"שאף אחד לא יצפה לאיזשהו גילוי מרעיש. היה פה מחדל אחד גדול והפקרות, כי לא היו פה כוחות צבא ולא היה מי שיילחם בנחילי המחבלים שפלשו לנו לבתים. זה כל הסיפור מבחינת ההיערכות בשטח". כך אומר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" תושב קיבוץ כפר עזה, לקראת תחילת הצגת הממצאים הראשוניים מהתחקירים שעורך צה"ל בנוגע לטבח 7 באוקטובר. התחקירים יוצגו בשבועות הקרובים, וככל הנראה כבר בשבוע הבא יערכו נציגי צוותי התחקור שיחות עם הנהגות היישובים השונים בעוטף – ויציגו בפניהם את אותם ממצאים. בהמשך יוצגו לכלל הציבור.
4 צפייה בגלריה
פריצת הגדר בגבול הרצועה במתקפת הפתע, ב-7 באוקטובר. ממצאים ראשוניים של תחקיר הטבח יוצגו לראשונה - אחרי 9 חודשים
"הצוותים החוקרים מסתובבים כל הזמן בקיבוץ, אני רואה אותם כמעט כל יום ואפילו בימי שישי עד מאוחר, עוברים בין הבתים שבהם התנהלו קרבות, בוחנים את המקום, מודדים, אוספים עדויות. הם באמת עושים עבודה רצינית ויסודית ככל שהם יכולים", מספר אותו תושב מכפר עזה, שפונה מביתו בעקבות הטבח וחזר רק לאחרונה לקיבוץ שנותר נטוש ברובו.
לדבריו לא צפוי כאמור גילוי דרמטי בתחקירים על התנהלות הצבא, שכן היעדר המוכנות שלו היה ברור מהרגע הראשון. "חבל מאוד שלא התחיל התחקיר הגדול, זה שצריך לבדוק את הממשלה ואת המודיעין ובעיקר את התפיסה שנים אחורה", הוא אומר בתסכול. "לפני שהוא מתחיל כדאי מאוד שגם ייקחו אחריות על האסון הלאומי שהם הביאו עלינו", הוסיף בהתייחסות לממשלה.
בשבועות האחרונים הצוותים מטעם צה"ל שחוקרים את מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר נמצאים כמעט בכל מקום, כל צוות וקצינים לפי היישובים שהוגדרו להם: בארי, נחל עוז, נתיב העשרה, ניר עוז, כפר עזה ועוד. הצוותים לומדים מהיכן פלשו המחבלים ובאיזו תגובת הגנה הם נתקלו, אם בכלל. כאמור, בשבועות הקרובים, כנראה מהשבוע הבא, יגיעו הנציגים לשיחות עם הנהגות היישובים ויציגו להם את הממצאים הראשוניים – שבוודאי גם יידרשו להשלמות.
סיור שערכו משפחות חטופים בכפר עזה, בינואר
(צילום: תומר שונם הלוי)
מעבר לעובדה שכוחות צה"ל לא היו בשטח ולמעשה בחלק מהיישובים התנהלו קרבות "מעטים מול רבים", ישנם כבר כמה ממצאים שאותם הציגו חברי הקיבוצים לצוותים: כך למשל, בקיבוץ בארי חלק מהכוחות שהגיעו לסייע התמהמהו בכניסה ולא חתרו למגע, כי ככל הנראה לא קיבלו פקודה לכך ולא הבינו את תמונת המצב.
בקיבוץ ניר עוז, שהוא אחד מסמלי מחדל ההגנה, לא הגיעו כוחות צה"ל כלל בזמן שהמקום שרץ מחבלים. תחקיר מקיף של "7 ימים" ב"ידיעות אחרונות" כבר חשף שרק בסביבות 13:30, אחרי כשבע שעות של טבח, חטיפות, ביזה וחורבן, נכנסו כוחות הביטחון הראשונים לקיבוץ. בשעה זו כבר לא היה להם על מה להילחם. קיבוץ ניר עוז מנה עד 7 באוקטובר כ-400 חברים. קרוב ל-40 מהם נרצחו, כ-70 מהם נחטפו לעזה – ויותר ממחצית מהחטופים הושבו לישראל, רובם המוחלט בעסקת החטופים בחודש נובמבר.
דבר נוסף שנבחן הוא תגובת כיתות הכוננות של היישובים. מצד אחד, בכל היישובים חלק מחברי כיתות הכוננות קפצו להגן ושילמו על כך בחייהם – סיפורי הגבורה רבים – אולם מצד שני היו גם חברי כיתות כוננות שלא הסתערו משורה של סיבות, חלק מסיבות אישיות וחלק כי פשוט לא היה ברשותם נשק.
4 צפייה בגלריה
עשן מיתמר באזור ניר עוז ב-7 באוקטובר. כשהכוחות נכנסו לקיבוץ, אחרי 7 שעות, כבר לא היה במי להילחם
(צילום: דקל אגמי)
נושא מרכזי שנבחן הוא התקשורת בין היישובים לבין החטיבה הדרומית והחטיבה הצפונית באוגדת עזה. כיוון שרשת האינטרנט קרסה וכך גם מערכות החשמל ביישובים, אנשי הביטחון ביישובים התקשו לשקף את תמונת המצב בשטח לאנשי הצבא. חשוב לציין שגם אם הייתה מתקבלת תמונת מצב ברורה, ספק אם הדבר היה משנה את פני הקרב – שכן גם בתוך בסיסי הצבא התנהלו קרבות וחלקם אף נכבשו, כגון אוגדת עזה.
בחלק מהיישובים בעוטף עזה כבר החלו בחיזוק מרכיבי הביטחון מבלי להמתין לממצאי התחקיר. היישובים קיבלו ועוד יקבלו בעתיד מרכיבי ביטחון מתקדמים, כמו למשל ציוד לחימה, מצלמות מתקדמות, מכשירי קשר מוצפנים ועוד.
את התחקירים החלו לערוך בצה"ל במרץ האחרון, תוך התמקדות באירועי שלושת הימים הראשונים של המלחמה – והאירועים שקדמו לה, ממרץ 2018 – והחודש אמורים להתחיל כאמור להתפרסם הממצאים הראשוניים. תוך כדי הצגת התחקירים, בצבא יעבדו גם את תחקירי הקרבות המרכזיים, שיוצגו אחת לשבוע בערך למשך כחודשיים. תחקיר הקרב הראשון צפוי להיות בנוגע לאירועים בקיבוץ בארי, שעליו אמון הגורם היחיד שאינו בשירות פעיל בצה"ל – תא"ל במיל' מיקי אדלשטיין. הממצאים יוצגו גם למשפחות המעורבות לפני שיועברו לידיעת הציבור.
4 צפייה בגלריה
אין עדיין מי שיחקור אותו, את הדרג הצבאי הבכיר - ואת הממשלה. הרמטכ"ל הלוי
(צילום: דובר צה"ל)
הממצאים הראשוניים יועברו לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, ויתמקדו בשבוע הראשון בנושא התפיסה מול עזה, בדגש על הגבול החל ממרץ 2018, אז החלו "צעדות השיבה" סמוך לגדר המערכת. מוקד זה יכלול תחקור של התפתחות המודיעין והתפיסה מול חמאס, בחינת מרכיבי תפיסת ההגנה ומנעד התוכניות האופרטיביות כנגד האיום ברצועת עזה. זה יהווה למעשה את הבסיס לתחקירים האחרים, והוא זה שיקבע מרכיבי ההגנה, פריסת הכוחות ותמונת המצב. לאחר מכן יוצגו תחקירי הקרבות ביישובים ובקיבוצים. קטגוריה נפרדת מבחינת צה"ל היא אירועי הלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, שבו אמורות להיבחן גם קבלת ההחלטות של גורמים בכירים. אופי התחקור שלהן טרם נקבע.
לא מדובר כאמור בתחקירים סופיים, והרמטכ"ל הלוי צפוי לבקש הבהרות מצוותי התחקור והשלמות מידע. בצה"ל מסבירים כי לפי שעה אין כל גורם חיצוני מעל הרמטכ"ל שיוכל לשפוט את ההחלטות של מפקד פיקוד דרום, ראש אמ"ן, אלופים אחרים והלוי עצמו. הוועדה החיצונית לבחינת התנהלות צה"ל שהייתה אמורה להיות מוקמת, נזכיר, הוקפאה – כפי שפורסם לראשונה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" – על רקע ביקורת מצד פוליטיקאים.
כך או כך, בצבא יתמודדו עם אתגר משמעותי בנוגע לאמון הציבור סביב התחקירים השונים – כשברקע גם הקריאות ההולכות וגוברות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. לקריאות הללו אף הצטרפה היועמ"שית גל בהרב-מיארה – שדרשה להקימה "בהקדם" והדגישה כי רק ועדה ממלכתית היא המנגנון המתאים לתחקור, ולא למשל ועדת בדיקה ממשלתית עם סמכויות מופחתות. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמתעקש כל העת שיש לחקור את המלחמה רק בסיומה, לא נענה לדרישה הזו – ומקורבו צחי הנגבי, ראש המל"ל, אף האשים שמטרת הקמת הוועדה תהיה "לחסל את שלטון הימין". בעקבות הסירוב להקמת הוועדה, נפגעי טבח 7 באוקטובר עתרו לבג"ץ.
4 צפייה בגלריה
היועמ"שית דרשה ועדת חקירה ממלכתית "בהקדם", נתניהו מתעקש לחקור רק "בתום המלחמה"
(צילום: יואב דודקביץ, EPA)
במקביל נערך גם תחקור מטעם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שרק השבוע נועד עם נתניהו וקרא לו להורות לכל הגורמים הרלוונטיים לשתף פעולה עם הבדיקה שלו. בעקבות התנגדות מערכת הביטחון לבדיקה, ועתירות שהוגשו נגדה, בג"ץ הקפיא בחודש שעבר את הביקורת שעורך אנגלמן בכל הנוגע לצה"ל ושב"כ – מחשש שזו תפגע בתפקודם בלחימה שנמשכת. אנגלמן טען כי בעקבות צו הביניים שהוצא לשכת ראש הממשלה לא מסרה לידיו מסמכים חשובים שכבר אספה.
פורסם לראשונה: 22:02, 01.07.24
