תחת הכותרת Born To Be Free (לחופש נולדו), התקיים אחר הצהריים (יום ה') מצעד הגאווה והסובלנות ה-22 בירושלים, שעמד השנה בסימן הקריאה להשבת 125 החטופים משבי חמאס. לנוכח המלחמה המתמשכת, האירוע נערך השנה באופן צנוע יותר, הקהל התבקש על-ידי המארגנים שלא להשמיע מוזיקה לאורך המסלול שיצא מגן הפעמון לכיוון גן העצמאות. ynet העביר את מצעד הגאווה בירושלים בשידור ישיר.
מצעד הגאווה בירושלים
(צילום: אלכס גמבורג, רוני גרין שאולוב )
המצעד התקיים כאמור בסימן החטופים, וכך נשמעו גם רוב הקריאות בו, שקראו לעסקה לשחרור החטופים. אחת ממשתפות המצעד היא אתי, אימו של שגיא גולן, קצין בלוט"ר שנהרג ב-8 באוקטובר. "באתי להנציח אותו ואת הערכים שלו, וכל מה שהוא רצה לעשות במשך חייו", היא סיפרה. "במשך כל שנות חייו הוא פעל למען הקהילה, ובפרט רצה לעזור לנוער במצוקה. הוא האמין באנשים, בכבוד האדם, בשוויון, ורצה שתהיה במדינה מציאות טובה יותר שבה מקבלים את האחר כמה שהוא. זאת המטרה, שהחטופים יחזרו, ושנקבל מדינה מתוקנת יותר וטובה יותר".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד נשא נאום במצעד, שבו אמר: "לפני שנתיים הייתה לי הזכות להיות ראש הממשלה הישראלי הראשון שנואם בכנס של הקהילה הגאה. מדינת ישראל צעדה מאז אחורה. אז אני באתי הנה כדי להזכיר לכם שהאהבה תנצח, התקווה תנצח והגאווה תנצח. אף קבוצה אנושית בהיסטוריה לא קיבלה את הזכויות שלה בלי מאבק, לא הנשים, ולא השחורים, ולא היהודים, ולא הלהט"בים. לזכויות שמגיעות לנו לא צריך לחכות, צריך ללכת ולהילחם עליהן".
נתנאל שלר, מנכ"ל "חברותא" ללהט"ב דתיים, הקים דוכן במצעד. "באנו להראות שאנחנו גאים בזהות המינית והמגדרית שלנו. יש לנו קבוצות ופעילות בכל הארץ, שהמטרה לייצר קהילה ללהט"ב חרדים ודתיים, להיות המקום שבעצם מקבל אותם ונותן להם מענה. השנה אנחנו פה איתם, יחד עם משפחות החטופים שצועדות איתנו", הוא סיפר.
מנכ״לית האגודה למען הלהט"ב, יעל סיני ביבלש, אמרה: "המצעד בירושלים, בירת ישראל, הוא התקווה לחופש עבור כל המדינה. אנחנו צועדים וצועדות היום בתקווה לחופש עבור החטופים והחטופות, לכל אזרח ואזרחית ועבור שוויון בחיים ללהט״בים, שבימים הקשים שידענו נאבקו למען המדינה וחזרו הביתה למציאות בה הם אזרחים סוג ב'. לא נקבל מציאות שבה אנחנו מספיק טובים כדי למות למען המדינה, אבל לא טובים מספיק כדי לחיות בה בשוויון ובביטחון. לכולנו מגיע לחיות במדינה חופשית עם ביטחון אישי לכולם ולכולן ואנחנו כאן כדי להביא את התקווה הזאת".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיע למצעד ובהמשך גם לחפ"ק המשטרתי - שאותו עזב המפכ"ל קובי שבתאי באותו הרגע. המשטרה הודיעה כי כ-2,000 שוטרים ולוחמי מג"ב גלויים וסמויים, בסיוע כוחות תגבור משטרתיים ומתנדבים, נפרסו לאורך ציר הצעדה, בשטחי הכינוס וברחובות הסמוכים לתוואי המצעד, לצורך אבטחת הצועדים, שמירת הסדר הציבורי והכוונת התנועה. "במשטרה מבהירים כי כל מי שינסה לשבש את מהלכו התקין של מצעד הגאווה יטופל במלוא החומרה. בהקשר זה מבוצעת פעילות לפני ובמהלך המצעד, בשטח ובמרחבי הרשתות החברתיות, לאיתור חריגים ולטיפול בהם", נמסר.
מטה החטופים הירושלמי הוביל גוש צועדים, חבריו של אוהד הפועל ירושלים הירש גולדברג פולין צועדים גם הם בקריאה לשחררו. בסוף המצעד התקיימה עצרת שאותה תנחה העיתונאית והסטנדאפיסטית שיר ראובן, ובין הנואמים על הבמה המרכזית יהיו בני משפחות חטופים ועומר אוחנה, שאיבד במלחמה את בן זוגו רב-סרן שגיא גולן ז"ל.
אוחנה היה אמור להתחתן עם גולן אחרי 7 באוקטובר. באותה השבת, כשקצין הלוט"ר גולן שמע את החדשות, הוא מיהר מביתו לדרום, הצטרף לצוות שלו ויצא להילחם בקיבוץ בארי כדי לחלץ משפחות נצורות, ושם נפל. "הרבה אנשים שמעו את הסיפור של שגיא, אבל פחות מכירים את הדברים שהוא פעל למענם כל החיים שלו. שגיא התנדב המון, לפני הצבא הוא הלך לשנת שירות בבית לנוער בסיכון, אחרי הצבא הוא בילה חצי מהטיול הגדול שלו בהתנדבות במקסיקו, וכסטודנט וגם בשנים האחרונות הוא התנדב ב'פעמונים', עמותה שמדריכה משפחות ליציאה ממשברים כלכליים", אמר אוחנה.
הוא הוסיף: "גולן עשה את זה כי הוא האמין בשוויון וראה בכל אדם שווה. בשנים האחרונות צעדנו יחד במצעד בירושלים והשנה חשבתי שנכון שאם שגיא לא צועד איתי - אנחנו נצעד עם התמונה שלו. לכן החלטנו, המשפחה והחברים, להזמין את כל עם ישראל להצטרף אלינו ולצעוד לזכרו של שגיא ולאור הערכים שלו".
נילי מדרר, מנכ"לית "הבית הפתוח" בירושלים, ציינה לפני תחילת הצעדה: "לא חווינו את זה כדבר שהוא מורכב. למעשה, לפני כשלושה חודשים, לאחר שיחות רבות בקהילה בירושלים, בעצם התבהר לנו שאת המצעד הזה צריך לעשות, ורק בשותפות עם מטה משפחות החטופים. משלבים מאוד ראשוניים של השיח היה ברור שאנחנו צועדים גם עבור שחרור החטופים וגם עבור שוויון זכויות מלא. חירות היא לא פריבילגיה, היא משהו שמגיע לכולנו וזה משהו שמגיע מגופים מוסדיים ומגורמי ממשל שיש להם אחריות על החיים שלנו, ועל האופן שבו אנחנו יכולות ויכולים להתקיים כאן. בין אם זה בשוויון זכויות ובין אם ביטחון פיזי של ממש.
"המצעד היום הולך להיות שונה בתוכן שלו. בעצרת הסיום ידברו גם נציגי משפחות החטופים, גם נדב בעצמו יעלה וידבר. אנחנו צועדים השנה בשקט מוחלט. ביקשנו מקבוצות וקהלים להגיע ללא בידוריות ורמקולים כבכל שנה. אנחנו תמיד שמחים בזהות שלנו, אבל השנה אנחנו גם חצויים ומתפללים לשובם של החטופות והחטופים. לשמחתנו, כל גוף, כל גורם, כל קבוצה שיצרנו איתם קשר הבינו במהירות את העניין ונרתמו לכל מה שביקשנו".
