מאות בני אדם הגיעו היום (רביעי) לבית העלמין ביהוד כדי להשתתף בהלווייתו של סמ"ר עמית פרידמן, לוחם חטיבת הנח"ל, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה. עמית, בנם של ליאת ואסף - מנהל ועדת חוץ וביטחון של הכנסת - לווה על ידי חברים רבים, בני משפחה ומי שהיו איתו בבית הספר ובצבא כשחלקם עטופים בדגלי ישראל, מחובקים ובוכים זה על כתפו של זה.
ההלוויה ביהוד: "תודה על כל זיכרון שיש לנו ביחד"
אסף, אביו של עמית, אמר: "איך מתחילים להספיד, איך נפרדים? זה לא הגיוני. עמיתי שלי, לפני רגע היינו ביחד. חגגנו בר מצווה ליוביק והיינו ביחד. שמחנו איתך. ילד של אבא, חבר יקר. רוח טובה שלא התלוננה אף פעם. ידעת מה טוב. אהבת את החיים הטובים. ידעת תמיד להסתדר וידעת מה אתה רוצה. סידרת שיהיה לך הכי נקי ומסודר ואף פעם לא התלוננת".
בהמשך סיפר האב כי "ביום ראשון לקחתי אותך לשדה תימן, חיבקתי אותך חזק. אמרת לי 'ביי אבוש'. בחזור הדמעות התחילו לרדת לי ולא הצלחתי לעצור. תמיד צחקנו שבחתונה שלך אשתך תשיר לך את השיר 'זכית בי' של דדי דדון. תודה שזכינו בך, על 19 שנים נפלאות כל רגע, על כל זיכרון שיש לנו ביחד".
רועי, אחיו הגדול של עמית, ספד לו בדמעות: "אחי הקטן, רק לפני שבוע עמדנו ביחד והקראנו ליוביק ברכה לבר המצווה. היום אני עומד ואתה שוכב. אני מקריא ואתה שותק. כשנכנסת פעם ראשונה בעזה דיברנו בטלפון - בשיחה שידרתי לך כוח, אבל בשנייה שהתנתקה השיחה התפרקתי כי פחדתי שלא תחזור. הפחד הכי גדול שלי דפק לי בדלת. אני אוהב אותך מאוד אחי הקטן. תשמור עלינו מלמעלה".
יונתן וגיא, חברי ילדות של עמית, ספדו גם הם: "אליך אח שלי. כדורסל, יסודי, חטיבה, ברים. מאז שנולדתי אתה תמיד איתי. ממלא הכל בחיוך ענק. יציאה בלעדיך לא הייתה שווה את זה. אז מה עכשיו? אח שלנו, אוהבים אותך. הבן אדם הכי חשוב לכולנו בחיים. דווקא אתה הלכת לנו. אין שום שלב בחיים שעברנו בלעדיך. המלך של החיים הטובים. כולנו שבורים אחי. בשם כל החברים אתה הילד הכי גבר בעולם. אנחנו מפורקים אחי. לעולם לא נהיה אותו דבר. אין תמונה אחת בלי החיוך שלך. אנחנו נקיים את הצוואה שלך - להמשיך בחיים עם ראש למעלה. הכאב יהפוך לכוח".
יניב הראל, חבר של המשפחה, אמר: "עמית יקר ואהוב, זה לא אמיתי שכך מדברים עליך. הילד החייכן שגדל במטר, שלמד מהוריו להיות אהוב על כולם. הוספת לזה תכונות רק שלך. אפילו קבוצת כדורגל לאהוד לא בחרת בקבוצה של אבא או של רועי, בחרת לעצמך והשקעת בזה בכל הכוח. כך גם בצופים, ובגדוד בעזה. התחלנו כחברים של ההורים והפכנו לחברים שלך. כל החיים קראתי לך גיבור. לא התכוונתי לגיבור כזה".
חברי כנסת רבים ממפלגות מגוונות הגיעו גם כן. ראשון הסופדים היה יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, ששיתף כי "עמית גדל בבית ציוני, ערכי, עם הורים שמשמשים דוגמה אישית לשליחות, לעבודה קשה, להצלחה ולמימוש עצמי. כיאה לבן להורים שכאלו, הבחירות שביצע עמית במהלך חייו מעידות על האדם שהיה ועל החינוך שקיבל בבית: תלמיד מצטיין שהצליח לשלב בתיכון ספורט, כימיה וקולנוע - בהצטיינות; פעיל חברתי בצופים שגדל בתנועה כחניך והפך למדריך שחינך בני נוער רבים. צופיפניק אמיתי שלימים הפך להיות לוחם אמיץ בחטיבת הנח"ל, הנלחמת בעוז ובעוצמה מיום 7 באוקטובר - יום שמחתנו שהפך ליום אסוננו. מאגיסט ומפקד כיתה שלא הספיק להגשים את חלומו להיות קצין בצבא ההגנה לישראל".
אוחנה הוסיף כי "הכאב העצום על נפילתו מגלם בתוכו גם את הכאב על מי שיכול היה להיות. עמית הוא חלק מדור שאלה שאמרו עליו שהולך ופוחת - התבדו. דור שהתגלה במלוא עוצמתו ועוזו, דור שנלחם ומקריב את חייו כדי שאזרחי ישראל יוכלו לחיות במדינתם בביטחון, כדי להשיב את חטופינו, כדי לחסל את אויבינו. דור שלא נופל בגבורתו לא מאבותינו המכבים, ולא מאריות תש"ח".
בהמשך סיפר אוחנה כי "עמית, חבריך לנשק מספרים שהיית לוחם מהשורה הראשונה, בעל אומץ לב ומוסר גבוה, שלא פחד לחתור למגע. הם מספרים מה שבעצם כולם מספרים עליך מתחילתו של הבוקר הנורא הזה: עד כמה היית אהוב ומוערך - על חבריך, המחנכים שלך, מפקדיך ומכריך. באמת שמרת עליהם, כמו שכתבת לחבריך בקבוצת הוואטסאפ, כמו על כל אזרחי ישראל. כולנו כאן היום כואבים שלא שבת מן המשימה הקדושה הזאת. לעד נהיה חייבים לך ולנופלי המלחמה את חיינו, ולנצח נזכור את גבורתך. תמשיך לשמור מלמעלה גם על המשפחה וגם על עם ישראל. משפחת פרידמן היקרה, בשמי ובשם הכנסת כולה, אנו משתתפים בצערכם וכואבים איתכם מאוד. עמית היה מלח הארץ, והארץ הזאת ואזרחיה לעולם יוקירו את זכרו".
