מאז נכנס זן דלתא לחיינו, התחלואה לא מפסיקה לטפס ומספר המאומתים נוסק מיום ליום. החיסונים אמנם מספקים בועת הגנה, אך גם היא עלולה להתנפץ בקרוב כשעוד ועוד מחוסנים, בעיקר מבוגרים, נדבקים בנגיף. בתוך ים של כאוס, דבר אחד כבר ברור כשמש: הקורונה כאן כדי להישאר. אתמול אובחנו 1,380 מאומתים לנגיף הקורונה, הכי הרבה מאז חודש מרץ. על מנת להצליח להתמודד עם המצב באופן המיטבי, יש מספר ליקויים שחייבים לטפל בהם, לפני שיהיה מאוחר מדי.
1. הסברה
לפעמים צריך להגיד את הדברים בדיוק כפי שהם: מערך ההסברה של משרד הבריאות לא מתפקד. המסרים מבולבלים, לא אחידים, ונתונים חשובים לא מתפרסמים באופן שקוף. מישהו יודע מהו ההבדל בין התו השמח, הירוק והסגול? מומחי המשרד יוכלו כנראה לדקלם את התשובה לשאלה הזו בקלות, אך הרוב המכריע של הציבור לא, ופה מתחילה הבעיה. התוצאה היא עגומה, ונראה שהציבור הישראלי מתחלק לשתי קבוצות: אלו שלא מאמינים במשרד הבריאות ואלו שרוצים להאמין - אך לא מבינים מה הוא רוצה מהם.
מנכ"ל משרד הבריאות על התורים בנתב"ג: מי שטס מסכן את עצמו ומשפחתו
(צילום: לע"מ )
ואיך אפשר להאשים את האזרחים, כאשר נתונים רבים מוסתרים מאיתנו באופן קבוע ובכירי משרד הבריאות אומרים משהו מסוים בראיונות לתקשורת ויום לאחר מכן אומרים משהו אחר לחלוטין? אם הקורונה כאן כדי להישאר, כפי שאכן כך נראה, מישהו צריך לנהל את זה. את אמון הציבור, שמאס בהפחדות ואיומים, רוכשים בשיתוף מידע באופן מלא ובהסברים פשוטים והגיוניים מה עומד מאחורי ההנחיות כפי שהן. אלו לצד מסעות הסברה ייעודיים ובגובה העיניים, שיח אחיד ושקיפות - זה מה שאנחנו צריכים עכשיו.
2. מנהיגות
את הטיפול במשבר הזה לא מובילים ראש הממשלה נפתלי בנט או שר הבריאות ניצן הורוביץ, אלא שרי הקבינט. זה לא בהכרח מצב רע שההחלטות מתקבלות בהסכמה רחבה יותר, אלא שלעיתים הן פשוט לא מתקבלות. בניגוד לממשלה הקודמת, אז לא פעם ידע לעמוד שר הבריאות לשעבר יולי אדלשטיין על הרגליים האחוריות במקרים של מחלוקת עם הקבינט, נראה שהורוביץ מתקשה לנהל את האירוע.
הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא העובדה שפעם אחר פעם נכשל משרד הבריאות בהעברת חלק ניכר מההמלצות שלו, ובהן למשל חובת בדיקות ביום הרביעי לאחר החזרה מחו"ל, חובת בידוד להורים לילדים מבודדים או החזרת התו הירוק, מהלך שנמשך ונמרח זמן רב. השרים פעם אחר פעם שמים "ברקס" להורוביץ ולדרג המקצועי במשרד הבריאות - והם מתקפלים. זה כמובן לא אומר שעל כל ההמלצות להתקבל באופן אוטומטי ובוודאי חלקן נשללו בצדק, אבל עצם הדחייה מחדדת פעם אחר פעם את הקושי של בנט והורוביץ להעביר החלטות בקבינט. בין אם הקו הוא שגרה לצד הקורונה או החמרה בהגבלות - קבינט הקורונה חייב לקבל את ההחלטות המתבקשות, לדבוק בהן ולגבש תוכניות גיבוי למקרה ששיעורי התחלואה יזנקו.
3. אכיפה
בקרוב ישוב לחיינו התו הירוק, ומעבר למשמעות הסמלית של המהלך זו תהיה בעיקר שעת המבחן לאחת הבעיות הקשות ביותר של ניהול משבר הקורונה: אכיפה בכלל, ואכיפת מבודדים בפרט. מעת לעת מתפרסמים נתונים שונים של משרד הבריאות באשר לבידוד, אך מכולן עולה תמונה מדאיגה: חלק גדול מהציבור לא מקשיב להנחיות ופשוט יוצא מהבית.
זה היה מטריד פחות אם האכיפה הייתה נוהגת ביד קשה כנגד מפירי הבידוד שכבר הביאו ליצירת מאות שרשראות הדבקה, אך גם זה לא קורה. ועכשיו נסו להוסיף לקושי הזה של המשטרה גם מאות חתונות, אירועים משפחתיים ואירועי תרבות אליהם, על פי מתווה התו, תותר הכניסה רק למחוסנים, מחלימים או נבדקים. במשרד הבריאות יכולים לדבר עוד זמן רב על שיפור וחיזוק האכיפה, אבל הקרדיט הציבורי והסבלנות כלפי אחת הטענות המרכזיות של הממשלה הנוכחית, לפיה הם "קיבלו בירושה" את הבלגן הזה - הולכים ואוזלים. האחריות המלאה על הכשל הזה באכיפה הוא כבר של הממשלה הנוכחית בלבד.
4. בדיקות
קיום שגרה אמיתית לצד הקורונה יחייב את כולנו להיבדק, והרבה. בסבבים הקודמים הקמת מערך בדיקות מהירות נחל כישלון חרוץ. כעת, כאשר המוני ילדים בשיא החופש הגדול פוקדים את בתי הקולנוע, המסעדות ואירועי התרבות, פשוט אין ברירה.
איפה זה יתבצע? איך יעבוד התהליך? האם הבדיקות יבוצעו בכניסה לאתרים או במקומות אחרים? כרגע אין שמץ של מושג, כי חוץ מראיונות לתקשורת עם הבטחות אופטימיות, משרד הבריאות לא פירסם שום הנחיות ברורות בנושא. גם הדבר המתבקש ביותר - רשימה מסודרת באתר משרד הבריאות ובה פירוט מוקדי הבדיקות המהירות - טרם פורסמה.
בנוסף, על פי הודעת המשרד, השבוע אמורות להתחיל להימכר ברשתות הפארם בדיקות ביתיות, אלא שגם במקרה הזה נראה שהתשתית לא הוכנה בצורה מיטבית, שכן למרות הודעת המשרד בארגון הרוקחים הבהירו כי כלל לא קיבלו הנחיה בנדון.
אם על מהלך יחסית פשוט מסוג זה המשרד לא מצליח להשתלט, כיצד יצליח לעשות זאת לקראת 1 בספטמבר, שיחייב הקמת מערך בדיקות מהירות יעיל ומקצועי, בפריסה ארצית ועם תפעול שוטף ומורכב? מחבר הספר "איך לנהל מגפה" נפתלי בנט, שכתב אותו חודשים ארוכים לפני שנכנס ללשכת ראש הממשלה - ודאי היה נותן להתנהלות הזו ציון נכשל.
5. הרגע האחרון
בשבוע שעבר הוציא המשרד את רשימת הקבוצות שתהיינה זכאיות לחיסון שלישי מפאת העובדה שהן נחשבות למדוכאות חיסון. ואולם לאחר פרסום הרשימה, שבה נכללו חולי סרטן, התברר כי במשרד כלל לא התייעצו עם האיגוד האונקולוגי. השבוע עידכן המשרד את הרשימה, לאחר שקיים את ההתייעצות.
זוהי רק דוגמה לדרך שבה המשרד פועל במקרים רבים: קודם יוצאים בהצהרות מבטיחות, ורק לאחר מכן בודקים אם הן אכן בנות מימוש. להתנהלות הזו אין מקום לקראת פתיחת שנת הלימודים. כבר עכשיו מתמודדים ההורים בישראל עם חוסר ודאות, ובעיקר עם אכזבה סדרתית מכך שתמיד גילו מה קורה איתם ועם ילדיהם ברגע האחרון, ממש בלילה שלפני, וגם אז - ההנחיות והמציאות השתנו כל הזמן.
זה לא יכול לחזור על עצמו. בימים האחרונים אנחנו שומעים בעיקר על דיונים בין משרדי הבריאות והחינוך לקראת פתיחת השנה. הרבה מאוד סימני שאלה, ומעט מאוד תשובות, אבל הזמן הולך ואוזל, וציבור ההורים דורש הצגה של תוכנית סדורה, מנומקת ומקיפה בהקדם.
