בעוד כשבוע ידון בג"ץ בשאלת הוצאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות, וההערכה במערכת המשפטית היא כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא תבקש להכריז על נתניהו כ"נבצר" במענה לעתירות נגד המשך כהונתו, ברקע תמיכתו במהפכה המשפטית.
שני נימוקיה העיקריים של מיארה צפויים להיות כי על נתניהו הוחל הסדר ניגוד עניינים קפדני, כפי שהנחה אותה בג"צ בעבר, וכן שהחוק המסדיר היום את נבצרותו של ראש הממשלה הוא עמום. עם זאת, אם לא יוכנסו תיקונים מהותיים בהצעת "חוק הנבצרות" שמקדם ח"כ אופיר כץ (הליכוד), בהרב-מיארה לא תוכל להגן עליו בעתירות שתוגשנה, אם יתקבל.
הצעת החוק של כץ עברה אתמול בכנסת בקריאה טרומית ברוב של 62 חברי כנסת, לעומת 20 שהתנגדו. נתניהו הצביע בעד, וחברי כנסת רבים מהאופוזיציה לא נכחו בהצבעה, לאחר שמפלגות העבודה ויש עתיד הודיעו כי יצאו למוקדי ההפגנות בתל אביב.
כץ תיאר כי הצעת החוק מבהירה את הדין הקיים ביחס להכרזה על נבצרות ראש הממשלה, "ובאה למנוע ניצול לרעה של הדין הקיים לסיכול רצון הבוחר ויש בה כדי להגביר את הוודאות והיציבות". ההצעה מגדירה כי נבצרות ראש ממשלה משמעה אך ורק אי-מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו.
4 צפייה בגלריה
הדיון בבג"ץ, שבו נדחו העתירות נגד כהונת ר"מ עם כתבי אישום. נתניהו חויב לעמוד בהסדר ניגוד העניינים מאז
(צילום: EPA)
בהרב-מיארה לא תוכל להגן על החוק מכיון שהוא פרסונלי, ונועד להיטיב עם בנימין נתניהו. החוק ישלול את הביקורת השיפוטית של בג"ץ על סוגיית הנבצרות, והוא מציב רף בלתי-מידתי על האפשרות להכריז על כל ראש ממשלה כנבצר.
בדיון בוועדה המיוחדת בכנסת הדנה בתיקונים ב"חוק-יסוד: הממשלה", של ח"כ כץ, העוסקת בהגדרת ראש הממשלה כנבצר, אמר המשנה ליועמ"שית גיל לימון כי החוק שמסדיר את נבצרות ראש הממשלה היום הוא כאמור "הסדר עמום, שיישומו מעורר שאלות, בפרט. בין היתר, מהם סוגי המקרים שיכולים להקים מצב של נבצרות, ומיהו הגורם המוסמך לקבוע כי ראש הממשלה נמצא במצב של נבצרות".
לימון הבהיר כי לנוכח המשמעויות כבדות המשקל של הכרזה אפשרית כי נבצר מראש ממשלה למלא את תפקידו, ראוי שהכנסת תבהיר את הנסיבות לכך, וכן את המנגנון שבאמצעותו ייקבע מצב של נבצרות.
עם זאת, ביחס לחוק המוצע על ידי ח"כ כץ, לימון הוסיף ש"פרטי ההסדר לגופם מעוררים קשיים משפטיים ומעשיים, שנבקש להסב את תשומת לב חברי הוועדה אליהם: הן ביחס לצמצום העילות שיכולות להקים מצב של נבצרות, הן ביחס למנגנון המחמיר לקביעת קיומה של נבצרות, והן ביחס למניעה המוחלטת של ביקורת שיפוטית ביחס לסוגיה זו". לימון הבהיר כי התפיסה המשפטית כיום עוסקת בעיקר בשאלה עובדתית בדבר יכולתו של ראש הממשלה למלא את תפקידו, שאינה מוגבלת לנסיבות בריאותיות בלבד, ומתייחסת גם לטעמים אישיים-סובייקטיביים - וגם למצבים שמגלים מניעה אובייקטיבית.
הוא הזכיר שבפסקי הדין בעניינם של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושל ראש הממשלה נתניהו, בית המשפט העליון ציין שהוא נכון להניח שנבצרות ממילוי התפקיד עשויה להתקיים גם על רקע הליכים פליליים, "אולם, לאור נסיבות העניין, ובעניינו של נתניהו – גם בשים לב להסדר ניגוד העניינים שנקבע לנטרול השפעת ההליך הפלילי, נמצא כי לא התגבשה תשתית ראייתית שמעידה על נבצרות ממילוי התפקיד".
ביחס להצעת החוק של ח"כ כץ, לימון ציין שהיא מבקשת לצמצם את הנסיבות שמקימות נבצרות ממילוי התפקיד אך ורק להעדר מסוגלות פיזית או נפשית: "אנו סבורים כי הגבלת המצב של נבצרות לנסיבות בריאותיות בלבד מעוררת קושי רב, בשל קיומם של מצבים נוספים, לרבות כאלה שלא ניתן לצפות מראש, שבהם ראש הממשלה לא יהיה מסוגל למלא את תפקידו. על כן, נכון שתהיה אפשרות להחיל את הסדר הנבצרות גם לגבי מצבים כאלו. זאת כדי שלא נמצא חלילה במצב שבו למעשה ראש הממשלה אינו מסוגל למלא את תפקידו - אך החוק לא יתיר את הפעלת המנגנון שיסמיך את ממלא מקום ראש הממשלה להיכנס לנעליו ולהפעיל סמכויות חיוניות".
לימון תיאר עוד כי החוק לא מגדיר את המנגנון לקביעת נבצרות, והדבר מעורר שאלות רבות ואף חשש מפני מצב שבו ראש ממשלה יוכרז כנבצר ללא הצדקה. עם זאת, לימון ציין שהצעה הקובעת רוב של שלושה רבעים מחברי הממשלה, או רוב של 90 חברי כנסת, יכולה להביא למצב אבסורדי שבו ראש הממשלה לא יכול למלא את תפקידו, למשל מסיבות רפואיות, אך מטעמים פוליטיים לא יימצא הרוב הדרוש להביא להכרזה על נבצרותו. "במצב שכזה, המדינה תתפקד למעשה ללא ראש ממשלה", התריע.
באשר להצעה כי בית המשפט העליון לא יחיל ביקורת שיפוטית בנושא הנבצרות, לימון הזכיר את ה"חור השחור המשפטי" שתיארה בהרה-מיארה. "במישור העקרוני, חקיקה שמונעת באופן מוחלט ביקורת שיפוטית על החלטה של רשות ציבורית, מביאה למעשה לכך שאותה החלטה, גם אם נפלו בה פגמים מובהקים וגם אם היא מנוגדת לדין, לא תהיה ניתנת לתיקון באמצעות אכיפה שיפוטית. כתוצאה מכך תיגרם פגיעה משמעותית בעיקרון שלטון החוק".
מעבר לכך, מניעת הביקורת השיפוטית עלולה להביא גם לתוצאות מעשיות בעייתיות, כמו הצורך להבטיח העברת שלטון מהירה וודאית במצב שבו ראש הממשלה אינו מסוגל להפעיל את סמכויותיו. לימון הזכיר גם שפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו להרכיב ממשלה במקביל למשפטו התבססה, בין היתר, על הסדרי ניגוד העניינים שנערך בעניינו.
בסיכום דבריו הוסיף לימון שיש מקום להסדיר את העמימות המאפיינת את ההסדר החוקי הקיים ביחס לנבצרות ראש הממשלה, הן בהיבט של העילות המצדיקות הכרזה על נבצרות והן בהיבט של מנגנון ההכרזה, "ואולם, ההסדר המוצע לוקה בקשיים, כפי שתיארתי, ואנחנו מציעים שהוועדה הנכבדה תיתן לכך את הדעת, ובפרט, לקושי המהותי הכרוך באימוץ הסדר שמשמעותו היא 'חור שחור' נורמטיבי ביחס לסוגיית הנבצרות".
