מבקר המדינה: לבחון הוצאת מח"ש מהפרקליטות
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
הצעת החוק של חבר הכנסת מהליכוד עוררה סערה - אבל כעת מבקר המדינה מביע עמדה דומה: המבקר מתניהו אנגלמן קרא לבחון את הוצאת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מהפרקליטות. בדוח שפורסם אחר הצהריים (ג') מצא המבקר ליקויים במח"ש וטען: "ישנן השפעות לשיוך המוסדי של מח"ש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה, על יכולתן להבטיח עצמאות תפקודית מלאה". לפני חודשיים וחצי אושרה בקריאה טרומית הצעתו של ח"כ משה סעדה, לשעבר סגן מנהל מח"ש, להפריד את מח"ש מהפרקליטות. עם העלאת ההצעה אמרה ראש מח"ש כי מדובר ב"הצעה נוראית".
דוח מבקר המדינה מצא כי הטיפול המערכתי בתלונות נגד שוטרים סובל מבעיה יסודית. לפי המבקר, רוב התלונות והמידע שמתקבלים אינם נבחנים בכל המישורים הרלוונטיים, ובמיוחד לא במישור הפיקודי. אלפי תיקים שנפתחו עקב טענות בדבר התנהגות פסולה של שוטרים, בדרגות חומרה שונות, נגנזו למעשה בהמשך לסגירתם במישור הפלילי ולא קיבלו טיפול משמעתי, ואף לא טיפול מערכתי-ארגוני. ככלל, הטיפול בתלונות החמורות יותר מבוצע באמצעות מח"ש, ואילו הטיפול בעבירות חמורות פחות הוא בסמכות המשטרה וחטיבת התביעות במשטרה.
5 צפייה בגלריה
הכניסה למשרדי מח"ש. רוב התלונות שמתקבלות לא נבחנות בכל המישורים הרלוונטיים
(צילום: אלי מנדלבאום)
המבקר הצביע על ליקויים נוספים במבנה הארגוני-מוסדי של הטיפול המערכתי בתלונות נגד שוטרים. בין היתר, ציין המבקר את חולשת הטיפול המערכתי הנשען על שורה של גורמים שונים במשטרה ובמשרד המשפטים, היעדר גורם אחד האחראי לתכלל את דרכי הטיפול השונות במערך כולו, היעדר מסד נתונים שלם ומהימן וצורך בהסדרת אמות המידה בין הגורמים המוסמכים לעסוק בתלונות ברמות החומרה השונות. המבקר ציין עוד כי מדי שנה מוגשות אלפי תלונות נגד שוטרים, אך רק במיעוטן השוטרים נחקרים באזהרה ואילו אלפי תיקים נסגרים באפיק הפלילי מבלי שהועברו לבחינת אפיקי טיפול אחרים. הדוח מצא כי ההמלצות שהועלו במהלך השנים לא גובשו לכדי תוכנית שתיתן מענה שלם לטיפול המערכתי בתלונות.
ניגוד אינטרסים וחוסר גישה לחומרים
מבקר המדינה מתח ביקורת על עצמאות המחלקה לחקירות שוטרים. בדוח נכתב כי כפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה ושיתוף הפעולה ההדוק בין הפרקליטות והמשטרה עלולים בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני ומעלים צורך בבחינה של היבטים ארגוניים ותפקודיים שיבטיחו עצמאות מלאה של כלל הגורמים האמונים על מערך הטיפול בתלונות כלפי שוטרים. עוד נכתב כי הכפיפות של מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש - המופקד על העצמתם של המשאב האנושי ורווחתו - עלולה לגלם מורכבות ולהשפיע, בנסיבות שונות, על מידת העצמאות של המחלקה בבואה להחליט על העמדה לדין של שוטרים שהתנהגותם פסולה. המבקר מצא כי מדינות בעולם מקיימות מערכים תפקודיים שונים לטיפול בתלונות נגד שוטרים, וככלל ניתן להצביע על מגמה שהולכת ומתעצמת בעולם בעשורים האחרונים, של מעבר למערכים עצמאיים, הנפרדים מהמשטרה וחיצוניים לה.
ליקוי נוסף שנמצא היה הפיצול בטיפול הפנים-משטרתי בתלונות נגד שוטרים. ית"ץ (היחידה לתלונות ציבור) כפופה ליועמ"ש המשטרה, מחלקת המשמעות כפופה פיקודית לאגף משאבי אנוש, מחלקת מתנדבים כפופה לאגף המבצעים, ואילו חטיבת התביעות כפופה לסמפכ"ל. המבקר ציין כי הפיצול הארגוני של הטיפול במשטרה משפיע באופן מהותי, בין היתר על תפיסות תפקיד שונות, הקצאת משאבים, ועל הקשב של הגורמים השונים לנושא במסגרת מכלול תפקידיהם ומשימותיהם. המבקר סיכם כי כל אלו מקשים את הטיפול הכולל והאחיד בתלונות נגד שוטרים.
דוח המבקר מצא ליקויים בסמכויות חוקרי מח"ש. בביקורת נמצא כי תהליך האזרוח של חוקרי מח"ש, שבמסגרתו אוישו תקני אגף החקירות בעובדי מדינה, לא כלל הסדרה והתאמה של כלל הסמכויות הנחוצות להם. ליקויים נמצאו גם בידע המקצועי והמיומנות של החוקרים. לפי המבקר, לאגף החקירות והמודיעין במח"ש אין מערך סדור ושוטף של הכשרה וחניכה. רובה של הכשרת החוקרים במח"ש תלויה בהסכמה של המשטרה להקצות למח"ש מקומות בקורסי הכשרה מטעמה. כך, לדוגמה, נמנעה מחוקרי מח"ש האפשרות להשתתף בקורס תשאול, נדבך חשוב בסל הכלים המקצועיים הדרושים לחוקר מיומן, עקב סירוב המשטרה להקצות מקומות בקורס עבור מח"ש.
עוד נמצא כי לחוקרי מח"ש אין גישה למידע החיוני לעבודתם. המבקר כתב כי חוקרי מח"ש מבצעים את תפקידם מבלי שיש להם גישה ישירה ומלאה למערכות מידע משטרתיות, המכילות חומרי חקירה רלוונטיים לחקירות שוטרים. לחוקרים יש גישה חלקית ומוגבלת לסרטונים ממצלמות גוף של השוטרים, ובשש מתוך שמונה שלוחות החקירות של מח"ש ברחבי הארץ אין עמדות להורדה וצריבה של סרטונים אלו. בנוסף, לחוקרים אין עדיין גישה ישירה למערכת הקלטות מוקד 100 הכוללת מידע מהותי לחקירות שונות.
המבקר הדגיש כי כל עוד אין לחוקרי מח"ש הרשאות לגישה לכלל המערכות המשטרתיות הדרושות להם ולצפייה בהן, תהליך העבודה של החוקרים עלול להיפגע באופן מהותי. לפי הדוח, קבלת חומרי החקירה עבור חקירות מח"ש מותנית הלכה למעשה בשיתוף פעולה מצד המשטרה, ולעתים אף נשענת על פנייה אישית לבעלי תפקידים במשטרה.
מיליוני שקלים על משכורת לשוטרים מושעים
מבקר המדינה מצא ליקויים בניהול המידע אודות עשרות אלפי התלונות שהתקבלו במהלך השנים. המבקר ציין כי מדובר בנדבך חשוב בניתוח תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות במח"ש. בין השנים 2021-2019 נפתחו במח"ש 11,776 תלונות במצטבר. בשנת 2021 קיבלה מח"ש החלטות סופיות ב-5,356 תיקים, ב-12% מהם נחקרו השוטרים באזהרה במח"ש, וב-68 תיקים הוגשו כתבי אישום.
המבקר מצא כי למשרד המשפטים אין את היכולת להפיק מהמערכת הממוחשבת של מח"ש נתונים מהימנים ופילוחים המאפיינים את התלונות בחתכים לפי מאפייני הנילונים, נתיבי הטיפול, ניתוחים על בסיס תחנות, מרחבים ומחוזות, ועוד. המבקר ציין כי יכולת זו עדיין חסרה, חרף העובדה שכבר יותר משלוש שנים מח"ש עוסקת בהליכי פיתוח של מערכת ממוחשבת מעודכנת שתיתן את המענה הדרוש.
ליקוי נוסף שנמצא היה במשך ההשעיה של שוטרים. המבקר מצא כי תקופות ההשעיה שהחלו בשנים 2019-2018 נמשכו פרקי זמן ארוכים - כשנה וחצי בממוצע. המשטרה שילמה באותן שנים כ-9.7 מיליוני שקלים עבור משכורות לשוטרים מושעים. מתוך סכום זה, כ-2.25 מיליוני שקלים הוצאו על משכורות לשוטרים שבתום ההשעיה שוחררו מהמשטרה.
המבקר בדק גם את הקשר עם נפגעי עבירה. בביקורת נמצא כי נפגעי עבירה אינם מקבלים עדכונים מהמשטרה על התקדמות הטיפול המשמעתי ותוצאותיו. לפי המבקר, במשטרה לא קיים נוהל או הליך סדור לגבי עבירות משמעת המגדירים את אופן העברת המידע וטיבו לנפגעי עבירה, ומחלקת משמעת אינה מעדכנת באופן יזום את הנפגעים.
בנוגע להעמדת שוטרים לדין, המבקר מצא כי מ-2017 ועד לספטמבר 2022 הגישה המשטרה 50,584 כתבי אישום נגד נאשמים וחשודים מכלל האוכלוסייה בעבירות שעונשן עד שנת מאסר אחת. אבל לגבי השוטרים, המשטרה לא הגישה כתבי אישום בעבירות שדינן עד שנת מאסר נגד שוטרים, ואף לא נמצאו כל נתונים לגבי חקירות שבוצעו בנוגע לעבירות אלו. המבקר העיר שהמצב הזה, שבו מח"ש כלל אינה מוסמכת לטפל בתיקים אלו ולמשטרה אין כל אסמכתא שהיא עוסקת בהם, מלמד על חולשה ניכרת של מערך הטיפול בעבירות שוטרים שדינן עד שנת מאסר.
5 צפייה בגלריה
אנגלמן ממליץ: עבודת מטה בראשות היועמ"שית שתבחן שיוך מוסדי של גופים האמונים על תלונות
(צילום: מוטי קמחי)
"גוף שמבצע חקירות לא יכול להיות תלוי בגוף הנחקר"
יובל חיו, מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה במשרד מבקר המדינה, מתח ביקורת על המצב הקיים במח"ש בכל הנוגע לקבלת חומרי חקירה. ב"דוח מצב", הפודקאסט החדש של מבקר המדינה, אמר חיו: "גוף שמבצע חקירות, שעוסק במודיעין, שצריך בסוף להגיש כתבי אישום - לא יכול להיות תלוי בגוף שאותו הוא חוקר. מצאנו שחוקרי מח"ש תלויים לא מעט במשטרת ישראל. כשאתה מבקש אישור לפעולות רבות וממתין - זה פוגע ביכולת שלך לבצע את החקירות. במהלך הזמן הזה, אתה מוגבל ביכולת לבצע למשל חקירות סמויות. יכול להיות שהחקירה שלך גם תשתבש לאורך זמן. צריך לצמצם את התלות עד כמה שניתן".
על הבעיות בטיפול המערכתי של מח"ש והמשטרה בתלונות, אמר חיו בפודקאסט: "כדי לקיים טיפול באלפי תלונות על שוטרים שמתקבלות מדי שנה, בסוף אנחנו מדברים על טיפול מערכתי של מח"ש והמשטרה. הדוח אומר שהחיבור הזה לא נעשה כמו שצריך. מח"ש מביאה אוריינטציה מאוד פלילית, היא מקבלת מדי שנה 5,000 תלונות - ובסוף מוציאה פחות ממאה כתבי אישום. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איזה מענה יש לאלפי תלונות נוספות - וכיום המענה הזה לא מיטבי".
הוא הוסיף כי "יותר מ-40% מהשוטרים הם מתנדבים. אין היום במשטרה ניהול של כל הנתונים על התלונות והטיפול בהן בנוגע למתנדבים. אין גם חיווי שמאפשר לדעת אם מתנדב שנכנס למשטרה היה בעבר שוטר שהתיק שלו טופל בתחום המשמעתי. הפערים בתחום הזה מאוד משמעותיים".
ההמלצה המרכזית של מבקר המדינה היא לערוך שינוי במבנה המחלקה לחקירות שוטרים. בסיכום הפרק כתב אנגלמן כי הוא ממליץ שהיועצת המשפטית לממשלה תוביל עבודת מטה שבה ישתתפו כל גורמי המקצוע הרלוונטיים, לרבות נציגים ממשרד המשפטים ומהמשרד לביטחון לאומי. במסגרת עבודת המטה מומלץ כי ייבחנו שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות ושל העומדים בראשם, וכי תתבצע השוואה בין מערך תפקודי זה לטיפול בתלונות נגד שוטרים ובין מודלים אחרים הקיימים במדינות העולם, בדגש על הצורך בהבטחת טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול יעיל במערך חקירות השוטרים והטיפול בתלונות נגד שוטרים.
בתגובה לדו״ח מבקר המדינה הודיע סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין כי הוא מברך על דו״ח מבקר המדינה ועל מסקנותיו. "נוכח ממצאי הדו״ח, המצביעים גם על תיקונים מערכתיים יסודיים שנדרשים במח״ש, הנחה השר את גורמי המקצוע במשרד להניח בפניו בתוך זמן קצר תוכנית אופרטיבית ליישום מסקנות הדו״ח", נמסר מהמשרד.
הפשיעה החקלאית
מבקר המדינה התייחס בדוח גם לטיפול המשטרה בפשיעה החקלאית. לפי המבקר, כ-70% מהתיקים שנפתחו בין השנים 2021-2017 נסגרו בעילת "עבריין לא ידוע". זאת למרות שאומדן הנזק הכלכלי הישיר והעקיף שנגרם ב-2016 מעבירות פשיעה חקלאית עומד על 1.2 מיליארד שקלים. מבקר המדינה עסק בעבר בנושא, אך מהדוח הנוכחי נראה כי אין שיפור במצב. בביקורת הקודמת עלה כי ההימנעות החקלאית מדיווח על עבירות נובעת מהיעדר אמון במשטרה - ועל כן נתוני המשטרה אינם משקפים את הפשיעה בפועל.
בביקורת הנוכחית טענו חקלאים כי חלק ניכר מאירועי הפשיעה עדיין אינם מדווחים למשטרה בשל היעדר אמון במערכות האכיפה ומכיוון שלרכוש שנגנב אין ביטוח, בעקבות סירובן של חברות ביטוח לבטח רכוש חקלאי. למרות זאת, המשטרה לא בחנה אם אכן יש תת-דיווח ולמג"ב אין תוכנית פעולה סדורה שמטרתה לעודד חקלאים להתלונן לאחר אירוע של פשיעה חקלאי.
מתשובת המשטרה עלה כי הנזק הישיר והעקיף שמתועד על ידי חוקרי מג"ב נוגע לתיקים שבהם הוגשו תלונות ומבוסס על הערכה מילולית שמסר המתלונן בעת החקירה. המשטרה אינה מחשבת את הנזק העקיף והמתמשך על פי מדדים אחידים כמו עלויות מיגון וביטוח ואובדן הכנסות עתידיות. לפי מג"ב, הערכת הנזק הישיר של הפשיעה החקלאית ב-2021 עמדה על כ-19 מיליון שקלים. ב-2016 העריך אגף התכנון והארגון של המשטרה כי הנזק מפשיעה כלכלית עמד על כ-1.2 מיליארד שקלים. המבקר העיר שהפער הקיים נובע בשיטות חישוב שונות ובמדידה אחרת של הנזק.
דוח המבקר מצא כי כ-79% מהתיקים שנפתחו בין השנים 2021-2017 נסגרו לבסוף. בכ-70% מהמקרים התיק נסגר בעילת "עבריין לא נודע", ב-2016 76% מהתיקים שנסגרו היו בעילה זו. המבקר העיר שהפחתה משמעותית של שיעור התיקים שנסגרים בעילה זו הייתה יכולה להעיד על הצלחה רבה יותר של מג"ב בתפיסת העבריינים.
טובה צימוקי השתתפה בהכנת הכתבה
