שר המשפטים צפוי למסור תגובה נפרדת, אך ביום שישי ביקש מהשופטים ארכה. "לעמדת המשיבים, ובכלל זאת עמדתם המקצועית של גורמי הרשות השופטת האמונים על הבטחת תפקודה, המחדל המתמשך בבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון, פוגע באורח קשה בעקרון הפרדת הרשויות, ובמעמדה ותפקודה של הרשות השופטת", כתבה.
לוין, נזכיר, מסרב לאפשר הצבעה בוועדה לבחירת שופטים, שבראשה הוא עומד מתוקף תפקידו - מתוך ידיעה שיש בוועדה רוב למינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון, בהתאם לשיטת הסניוריטי. מאז אוקטובר אשתקד, אז פרשה הנשיאה הקודמת אסתר חיות, מתנהל בית המשפט העליון ללא נשיא, ואת מקומו ממלא השופט עוזי פוגלמן - אך גם הוא יפרוש באוקטובר הקרוב, ועד כה לא הושגה הסכמה בוועדה על מי ינהיג את בית המשפט העליון אחריו.
בתגובתה לעתירות לבג"ץ, הדורשות כאמור לחייב את לוין לערוך הצבעה בוועדה על מינוי נשיא לעליון, כתבה למעשה בהרב-מיארה כי היא תומכת בדרישה הזו. "מקום בו מתפנה משרת נשיא בית המשפט העליון, קיים 'צורך' אובייקטיבי אינהרנטי מובהק בבחירת נשיא על דרך קבע. בוודאי שבמכלול הנסיבות האמורות, בנקודת הזמן הנוכחית, דרישת המהירות הראויה מחייבת לפעול בהקדם האפשרי לפרסום ברשומות שמות המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, ובסמוך לאחר תום 45 הימים על השר לכנס את הוועדה, להעמיד על סדר יומה את בחירת נשיא בית המשפט העליון ולקיים הצבעה לבחירת נשיא בית המשפט העליון".
לדבריה, "הימנעות השר מהפעלת סמכותו לכינוס הוועדה והעמדת בחירתו של נשיא לבית המשפט העליון על סדר יומה, שמנוגדת לחובות המוטלות על-פי דין, אף מהווה בנסיבות העניין גם חוסר סבירות קיצוני". היא הדגישה בתגובתה כי בהתאם לחוק, די ברוב רגיל לבחירת נשיא עליון בוועדה, וכי בניגוד לבחירת שופטים רגילים בעליון - מינוי נשיא לא מצריך הסכמה רחבה בוועדה.
לוין השיב להודעת היועמ"שית, ובנאומו בטקס הצהרת אמונים של שופטים שנבחרו על ידי הוועדה לבחירות השופטים, הוא ציין כי נמשכים המיונים לבית המשפט העליון, ביקש לגלות "פתיחות ונכונות לפשרות", ותקף: "לצערי, יש מי שמבקשים להחליף את דרך ההבנות בדרך של ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור, אשר הם המשקפים את הכרעת העם בבחירות". לדבריו, "הדבר נעשה באמצעות שטף של עתירות, שתכליתן ניצול האיפוק החקיקתי שנדרש בעת מלחמה, כדי להעביר באופן חד-צדדי את כלל סמכויות ניהול הוועדה לידי ראשי המערכת המשפטית".
ממלא המקום פוגלמן, שנאם גם הוא בטקס, אמר: "הוועדה טרם השלימה את מלאכתה. לפניה אתגרים משמעותיים עליהם עמדתי לא אחת - בחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון ומינויים נוספים לבתי משפט אחרים. תקוותי היא שגם בנושאים אלה יושלם הליך הבחירה בהקדם כמתחייב מהוראות הדין ומהאינטרס הציבור".
גם הנשיא יצחק הרצוג קרא להשלים את מינוי השופטים, ובנאומו בטקס אמר: "אני שב וקורא לכם, ולכלל חברות וחברי הוועדה, להשלים את מלאכת איוש התקנים החסרים בכל הערכאות, כולל בבית המשפט העליון בהידברות. כפי שציינתי בטקס הקודם - אני סבור כי בעת הקשה הזאת כולנו צריכים להתחייב לכך – להתאמץ, לבוא לקראת, אפילו לוותר קצת בשביל למצוא את שביל הזהב ולהמשיך ולמלא את שורות השופטים והמערכת המשפטים כולה".
היועמ"שית קובעת: אין ללוין זכות וטו
בתגובתה עונה גם היועמ"שית לטענת השר לוין ולפיה הוא סבור שיש למנות נשיא לעליון רק בהסכמה רחבה. "בכך אין כדי לקנות סמכות משפטית, יש מאין, להימנעות ממושכת מהעמדת בחירת נשיא לבית המשפט העליון על סדר יומה של הוועדה או להצדיק הימנעות שכזו, המובילה לפגיעה במערכת המשפט. השאיפה להגיע להסכמה רחבה בין חלקי הוועדה השונים אינה יכולה לעלות לכדי שינוי דה-פקטו של מנגנון הבחירה ודרישת הרוב החלים מכוח חוק ביחס לבחירת נשיא לבית המשפט העליון, ובאופן שהופך את סמכותו האופרטיבית של השר לכינוס הוועדה למעין זכות 'וטו' אשר בכוחה למנוע בחירת נשיא שלא על דעתו; ולמעשה, להותיר את הרשות השופטת ללא ראש ואת מדינת ישראל ללא סמל שלטוני מרכזי למשך תקופה כה ארוכה".
היועמ"שית מדגישה כי ישנה "חובה" על לוין לכנס את הוועדה כדי לאפשר את המינוי. "הימנעות השר במשך תקופה ממושכת מהעמדת בחירת נשיא לבית המשפט העליון על סדר היום של הוועדה מעניקה, הלכה למעשה, לרשות המבצעת שליטה בפועל בהליך מינוי נשיא בית המשפט העליון - על-ידי בחירת העיתוי שבו תתבצע הבחירה, אם בכלל, שמנותק מהצורך האובייקטיבי במינוי הנשיא. בפרט בנסיבות שבהן כאמור בתוך חודשים ספורים עם פרישת כבוד ממלא מקום הנשיא (פוגלמן) וללא מינויים של נשיא ומשנה לנשיא לבית המשפט העליון, ייוותרו שתי משרות אלה לא מאוישות כדרך קבע - דבר שיש בו כדי להביא לתלות של הרשות השופטת ברשות המבצעת, בניגוד לתכליתו החוקתית-משטרית של ההסדר הקבוע בסעיף 4 לחוק - יסוד: השפיטה".
העתירות לבג"ץ דורשות גם מהוועדה לבחור שני שופטים נוספים שחסרים בהרכב העליון - מאז פרישתן של אסתר חיות ושל ענת ברון באוקטובר אשתקד - אולם בסוגיה זו עמדת היועמ"שית מתונה יותר. היא כותבת כי ספק אם נכון לחייב את הוועדה להצביע על מינוי שופטי עליון - כי עבור בחירתם יש כאמור להשיג הסכמה רחבה. לצד זאת, היא קובעת שלכל הפחות צריך "להתניע" את הליך הבחירה, ולנסות להגיע להסכמות.
"ספק אם יש בעת הזו תוחלת בהטלת חובה נוקשה לכינוס הוועדה לשם דיון והצבעה וספק אם יש תוחלת ממשית להבאת הדרישה לכינוס הוועדה לשם הצבעה. על כלל חברי הוועדה לבחירת שופטים לפעול בשקידה ובמהירות ראויה כדי לקדם ככל הניתן את בחירתם של שופטים לבית המשפט העליון, ובניסיון להגיע להסכמות אשר יאפשרו את בחירתם", כתבה היועמ"שית.
ההתעקשות של לוין, וה"דילים" שלא צלחו
"בשים לב לפרק הזמן הארוך של למעלה משמונה חודשים בו חסרים שני שופטים בבית המשפט העליון, ומשך הזמן שנדרש על-פי דין לפרסום השמות ברשומות טרם ניתן יהיה לבחור שופטים חדשים לבית המשפט העליון; לצפי של פרישת כבוד ממלא מקום הנשיא (פוגלמן) בחודש אוקטובר הקרוב, כך שבית המשפט העליון יהיה בחסר של חמישית משופטיו; ולעומס הכבד בו נתון בית המשפט העליון - החובה לפעול בשקידה ובמהירות ראויה לקידום הליך בחירתם של שופטים לבית המשפט העליון דורשת לכל הפחות את 'התנעת ההליך' וקידומו בפועל ככל הניתן, תוך ניסיון להגיע להסכמה בנושא, לשם מניעת פגיעה מתמשכת בתפקודו של בית המשפט העליון ובציבור", הוסיפה.
פוגלמן, במאי: "מקווה שנוכל לבחור נשיא קבוע, זה לטובת הציבור כולו"
(צילום: לשכת עורכי הדין )
העתירה נגד לוין הוגשה בפברואר האחרון על ידי "התנועה לאיכות השלטון". בעתירה נטען כי לוין אינו מקיים נוהג חוקתי, מאז קום המדינה, למנות נשיא לבית המשפט העליון על פי שיטת הסניוריטי. עוד נכתב כי השר מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים מתוך מניעים פסולים, במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת ובמערכת האיזונים והבלמים.
השר לוין הבהיר מאז ומתמיד כי הוא מתנגד לשיטת הסניוריטי, שלפיה נבחר לעליון ותיק השופטים, והצעת חוק שמשנה זאת אף הוכנה לפני כשנה וחצי במסגרת המהפכה המשפטית, אך הוקפאה בשל המחאה. בין לוין לפוגלמן התנהלו מגעים על מנת למצוא פשרה שתאפשר בחירת נשיא, אך הם העלו חרס, בין היתר כיוון שפוגלמן עומד על קיום עקרון הסניוריטי, שעל פיו ייבחר כאמור השופט יצחק עמית.
גם ניסיונות לדילים שונים בין לוין לפוגלמן באשר לבחירת שני שופטים חסרים בעליון כבר עתה ועוד אחד עם פרישת פוגלמן בחודש אוקטובר הקרוב לא צלחו. חלק מהנוסחאות כללו הסכמה של לוין למינוי עמית בתמורה לבחירת שופטים לעליון שיעבו את האגף "השמרני", אך פוגלמן סירב לכך.
