לוין, הבוקר: "נחוש לקדם את הרפורמה"
(צילום: ערוץ כנסת)
המהפכה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין נבחנת בימים אלה על ידי גורמים משפטיים שונים, והוא מעוניין לפרסמה בהקדם את הצעת החוק המפורטת - שהטיוטה שלה כבר כתובה. על הרפורמה הדרושה לדבריו במערכת המשפט הכריז בכיר הליכוד לפני שבוע בדיוק, וכעת נחשפת התוכנית שכוללת בין היתר את ביטול עילת הסבירות, חקיקת פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת וגם את הרוב הדרוש כתנאי לפסילת חוק רגיל על ידי העליון, שיצטרך להתרגל גם להגבלת כהונה על נשיא בית המשפט.
את טיוטת הצעת החוק הגיש לוין למשרד המשפטים ולגורמים נוספים. ברגע שהטיוטה הסופית תאושר לוין יפרסם אותה לצורך עיון והערות הציבור. לאחר מכן, תוגש לאישור ועדת החוקה של הכנסת. אלה הצעדים המתוכננים, לפי נוסח טיוטת הצעת החוק.
4 צפייה בגלריה
השר לוין ונשיאת העליון חיות, שאמורה לסיים את תפקידה באוקטובר
(צילום: שלו שלום, אורן בן חקון)
ביטול עילת הסבירות
לאחר שנקבע בסעיף 15 בחוק יסוד: השפיטה, כי מקום מושבו של בית המשפט העליון הוא ירושלים, מציע שר המשפטים את ביטול עילת הסבירות. על פי ההצעה ביקורת סבירות שיקול הדעת של הממשלה, של שריה ושל הרשויות הכפופות לה, נתונה בידי הכנסת.
לכן בתי המשפט לרבות בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, לא יוכל לפסול כל החלטה של הממשלה, של שריה, של רשות הנתונה לאחריותם או כל מי שפועל מטעמם, על יסוד מידת סבירותה, יהיה אשר יהיה טעמם של השופטים. עוד מצוין בהצעה כי מדובר באיסור על פסילה מלאה, חלקית, הגבלת תוקף ההחלטה, לרבות החלטה על מינוי של אדם או הימנעות מקבלת החלטה.
4 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה טענה שמינויו לשר "חורג בצורה קיצונית" ממתחם הסבירות. עילת הסבירות תבוטל
(צילום: מוטי קמחי, אלכס קולומויסקי)
יצוין כי עילת הסבירות ששימשה מאז ומעולם את שופטי בג"ץ, לא נכתבה בחוק, אלא ינקה את כוחה מפסיקות של העליון ומסעיף ב' בחוק היסוד הקובע כי "בית המשפט העליון יישב גם כבית משפט גבוה לצדק, בשבתו כאמור ידון בעניינים שהוא רואה צורך לתת בהן סעד למען הצדק ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר".
הגבלת כהונה לנשיא העליון וסגנו, ושינוי שיטת בחירת השופטים
בחוק יסוד: השפיטה ייאמר כי הועדה לבחירת שופטים תמנה 11 חברים שהם שר המשפטים שיכהן כיו"ר הועדה, שני שרים שיבחרו על ידי הממשלה ושלושה יושבי ראש של ועדות בכנסת - ועדת החוקה, ועדת הכנסת (שני יושבי ראש שהם תמיד חברי הקואליציה – ט"צ) והוועדה לביקורת המדינה כנציג האופוזיציה. בנוסף יישבו בוועדה נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון שייבחרו על ידי בית המשפט העליון. בהצעתו לוין קובע כי בנוסף יישבו בוועדה שני "נציגי ציבור" שייבחרו על ידי שר המשפטים, ואחד מהם יהיה עורך דין.
החידוש קובע שכל רשות שלטונית - הכנסת, הממשלה ובית המשפט - תקבע בעצמה את נציגיה ואף רשות לא תתערב בבחירת נציגי הרשות האחרת, לא בהליכי עבודת הועדה לבחירת שופטים ולא בשיקול דעתם ולבסוף בהחלטותיהם על בחירת השופטים.
התזכיר קובע כי נשיא בית המשפט העליון וסגנו יתמנו לתקופת כהונה חד-פעמית בת שש שנים ללא אפשרות הארכה. ההצעה תשנה הלכה למעשה את עיקרון בחירת נשיא העליון על פי שיטת הסניוריטי המקובלת (ותק השופטים).
מינוי השופטים בוועדה יהיה ברוב מיוחס - 7 מבין 11 חברי הוועדה. אולם החידוש הוא שהם יוכלו להתמנות לא רק לאחר כהונה כשופטי עליון, אלא להגיע גם משורות בית המשפט המחוזי, השלום, או בכירים בשירות המשפטי הציבורי (יועץ משפטי לממשלה, פרקליט מדינה, עורכי דין של משרדי ממשלה) או עורכי דין פרטיים. נשיא או סגנו שמילאו תקופת כהונה בת שש שנים יחזרו לכהן כשופטים עליונים עד צאתם לגמלאות.
בתזכיר נכתב גם כי מועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יעברו שימוע פומבי בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. "השימוע יבטיח את איכות המועמדים לשיפוט ויבטיח דיון ציבורי גלוי בתפיסות המשפטיות ובערכים העקרוניים של המועמדים לפני מינויים", נכתב בתזכיר.
פסקת ההתגברות וביקורת שיפוטית על הכנסת
הצעת החוק של לוין תסמיך לראשונה בחוק מפורש של הכנסת את בית המשפט העליון, בלבד, לבטל חוקים. עם זאת, העליון כולל בג"ץ לא יורשה לבטל חוקי יסוד של הכנסת, ואף לא סעיפים בחוקים מסוגים אלה.
שופטי העליון יוכלו לבטל חוק או סעיפים ממנו רק אם יש סתירה מפורשת בינו לבין חוק יסוד. כדי לבטל כל חוק יש לקיים דיון של כל 15 שופטי העליון. היום גודל ההרכבים לדיון בביטול חוקים נקבע על ידי שיקול דעת נשיא העליון - שבעה, תשעה, או 11 שופטים. סייג להרכב המלא הוא אם יש שופטים המנועים, בשל ניגוד עניינים למשל, להשתתף בדיון.
פסק הדין על הביטול צריך להתקבל בתוך 30 יום, בעוד כיום אין הגבלת זמן לדיון והכרעה בנוגע לביטול חוק. כדי לבטל חוק שחוקקה הכנסת תידרש תמיכה של 80% מהרכב השופטים (12 בהרכב מקסימלי, ט"צ), וזאת, נציין, דרישה מחמירה בהרבה מהמצב כיום - שבו נדרש רוב של שופט אחד.
שופטי העליון יוכלו להוציא צו ביניים בעניין תוקפו של חוק רגיל עד למתן פסק הדין, אם התקיימו התנאים הבאים: השופטים סבורים שיש אפשרות ממשית שבסוף הדיון יימצא שהוא סותר סתירה מהותית ומפורשת של חוק יסוד וכי בלי צו ביניים תיגרם פגיעה חמורה ובלתי הפיכה לעיקרון מרכזי הקיים בחוק היסוד. גם כדי להוציא צו ביניים כזה - יידרש רוב של 80% משופטי העליון. תוקפו של צו הביניים לא יעלה על חודש ימים, ואם יצטרכו לחדשו לא ניתן יהיה להוציאו ליותר משלושה חודשים.
עוד נכתב כי אם העליון מבטל חוק - הוא יוכל לבטל צעד בחוק שהוא פועל יוצא הנובע מהביטול. העליון לא יכול להורות לכנסת לחוקק חוק יסוד, חוק רגיל או להימנע מחקיקת חוק יסוד, ולא למנוע מהממשלה לגבש חוקים שכאלה. בנוסף, העליון לא יוכל למנוע פרסום של חוקים ברשומות.
לאחר ביטול חוק על ידי העליון הכנסת תוכל לחוקק שוב חוק זהה כחלק מפסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת, אך אז העליון לא יכול יהיה לבטלו, (את כולו או חלקו, ט"צ) במשך ארבע שנים. הכנסת תוכל להמתין ולחוקקו שנה מיום השבעתה של כנסת חדשה, בתנאים הבאים: החלטת בית המשפט העליון התקבלה בהסכמת כל שופטיו (פה אחד).
אם בכל ערכאה - מחוזי, שלום, בית הדין לעבודה וכו' - מתעוררת שאלה על תוקפו של חוק, כולו או חלקו, הוא רשאי לדחות אותה. אבל אם מצא שופט ההרכב, כולל שופט עליון, שיש לבטל את החוק, הוא יכול להורות לצדדים להעביר את הדיון רק בשאלת תוקפו לעליון, באמצעות עתירה לביטול של החוק. הרכב של שלושה שופטי עליון יהיו יכולים לדחות את העתירה, ואם שלושתם יחשבו שיש לבטל את החוק - ניתן להעבירו להרכב שופטים מלא.
