לראשונה זה 22 שנים, ביקור ראשון של שר חוץ ישראלי בשטוקהולם ופתיחת דף חדש ביחסים בין ישראל לשבדיה: שר החוץ אלי כהן נפגש היום (שני) עם שר החוץ של שבדיה טוביאס בילסטרום ודן עימו על המשך שיפור היחסים בין המדינות, והקו החיובי שאותו נוקטת ממשלת שבדיה בפורומים בינלאומיים. "הביקור מסמן שינוי כיוון ביחסים בין המדינות, אנחנו פותחים דף חדש", אמר כהן - שר החוץ הראשון מאז שלמה בן עמי שביקר בשבדיה.
השרים דנו על יחסי ישראל והאיחוד האירופי, ושר החוץ כהן הדגיש כי אסור לאפשר לכספי הסיוע להגיע לגורמי טרור. בנוסף, דנו השניים בדרכים להתמודדות עם זרועות הטרור האיראניות במזרח התיכון ובאירופה ועל המאבק המשותף באנטישמיות. זוהי פגישתם השנייה של שרי החוץ שנועדו לראשונה בחודש ינואר, במסגרת הפורום הכלכלי הבינלאומי בדאבוס. שרי החוץ שוחחו על השינוי הבולט בגישה השבדית - הן ברמה הבילטרלית והן בפורומים בינלאומיים - ודנו בדרכים לחזק את הקשרים הכלכליים בין המדינות, כמו גם את הקשרים בין העמים.
כהן נועד גם עם סגנית ראש הממשלה ושרת הכלכלה אבה בוש, שאחראית על התעשייה, האנרגיה והגנת הסביבה. בוש היא תומכת נלהבת של ישראל ובעבר הרחוק אף צולמה עם חולצה עם הכתובת צה"ל - דבר שמעלים אותו כל הזמן נגדה בשבדיה. הפגישה איתה, שלא היתה מתוכננת, נעשתה לבקשתה של בוש ונוספה ברגע האחרון לתוכנית הביקור. אחרי הפגישה פרסמה בוש פוסט בפייסבוק, ובו מילות ההמנון "התקווה". היא סיימה אותו במילים: "יום עצמאות שמח, עם ישראל חי".
שבדיה הייתה שנים רבות מדינה לעומתית לישראל, אבל לאחרונה יש התחממות ביחסים והשבדים אף תמכו בישראל בשתי הצבעות חשובות. שלוש מפלגות החברות בקואליציה אף תומכות בהעברת השגרירות לירושלים, ובהן גם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, מפלגתה של סגנית ראש הממשלה הפרו-ישראלית. אבל שבדיה היא נשיאת האיחוד האירופי וזו אחת הסיבות שהסיכוי שהשגרירות אכן תעבור לירושלים נמוך מאוד.
אחד הפרויקטים שהוזכרו בשיחתם של שרי החוץ, בין היתר, הוא "קיבוץ-טק", שצפוי להביא מאות סטודנטים שבדים לארץ להתמחות בחברות סטארט-אפ ישראליות. השניים דנו ביוזמתו של השר כהן, הכוללת את ישראל, שבדיה, דרום קוריאה ומדינות הסכמי אברהם - הקמת קרן בינלאומית להשקעות בתחום תעשיית הרכב, ששבדיה ודרום קוריאה הן מעצמות בו, בהשתתפות חברות סטארט-אפ ישראליות.
כמו כן, השרים דנו בהשפעות המלחמה באוקראינה על אירופה, ועל הצטרפותה הצפויה של שבדיה לנאט"ו, שתפתח אפשרויות חדשות לשיתופי פעולה בין שתי המדינות. שבדיה הודיעה לאחרונה, בעקבות המלחמה, על רצונה להצטרף לברית הצבאית - אך התהליך טרם הושלם. הצטרפותה לנאט"ו צפויה להביא לגידול של תקציב הביטחון פי חמישה, מה שיפתח הרבה מאוד הזדמנויות לחברות הישראליות ולחיזוק הקשרים הכלכליים והביטחוניים בין המדינות.
בנוסף, השר בילסטורם סיפר לשר כהן על הקשר המיוחד שלו לישראל ולעם היהודי: רעייתו התנדבה בקיבוץ משגב עם בשנות ה-90, וסבו וסבתו אירחו ניצולי שואה בביתם בשבדיה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.
שבדיה משמשת כיום כנשיאת האיחוד האירופי ומשחקת תפקיד מרכזי באפשרות לשינוי גישה באירופה כלפי איומי הגרעין והטרור האיראניים. בשנתיים האחרונות, כאמור, אפשר לראות שינוי ברור בגישתה של ממשלת שבדיה כלפי ישראל. בין היתר, השינוי בא לידי ביטוי בכך ששלוש מפלגות שבדיות תומכות באופן פומבי בהעברת שגרירות שבדיה מתל אביב לירושלים.
שבדיה מציגה עמדה מאוד ביקורתית כלפי איראן, בין היתר בשל קהילה גדולה של גולים איראנים במדינה. לאחרונה עברה פה אחד בפרלמנט השבדי החלטה הקוראת לממשלה להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור.
במהלך הביקור המדיני הקצר, נפגש השר כהן עם חברי פרלמנט מרכזיים, אנשי עסקים בכירים ועם נציגי הקהילה היהודית המקומית. כהן ציין: "אנחנו פותחים דף חדש ביחסים בין ישראל לשבדיה, לאחר שנים שבהן שטוקהולם הובילה קו ביקורתי כלפי ישראל. הביקור בשטוקהולם, הראשון של שר חוץ ישראלי מאז 2001, מסמן שינוי כיוון ביחסים בין המדינות. המלחמה באוקראינה וההצטרפות הצפויה של שבדיה לנאט"ו יכולות להוות הזדמנות אדירה לישראל לחזק את הקשרים הכלכליים עם שטוקהולם, ולהרחיב את הסחר בין המדינות בתחומי הביטחון, החדשנות והפינטק".