הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן הגישה הערב (רביעי) לשר המשפטים יריב לוין דו"ח המציע למשטרה לשנות את הרגלי ונוהלי החקירה שלה כדי להפחית ואף למנוע הודאות שווא מחשודים.
2 צפייה בגלריה
הוועדה ממליצה: להימנע בחקירה מטכניקות מסוג "מקסימיזציה". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הועדה הסיקה ממחקרים כי נמצא קשר בין השימוש בשיטת חקירה "מוכוונת-האשמה" ובין הגדלת הסיכון להודאות שווא, בעוד השימוש במודלים "מוכווני איסוף מידע", כגון המודל הבריטי, מקטין את הסיכון להודאות שווא. לפי דו"ח הוועדה, הפועלת בראשות השופט (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, רצוי כי המשטרה תרחיב הן את ההכשרות הרלוונטיות לשוטרים והן את השימוש במודל המוכוון לאיסוף מידע ככל האפשר, כך שיהפוך לכלי מרכזי בקרב החוקרים.
דו"ח הביניים השלישי של הוועדה, העוסק בחשש מטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על הודאות שווא בחקירה, ממליץ למשטרה להימנע מטכניקות מסוג "מקסימיזציה", כגון הצגת מידע מפליל כוזב לחשוד או יצירת תחושה שקרית בקרבו כי מצבו המשפטי חמור מכפי שהוא באמת, וכן מטכניקות מסוג "מינימיזציה", כגון הבטחות ורמיזות בדבר הקלה בעונש הצפוי לו אם יודה בעבירה. ככל שנעשה שימוש בטכניקות מסוג זה, מציעה הוועדה לתת לכך משקל ממשי בהערכת מהימנות ההודאה, בשים לב לכלל נסיבות העניין, ובכלל זה למאפייני הטכניקה שבה נעשה שימוש ולהשפעת הראיה על הנאשם.
עוד הציעה הוועדה לקבוע בחקיקה כללים ברורים בכל הנוגע להתנהלות החקירה ומשכה, ולהחליט על נוהל שעל פיו המשטרה תיידע חשודים, בכתב ובעל פה, על הזכויות הספציפיות העומדות להם בחקירה. לבסוף, גיבשה הוועדה שורת המלצות הנוגעות להבטחת מימושה של זכות ההיוועצות בסנגור בטרם חקירה, להרחבת התיעוד החזותי-קולי של חקירת חשוד במשטרה, ולעריכת הכשרות בנושא הודאות שווא לגורמים המקצועיים במערכת המשפט והאכיפה.
2 צפייה בגלריה
עוד בהמלצות: קטינים ייחקרו רק על ידי חוקרי נוער, למעט במקרים חריגים. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
באשר למעמד של ההודאה, גיבשה הוועדה כמה המלצות במטרה להפחית את הסיכון לכך שחשוד שהודה הודאת שווא במשטרה יורשע על בסיס הודאתו. כך, הוועדה מציעה להגביל את השימוש בפרטים מוכמנים שמסר הנאשם בהודאתו במשטרה כתוספת ראייתית להודאה.
עוד המליצה הוועדה לקבוע כי "בתיקים שבהם הנאשם הוא קטין, אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או אדם המצוי בהשפעה ניכרת של חומרים משני-תודעה או שניכר כי הוא סובל מתסמונת גמילה בעת החקירה, לא יהיה אפשר להרשיע את הנאשם על בסיס הודאתו במשטרה בהיעדר ראיה חיצונית המסבכת אותו בביצוע העבירה".
בנוסף, כך לפי הדו"ח, הוועדה ציינה כי על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות בבואם להרשיע נאשמים קטינים ונאשמים עם מוגבלות שכלית או נפשית על יסוד הודאותיהם. בדו"ח נכתב כי כדי להקטין את הסיכון להודאות שווא של חשודים המשתייכים לקבוצות הללו, יש לקבוע כי קטינים ייחקרו רק על ידי חוקרי נוער, למעט במקרים חריגים. בנוסף, צוין, יש להבין עם כל חשוד - טרם החקירה - מה מצבו הבריאותי, ולברר אם הוא נוטל תרופות או זקוק להנגשות מתאימות. בוועדה אף המליצו לאפשר לחשודים קטינים ולחשודים עם מוגבלות שכלית או נפשית להיות מלווים בידי סנגור במהלך חקירתם.
הוועדה הוקמה בשנת 2018 במטרה לצמצם את החשש להרשעות שווא בהליך הפלילי ולבחון כלים אפשריים לאיתור הרשעות שווא ולתיקונן. בראש הוועדה, כאמור, עומד השופט (בדימוס) דנציגר, סגנו הוא פרופ' אורן גזל-אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ומלבדם חברים בוועדה בין היתר פרקליט המדינה עמית איסמן וראש חטיבת התביעות במשטרה תת-ניצב דדו זמיר.
