אזרחי דרום קוריאה קיבלו השבוע בשורה מרעננת, כשהפרלמנט המקומי אישר חוק המבטל את מערכות חישוב הגיל המסורתיות שהיו נהוגות במדינה במשך עשרות שנים. כעת, עם המעבר לשימוש במערכת חישוב הגיל הבינלאומית ה"רגילה", יהפכו כל הדרום קוריאנים ל"צעירים" יותר בשנה או בשנתיים במסמכים הרשמיים.
היסטוריה בדרום קוריאה שיטת גיל תשונה
(צילום: אבי חי)
דרום קוריאה משתמשת נכון להיום באחת ממערכות חישוב הגיל המוזרות ביותר שיש, ובמסגרתה התינוקות מוגדרים כבני שנה ביום שבו הם נולדים, ושנה נוספת מצורפת לגילם כשלוח השנה מורה על 1 בינואר. משמעות הדבר, למשל, היא שתינוק שנולד ב-31 בדצמבר בשעה 22:00, הופך בחצות הלילה, עם כניסתה של השנה החדשה, לבן שנתיים, אף שעברו רק שעתיים מרגע שהגיח לאוויר העולם.
מלבד השיטה הזו, בדרום קוריאה מתקיימת גם שיטת חישוב אחרת לצורך קביעת הגיל המינימלי לשתיית אלכוהול ולעישון, ועל פיה אדם נולד בן 0, ולא בן שנה, אך גם בה מצורפת שנה לגילו בכל 1 בינואר. לצד שתי השיטות הללו, מאז תחילת שנות ה-60 משתמשת דרום קוריאה גם בשיטת החישוב הבינלאומית הרגילה – זו שבה אדם נולד בן 0 ושנה מצורפת לגילו בכל יום הולדת.
רוב הקוריאנים משתמשים בחיי היום-יום שלהם ב"גיל הקוריאני", זה שבו הם נולדים בני שנה, ואילו ב"גיל הבינלאומי" הם משתמשים בעיקר במסמכים רשמיים או במגע שלהם עם אזרחים זרים אשר להם מערכת חישוב הגיל המקומית אינה מוכרת. החוק החדש שאושר ביום חמישי נועד לבטל את ריבוי השיטות, והוא קובע שהחל מחודש יוני הקרוב ייעשה במסמכים רשמיים שימוש אך ורק בשיטת חישוב הגיל הבינלאומית. התקווה של המחוקקים היא שעם הזמן שיטה זו תחלחל גם לחיי היום-יום.
"מטרת השינוי היא להפחית את העלויות הסוציו-אקונומיות הלא נחוצות שנובעות מחילוקי דעות משפטיים וחברתיים בנוגע לגיל, ולשים סוף לבלבול הבלתי נגמר שנגרם מדרכי חישוב הגיל השונות", הצהיר בפרלמנט יו סנג-בום ממפלגת השלטון.
ילד, תן כבוד: הגיל קובע את המעמד
מקורה של מערכת חישוב הגיל שבה האדם נולד בן שנה ובכל 1 בינואר מצרפים לגילו שנה נוספת אינו ידוע. אחת ההשערות היא שילדים נחשבים לבני שנה ברגע שהם נולדים בשל הזמן שהם מעבירים ברחם אמם או בשל מערכת מִספרית אסייתית שהרעיון של "אפס" לא היה קיים בה. עם זאת, את העובדה שהם הופכים למבוגרים יותר ברגע שמגיע 1 בינואר קשה יותר להסביר. אפשרות אחת שהוצעה היא שבימים עתיקים הייתה חשובה מאוד לקוריאנים השנה שבה הם נולדו במחזור 60 השנים הסיני, אך בהיעדר לוחות שנה סדירים לא היה חשוב להם במיוחד באיזה יום הם נולדו, ולכן רובם התעלמו מיום לידתם ובמקום זאת הוסיפו שנה לגיל ביום הראשון של השנה הירחית החדשה. ייתכן שמשם עבר המנהג לשנה החדשה השמשית, כשבדרום קוריאה החלו לאמץ את לוח השנה המערבי.
3 צפייה בגלריה
"זרים שאלו בת כמה אני, ולא הבינו למה לוקח לי זמן לענות". עם לוח השנה המערבי
(צילום: shutterstock)
דרום קוריאנים רבים דאגו במהלך שנים ששיטת חישוב הגיל המקומית גורמת לארצם להיראות מוזרה בעיניים בינלאומיות, וחלקם מודים שהם עצמם נקלעים למבוכה כשהם פוגשים אזרחים זרים. כך למשל קוריאני שבקוריאה גילו הוא 34 צריך בחו"ל לעצור ולחשב את גילו הבינלאומי, כדי להסביר לבני שיחו שבארצם גילו הוא 32.
ג'אונג דה-אאון, צעירה בת 29, מעידה שהיא שמחה מהשינוי, משום שכאשר היא מבקרת בחו"ל היא צריכה תמיד לחשוב פעמיים כשהיא נשאלת מה גילה: "אני זוכרת שאזרחים זרים הביטו בי בתמיהה כי לקח לי כל כך הרבה זמן לתת להם תשובה בת כמה אני. וחוץ מזה, מי לא ישמח להפוך לצעיר יותר בשנה או שנתיים?".
לשינוי השיטה עשויות להיות השלכות גם על מעמדם החברתי של אזרחים בדרום קוריאה, משום שיש הטוענים כי הרעיון של "גיל קוריאני" מעודד קיבעון בנוגע למעמד המבוסס על גיל. דרום קוריאה היא מדינה שבה יש חשיבות רבה לוותק, ובעוד מי שנולדו באותה השנה נוהגים במקרים רבים להתייחס זה לזה כאל שווים, אנשים צריכים להשתמש בתוארי כבוד כשהם פונים למי שנולדו לפניהם, ולא לפנות אליהם ישירות בשמם.
