נפיסה גילתה מקום נהדר להחביא את ספרי הלימוד שלה מעיניו החטטניות של אחיה, איש הטליבאן: המטבח. זהו מקום שאותו גברים אפגנים ממעטים לפקוד. "לבנים אין שום מקום במטבח, אז אני משאירה את הספרים שלי שם", מספרת נפיסה, שלומדת בבית ספר מחתרתי וסודי בכפר באזור נידח במזרח אפגניסטן. "אם אחי יגלה על זה, הוא ירביץ לי".
15 צפייה בגלריה
ילדות צועדות לבית ספר יסודי בקאבול, אתמול. אלו נותרו עדיין פתוחים, אבל כשהן יגדלו כבר לא יורשו ללמוד
(צילום: AFP)
מאות אלפי ילדות, נערות וצעירות כמו נפיסה איבדו את זכותן לחינוך מאז שהארגון האיסלאמיסטי הקיצוני השתלט מחדש על אפגניסטן באוגוסט אשתקד – בעוד חמישה ימים הוא יציין שנה בדיוק לכיבוש הבירה קאבול – אבל הצמא שלהן לידע לא נעלם מאז. עם עלייתו המחודשת לשלטון ניסה אמנם הטליבאן להציג לעולם פנים מתונות יותר, בין השאר כדי לזכות בהכרה בינלאומית ובסיוע כספי הנחוץ לו, אך מאז הפר את הבטחותיו השונות ובין היתר חידש את מדיניותו הנוקשה והאכזרית לדיכוי נשים.
תחת שלטונו המחודש נאסר על נשים אפגניות לערוך נסיעות ארוכות מחוץ לבתיהן ללא ליווי של קרוב משפחה גבר, וככלל משטר הטליבאן מעודד נשים להישאר ככל האפשר בבית. הן נדרשות כשהן יוצאות החוצה לכסות את פניהן, למעט העיניים, והארגון האיסלאמיסטי עודד אותן לעטות את הצ'דרי, אותה בורקה כחולה שמכסה את גוף האישה מכף רגל ועד ראש.
ההגבלה שעוררה אולי יותר מכל זעם בעולם על שלטון הטליבאן הייתה החלטתו לסגור את החטיבות והתיכונים המיועדים לבנות מעל כיתה ו'. אלא שבתי ספר מחתרתיים רבים הוקמו מאז ברחבי אפגניסטן. צוות של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP ביקר בשלושה מהם, ושוחח עם התלמידות והמורות ששמותיהן האמיתיים לא נחשפו על מנת לשמור על ביטחונן. זהו סיפורן.
אם שואלים, זה חוג תפירה
עשרות שנים של סכסוך וקרבות פגעו בצורה אנושה במערכת החינוך האפגנית, וזו כנראה הסיבה שנפיסה, אף שהיא בת 20, עדיין לומדת נושאים שנלמדים בשגרה בבתי ספר תיכוניים. אמה ואחותה הגדולה הן היחידות שיודעות על לימודיה בבית הספר המחתרתי.
15 צפייה בגלריה
נערכה רושמת במחברת באחד מבתי הספר החשאיים, במקום מסתור כלשהו באפגניסטן. החשש: דור שלם "ייקבר"
(צילום: AFP)
אחיה לחם עבור הטליבאן במשך שנים, כאשר ארגון הטרור נאבק בממשלה הדמוקרטית והפרו-מערבית שהוקמה באפגניסטן אחרי הפלת שלטונו הראשון ב-2001 – אז ארה"ב פלשה למדינה כנקמה על המחסה שהעניק הטליבאן לאל-קאעידה, שהוציא לפועל את פיגועי 11 בספטמבר. אחיה של נפיסה לחם בשנים הללו באזורים ההרריים של אפגניסטן, ולאחר ניצחון הטליבאן לפני שנה – בחסות הנסיגה האמריקנית מהמדינה – חזר האח הביתה. הפרשנות הקיצונית של הטליבאן לשריעה, ההלכה האיסלאמית, מוטמעת בו כעת היטב: הוא מאמין שמקומה היחיד של האישה הוא הבית.
האח מאפשר אמנם לאחותו ללמוד קוראן בשעות הבוקר במדרסה המקומית, אבל נפיסה לא מסתפקת בכך: בשעות אחר הצהריים היא מתגנבת החוצה לכיתה הסודית שאותה הקים ארגון בשם "האיגוד המהפכני של נשות אפגניסטן" (RAWA). "אנחנו מקבלות את הסיכון, אחרת נישאר לא מחונכות", אומרת נפיסה. "אני רוצה להיות רופאה. אנחנו רוצות לעשות משהו עם עצמנו. אנחנו רוצות חירות, לשרת את החברה ולבנות את העתיד שלנו".
כאשר הצוות של AFP ביקר בבית הספר הסודי, נפיסה ועוד תשע בנות שוחחו בכיתה על חופש הביטוי עם המורה שלהן, וישבו זו לצד זו על שטיח תוך שהן קוראות בתורן מחוברת לימוד. כדי להגיע לשיעור, הילדות נאלצות לעתים קרובות לעזוב את ביתן שעות לפני שהוא מתחיל, על מנת לצעוד בדרכים לא-ישירות שבהן לא יעוררו את חשדם של עוברי אורח: באזור שבו הן גרות רוב התושבים הם פשטונים, קבוצה אתנית שמרנית למדי שממנה מגיעים רוב לוחמי הטליבאן.
15 צפייה בגלריה
אם הטליבאן שואל, זה בכלל חוג תפירה. תלמידות בוחנות מחברת לימוד אנגלית באחת הכיתות החשאיות
(צילום: AFP)
אם אחד מאנשי הארגון האיסלאמיסטי שואל אותן על מעשיהן, הבנות משיבות לו שהן לומדות בחוג תפירה, ואת ספרי הלימוד שלהן הם מסתירות בשקיות קניות או מתחת לבורקה. יש בנות שנאלצות פשוט להקריב את עתידן: אחותה הגדולה של נפיסה הפסיקה כליל את לימודיה, על מנת להפיג חשדות שהיו לאח הקיצוני שלהן.
הטליבאן, יש לציין, טוען כי בכוונתו לחדש את פעילותם של בתי הספר לבנות מעל כיתה ו', וההסבר הרשמי שלו לסגירתם הוא צורך "טכני" להתאים את תוכנית הלימודים לשריעה, או לפחות לפרשנות הקיצונית שלו אליה. אלא שמאחורי הקלעים, כך אמרו ל-AFP שורה של גורמים יודעי דבר, עומדת מחלוקת עמוקה בנושא בין מנהיגי הטליבאן. לפי הגורמים הללו פלג קיצוני יותר בארגון, שמייעץ למנהיגו העליון הייבתוללה אחונדזאדה, מתנגד בתוקף לפעילותם של בתי ספר עבור בנות, ודורש להסתפק לכל היותר בלימודים דתיים או בלימודים מעשיים כגון בישול ותפירה.
פרה תמורת ספרי לימוד: "זה דור אבוד"
לפי שעה ילדות קטנות יותר יכולות להמשיך ללמוד בבתי ספר יסודיים, וצעירות ממשיכות ללמוד תחת הגבלות שונות באוניברסיטאות, אבל נערות שלא מורשות כעת ללמוד לא יוכלו לעבור בעתיד את מבחני הקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה – כך שהסטודנטיות הנוכחיות עלולות להיות האחרונות באפגניסטן בעתיד הנראה לעין. מומחי דת מוסלמיים רבים מתחו ביקורת על החלטת הטליבאן למנוע מאותן נערות גישה למערכת החינוך. "חינוך הוא זכות בסיסית באיסלאם, הן עבור גברים והן עבור נשים. אם האיסור הזה יימשך, אפגניסטן תחזור לימי הביניים. דור שלם של ילדות ייקבר", הזהיר מומחה הדת בארי מדאני בשיחה עם AFP.
החשש הזה מאובדן של דור שלם הוא שהביא את המורה תמקין להפוך את ביתה בקאבול לבית ספר סודי לילדות. המורה בת ה-40 סבלה בעצמה, כילדה, מנחת זרועו של הטליבאן: היא נאלצה להפסיק ללמוד כשזה שלט באפגניטן בין 1996 ל-2001 – אז אסר הטליבאן על נשים וילדות בכל הגילאים ללמוד. לתמקין נדרשו שנים ארוכות על מנת שתוכל להשלים את הפערים שצברה והיא הצליחה להפוך למורה, אבל אשתקד איבדה את עבודתה במשרד החינוך בעקבות עלייתו המחודשת של הטליבאן לשלטון. "לא רציתי שהילדות הללו יהיו כמוני", היא אומרת, כשדמעות זולגות מעיניה. "מגיע להן עתיד טוב יותר".
15 צפייה בגלריה
נערות וצעירות מקשיבות למורה באחת הכיתות החשאיות. "רוצות לעשות משהו עם עצמנו, לתרום לחברה"
(צילום: AFP)
בעזרת בעלה, תמקין הקימה תחילה את הכיתה החשאית שלה במחסן, אך בהמשך העבירה אותה לסלון ביתה. היא מכרה פרה שהייתה שייכת למשפחתה על מנת לממן את רכישת ספרי הלימוד לתלמידותיה – שרובן מגיעות ממשפחות עניות שלא מסוגלות להרשות זאת בעצמן. כיום היא מלמדת אנגלית ומדעים 25 בנות שמשתוקקות לידע.
הצוות של AFP ביקר בכיתה של תמקין בקאבול כשהעבירה שם שיעור ביולוגיה. "אני רק רוצה ללמוד. לא משנה איפה זה יקרה", סיפרה אחת התלמידות, נרוואן, שבגילה אמורה אמנם ללמוד בכיתה י"ב – אך ישבה בחדר עם ילדות ממגוון רחב של גילאים. מאחוריה היה תלוי בסלונה של תמקין פוסטר שקרא לכל התלמידות להיות נחמדות זו לזו: "ללשון אין עצמות, אבל היא כה חזקה שהיא יכולה לשבור את הלב. אז היו זהירות במילותיכן".
שכניה של תמקין מסייעים לה לחמוק מהטליבאן: לדבריה אנשיו הגיעו לביתה כמה פעמים כדי לבדוק מה מתרחש שם, ושכניה אמרו לבקשתה שמדובר במדרסה דתית. תלמידה אחרת בכיתה, מליהה בת ה-17, בטוחה שיום יבוא והטליבאן לא יהיה עוד בשלטון. "אז ננצל את הידע שלנו למטרה טובה", היא מבטיחה.
לא מפחדות, נראה אותם אומרים משהו
בשולי העיר קאבול, בתוך מבוך של בתי בוץ, גם לילה מעבירה לתלמידותיה שיעורים בחשאיות. היא סיפרה כי החליטה לעשות מעשה ולהמרות את פי הטליבאן אחרי שבתי הספר לנערות נסגרו על ידיו במרץ האחרון, שעות אחדות לאחר שנפתחו אז מחדש. בתה חזרה אז הביתה בוכייה: "אם הבת שלי בכתה, אז הבנות של הורים אחרים לבטח בכו גם הן", אומרת המורה בת ה-38.
בסביבות 12 ילדות ונערות לומדות פעמיים בשבוע בביתה, שבו חצר וגינה שבה מגדלת לילה ירקות ופירות. לכיתה יש חלון גדול שנפתח אל הגינה, והילדות לומדות שם יחדיו כשהן יושבות על השטיח. ספרי הלימוד שלהן הוצאו מתוך קופסאות פלסטיק כחולות. כשהשיעור מתחיל, כל אחת מקריאה בתורה את תשובותיה לשיעורי הבית שניתנו להן. "אנחנו לא מפחדות מהטליבאן", אומרת התלמידה קווסאר, בת 18. "אם הם יאמרו משהו, אנחנו נילחם בזה כדי שנוכל להמשיך ללמוד".
הזכות ללמוד, יש להדגיש, אינה הדבר היחיד שעליו נלחמות כעת נערות ונשים באפגניסטן. על רבות מהן נכפים נישואים בגיל צעיר, לעתים קרובות לגברים אלימים או כאלו שמגבילים מאוד את חירותן. זהרה, שלומדת בבית ספר מחתרתי במזרח אפגניסטן, התחתנה בגיל 14 וחיה כעת עם קרובי המשפחה של בעלה – שמתנגדים ללימודיה. היא מספרת שהיא נאלצת לקחת כדורי שינה בגלל החרדה שלה: היא חוששת שמשפחת בעלה תאלץ אותו לאסור עליה לצאת מהבית. בינתיים, היא משקרת להם כדי להמשיך ללמוד: "אני אומרת שאני הולכת לבזאר, ובאה לפה", אומרת זהרה בריאיון מאותו בית ספר סודי. עבורה, היא מוסיפה, זהו המקום היחיד שבו היא יכולה להכיר חברות.
