במציאות הישראלית שלפרקים עמוסה בטרור סכינים או נשק חם, נותר מעט מאוד קשב ציבורי ותקשורתי פנוי לשגרה מסכנת החיים ומטילת האימה שעמה מתמודדים רבים מהתושבים היהודים ביהודה ושומרון: יידוי אבנים של פלסטינים לעבר מכוניות ישראליות, בעיקר בשעות החשיכה, בעיקר על ידי צעירים תושבי הכפרים באזור. בצה"ל מעריכים שמדובר ב-7-5 מקרים מדי יום. אף שהשנים האחרונות ידעו כמה וכמה אירועים כאלו שהסתיימו במוות או בפציעות קשות – הזכור בהם של אדל ביטון בת ה-3 – הם עדיין סובלים מתת דיווח ולא תופסים נפח גדול בשיח הציבורי.
ניכר שכוחות הביטחון מתקשים להתמודד עם שורת מקרים של יידויי אבנים שמתרחשים ברחבי יהודה ושומרון מדי יום. לפניכם 26 מקרים שנבחרו באופן אקראי מהחודשים האחרונים. בכולם מדובר באותו סיפור פשוט: נסיעה שגרתית, הביתה או לאירוע, דמות או דמויות שמופיעות לפתע לעיני הנהג, ידיהן משוכות לאחור, ואז קול נפץ, רסיסים לכל עבר והימלטות בנסיעה מהירה שלעיתים מסוכנת לא פחות.
מבין כל המקרים הללו, המתפרשים על פני כשלושה חודשים, רק בשניים נתפסו המבצעים: אחד באירוע חריג (באופן יחסי) שבו השליך צעיר יהודי אבן על מכונית של פעילת שמאל, ובשני מדובר בצעיר פלסטיני שהתקרב מדי לקורבן שלו, וזה הגיב ביעילות, יצא מהמכונית ונטרל אותו יחד עם חייל שהיה בסמוך.
צה"ל עוסק מדי יום בביטחון השוטף שעיקרו הוא הגנה על הצירים מפני משליכי בקבוקי תבערה וכמובן פיגועי ירי ודריסה. כאשר גוברים מקרי יידוי האבנים במיקום ספציפי נוהג מפקד החטיבה הגזרתית לעשות שימוש בכלים העומדים לרשותו - בין היתר הידברות עם אנשי הכפר שממנו יוצאים זורקי האבנים, קנסות להורים, הצבת מארבים ביום ובלילה בנקודות השולטות על הצירים, מעצרים של פעילי פח"ע עממי וגם הצבת לוחמים על הצירים בכדי לתת תחושת ביטחון. אלא שצה"ל לא יכול להציב חייל כל כמה מטרים, למשל לאורך ציר 60 ביהודה ושומרון.
בעיה נוספת קשורה בחקירה ובמיצוי הענישה של מיידי האבנים. במהלך השנים התברר כי עשרות רבות של תיקי חקירה שנפתחו בעקבות יידוי אבנים, כולל כאלה שהסתיימו בפגיעות בגוף, נסגרו כעבור ימים בודדים מסיבת "עבריין לא נודע". לכך יש להוסיף את העובדה שמערכת המשפט הצבאית אינה מרתיעה, ולרוב תיקים מסוג זה נסגרים בהסדרי טיעון מקלים.
12 ביוני: יעל ישראלי, ליד היישוב עפרה
מה קרה? יעל ישראלי, תושבת רחלים, נפצעה בפנים. בדרכה לבית החולים היא סיפרה: "ראיתי רעולי פנים על הכביש, ממש על מעקה הבטיחות, שזרקו אבנים על מכוניות. אחת מהן ניפצה את השמשה ונכנסה פנימה לאוטו. זה היה מבהיל מאוד. כל המכונית, כולל אני, התמלאנו ברסיסים. אלה אבנים שנזרקו על מנת להרוג".
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס.
10 ביוני: יסמין, סמוך למצפה יאיר
מה קרה? יסמין, פעילת ארגון "שומרים על ההר", נפצעה באורח קל מיידוי אבנים של מתיישב יהודי בהר חברון במהלך פעילות סיוע לפלסטינים שביצע הארגון באזור הכפר יטא. כתוצאה מכך חלון הרכב נופץ והיא נפצעה מרסיסים.
ומה עכשיו? הזורק נתפס. החקירה מתנהלת
9 ביוני: שרה, סמוך לנווה צוף
מה קרה? שרה (67) מנווה צוף ספגה אבנים בכביש 465 בדרכה ליישוב. "הייתי לבד ברכב ולא ראיתי כלום כשפתאום שמעתי בום אדיר. החלון שלי התנפץ. זו תחושה קשה ומפחידה אבל המשכתי לנסוע. אם הרכב לא היה ממוגן לא הייתי מדברת איתך עכשיו. אנשים לא מבינים שאבן יכולה להרוג".
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס.
7 ביוני: ורד סבג, סמוך לענתות
מה קרה? ורד (40) הייתה עם בתה התינוקת ברכב כשפלסטינים השליכו עליהם סלע ליד ענתות, מדרום לירושלים. "הייתי מרוכזת בנהיגה ופתאום שמעתי בום מטורף", סיפרה. "מיד הסתכלתי לאחור לראות שהכול בסדר עם הבת שלי. לחצתי גז והגעתי עד היישוב. ראיתי מלא זכוכיות ברכב. הוצאתי זכוכיות מהראש של הילדה שלי. זרקו עליי סלע. ניצלנו בנס".
ומה עכשיו? הזורקים לא נתפסו.
2 ביוני: אביה, ליד היישוב טלמון
מה קרה? אביה (20), תושבת טלמון, הייתה לבד ברכב וספגה אבן בכביש 450 סמוך ליישוב. "הייתי בנסיעה רגילה ופתאום שמעתי בום. השמשה התנפצה וחלק מהזכוכיות נפלו עליי. עצרתי לשנייה מההלם ואז נתתי גז. הייתי בחרדה מטורפת, בכיתי אחרי המקרה. זה לא משהו שאמור לקרות. אני כבר מפחדת לחזור הביתה בלילה".
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס.
1 ביוני: ירדן, נחשון ושרה. ואדי חרמיה
מה קרה: ירדן שמש, בן 30 מעלי: "באחד הסיבובים קלטתי בזווית העין משהו יוצא מהעצים ונתתי גז. שמעתי בום וקלטתי שאין לי מראה. זה פשוט לנסוע מהר ולקוות לנס. מאוד מפחיד". באותה שעה הושלך סלע באותו מקום גם לעבר מכוניתם של נחשון ושרה קורלק מאיתמר. שרה: "לא ראיתי כלום. קלטנו בשבריר השנייה את האבנים עפות לעברנו וראיתי כמה צעירים שהיו במבתר גבוה. נחשון המשיך לנסוע והתקשר למוקד בנימין כשאחת האבנים עדיין תקועה על המכסה מנוע. זה נגמר בנס".
ומה עכשיו? הזורקים לא נתפסו.
29 במאי, ר', ליד הכפר סינג'יל
מה קרה? ר', בת 36 מתל אביב, ספגה אבנים ליד כפר סינג'יל: "נסעתי לאט כששמעתי בום. ים זכוכיות נפלו לי על הרגליים. צעקתי אמאל'ה. הכל היה חשוך ולא ראיתי כלום. חשבתי שיורים עליי. המשכתי בנסיעה וחייגתי למשפחה ולמוקד בנימין. אנשים לא מבינים, יכולתי למות".
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס.
27 במאי: עופר ואפרת רמר, חווארה
מה קרה? עופר ואפרת רמר מעלי היו עם שתי בנותיהן במכונית (אפרת בהריון) כשספגו אבן ליד הכפר חווארה בשומרון. עופר: "זה הגיע ממש בהפתעה. ראיתי את האבן מגיעה מהכיוון שלי לצד של אפרת. הרגשנו מלא זכוכיות על הפנים. הבנות נלחצו מאחור ובכו. ריפדנו את הכיסאות עם עיתונים כדי לא להיחתך. מאוד מלחיץ. שאלוהים ישמור אותנו".
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס
24 במאי: ילד פצוע בינוני בחווארה
מה קרה? אב (בנה של ח"כ אורית סטרוק) ושני ילדיו, תושבי השומרון, נסעו בכפר חווארה וספגו אבנים. האב איבד שליטה על המכונית וביצע תאונה. אחד הילדים נפצע באורח בינוני והשני קל. הם קיבלו טיפול רפואי, תחילה מפלסטינים ואז מצוות מד"א שפינה אותם לבית החולים בילינסון בפתח תקווה.
ומה עכשיו? הזורקים לא נתפסו
24 במאי: פצוע בראש ליד סינג'יל
מה קרה? ש' הייתה ברכב עם אדם נוסף כשאבן הושלכה עליהם סמוך לכפר סינג'יל. "היה חשוך מאוד", היא מספרת. "לפתע שמענו בום אדיר על השמשה. לא ראינו מאיפה זה הגיע ומי זרק. הנוסע שלידי נפצע בראש". השניים עדכנו את מוקד בנימין.
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס.
19 במאי: אוראל גורפינקל, סמוך לעלי
מה קרה? אוראל גורפינקל, תושבת האזור, נפגעה מיידוי בפעם השלישית באותה נקודה: "זה פשוט סכנת נפשות. כל פעם שאני עוברת פה זו רולטה רוסית. בפעמים הקודמות היו איתי הילדים שלי. זו חוויה מטלטלת. אנחנו מנסים להילחם בתופעה אבל לא מצליחים עד הסוף. המדינה צריכה להבין שמדובר בסכנת חיים".
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס.
16 במאי: יששכר ורחל, ליד טלמון
מה קרה? יששכר ורחל, תושבי נחליאל, ספגו אבן על מכוניתם ליד היישוב טלמון. יששכר: "היינו בחזרה מבילוי. לפניי נסע רכב ועד האבן הכל היה רגיל. לא ראיתי מאיפה זה מגיע. נתתי גז והתקשרתי למוקד בנימין. תחושה לא נעימה. בעיקול הזה יש בצד אחד צוק ובצד השני קיר ענק. בקלות זה יכול היה להיגמר אחרת".
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס.
13 במאי: יאיר כהן, בכניסה לבית אל
מה קרה? יאיר כהן, תושב בית אל, התקרב במכוניתו לעיקול בכניסה ליישוב כשלבנה ניפצה את השמשה. בניגוד למקרים האחרים, הוא גילה שהזורק נמצא ממש לידו: "הכל התרחש בשניות. סובבתי את ההגה והוא ניסה לפתוח את הדלת. הוא היה עם מסכה של קורונה. יצאתי החוצה ויחד עם חייל שהגיע ירינו בו. הרגשתי לחץ אטומי. אני מודה ל-ה' שהציל אותי ממוות".
ומה עכשיו: הזורק נוטרל.
8 במאי: מיטב חסון, סמוך לכפר סינג'יל
מה קרה? מיטב חסון (24) ספגה אבן בנסיעה סמוך לכפר סינג'יל. "הייתי לבד ברכב בנסיעה מאריאל לירושלים, כולי מרוכזת בנהיגה", סיפרה. "שמעתי פיצוץ מטורף ובהתחלה לא הבנתי מאיפה זה הגיע אליי. אולי מרכב חולף? השמשה שלי התנפצה. אלוהים היה איתי, בנס ניצלתי. חשבתי שאני כבר לא חוזרת חיה והתחלתי לבכות".
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס.
4 במאי, לייזי ביטון, סמוך לעלי
מה קרה? לייזי ביטון (50) ספג אבנים ליד היישוב עלי: "באזור בית הספר ראיתי כמה ילדים. שמעתי את האבן פוגעת בעוצמה במכונית וכשהסטתי את המבט וראיתי אותם בורחים לכפר. במזל כל הזכוכיות נפלו על הכיסא שליד הנהג". באוקטובר 2002 נפצע ביטון באורח קשה בפיגוע התאבדות בצומת אריאל שבו נרצחו חיילי צה"ל מתן זגרון, תמיר מסד ועמיהוד חסיד.
ומה עכשיו? הזורקים לא נתפסו.
21 באפריל: שילה אופיר, סמוך לקדומים
מה קרה? שילה אופיר (24) חטף אבנים סמוך ליישוב קדומים בשומרון: "ליד האנדרטה של עידו זולדן הי"ד שמעתי רעש חזק של פגיעה ברכב. עצרתי וראיתי שהמחבלים פספסו את הראש שלי בסנטימטרים בודדים. עוד הספקתי לצפות בהם עוצרים לסמן לי אות ניצחון (V) בידיים תוך כדי בריחה חזרה לכפר".
ומה עכשיו? הזורקים לא נתפסו.
11 באפריל: הדר רחמים, צומת המשטרה הבריטית
מה קרה? הדר רחמים, בת 24 מעלי, נפצעה בפניה מאבן שהושלכה עליה ועל חברתה בצומת המשטרה הבריטית בוואדי חרמייה: "החברה שלי נהגה ברכב. מאחור ישנו הבת שלי בת השנה והבת שלה בת שנה וחצי. פתאום כל השמשה התפוצצה על הפרצוף שלי שהיה מלא ברסיסים. רעדנו בכל הגוף".
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס.
7 באפריל: מיכאל ברנסון, כפר חווארה בשומרון
מה קרה? בשעות שאחרי הפיגוע בדזינגוף בתל אביב עשה מיכאל ברנסון (63) את לביתו בשומרון ועבר דרך הכפר חווארה כשפסג אבנים על מכוניתו: "היה עומס תנועה וגם אווירה של שמחה, אולי בגלל הפיגוע. לפתע שמעתי מכות על הרכב וגם אבנים. רציתי פשוט להימלט אבל לא היה לי לאן לברוח. לא ראיתי חיילים. נסעתי הכי מהר שיכולתי. חתכתי את כל הכפר. הפחד הגיע אחרי האירוע".
ומה עכשיו? הזורקים לא נתפסו.
3 באפריל: עידו ועדיה פרץ, סמוך לכוכב השחר
מה קרה? עידו פרץ (34) נסע עם רעייתו עדיה לחתונה: "לפני כוכב השחר ראיתי ארבעה צעירים רעולי פנים. על הציר הייתה אש וחששתי שאולי זה מטען בלון גז. האטתי ודרכתי את הנשק. ואז פתאום זרקו סלע ענק על השמשה. כל הבגדים שלנו התמלאו רסיסים. אז חזרנו להחליף בגדים לחתונה".
ומה עכשיו? הזורקים לא נתפסו.
23 במרץ: צ', סמוך לנעלין
מה קרה? צ', בחודש התשיעי להריונה, נפצעה קל מיידוי אבנים של שלושה פלסטינים ליד הכפר נעלין בבנימין. בעלה סיפר לאחר מכן: "רק כמה שבועות קודם לכן מיגנו את החלונות. היא ראתה שלושה רעולי פנים על הציר שזרקו אבנים. לפחות ארבע פגעו בשמשה. נהיינו כבר אדישים, אנשים לא מבינים שזה ניסיון רצח".
ומה עכשיו? הזורקים לא נתפסו.
6 במרץ: מוריה אלכביר, אל-ערוב בעציון
מה קרה? מוריה אלכביר (39), נסעה עם שני ילדיה במכונית שנפגעה מיידוי אבנים ליד מחנה הפליטים אל ערוב שמדרום לאפרת: "ראיתי חבורה גדולה של צעירים ערבים, חלקם עם כאפיות, שזרקו אבנים על כלי רכב תוך קריאות וצעקות. האצתי ושמעתי חבטות של אבנים במכונית. הבן שלי במושב האחורי אמר לי שיש רסיסי זכוכית על המושב. ברוך ה' יצאנו ללא שריטה ופגע".
ומה עכשיו? הזורקים לא נתפסו.
4 במרץ: יכין זיק, סמוך לשילה
מה קרה? יכין זיק (41) ספג אבן ליד היישוב שילה בצפון בנימין: "ממש על הציר הראשי עמדה קבוצה של שלושה-ארבעה גברים. ראיתי בזווית העין את התנועה של הזריקה ושנייה אחר כך האבן פגעה. כיוון שהייתי במהירות גבוהה המשכתי בנסיעה ועצרתי בצומת שילה לבדוק נזקים".
מה עכשיו? הזורקים לא נתפסו.
1 במרץ: חייים אפלבוים, חוצה בנימין
מה קרה? חיים אפלבוים (64), סב ל-14 נכדים, ספג אבנים מפלסטיני שנסע גם הוא בכביש 465: "הגיע מולי רכב. לפתע צעיר שישב ליד הנהג הוציא את פלג גופו העליון מהחלון, וכשהגיע אליי זרק עליי אבנים ממש מטווח אפס. האבנים פגעו בשמשה וברכב. זאת הייתה סכנת מוות. אפילו לא הצלחתי לזהות אותו, רק ניסיתי לברוח".
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס.
18 בפברואר: מיכל צברי, ליד הכפר לובן
מה קרה? מיכל צברי (36) נסעה עם בתה בת ה-12 כשספגו אבן ליד הכפר לובן שבנפת רמאללה: "ראיתי שני נערים כבני 16 עומדים מעבר למעקה בטיחות. חשבתי שהם רוצים לחצות את הכביש, אבל אז אחד מהם משך את היד אחורה. הזזתי את הראש הצידה ואז הוא זרק. האבן פגעה בשמשה, חדרה פנימה ופספסה את הרקה שלי בסנטימטרים. נפצעתי. כמעט נהרגתי".
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס.
8 בפברואר: דניאל לונצר, כפר חווארה
מה קרה? הרב דניאל לונצר (39) מאיתמר ספג אבן באזור הכפר חווארה: "הייתי עם ארבעת ילדיי ברכב. הרגשתי את הפגיעה ומיד לחצתי על הגז. אחרי זה הבנתי שהאבן פגעה 20 ס"מ מהחלון שבו ישבה בתי. בתמונת זה אולי נראה קטן אבל זו אבן משמעותית. מדובר בסכנת נפשות של ממש".
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס.
8 בפברואר: כפיר כהן, כפר בית ענון
מה קרה? הכבאי כפיר כהן (44) ספג אבן כשנסע ליד הכפר בית ענון בגוש עציון: "יש תוואי שטח של מטעים ולא הצלחתי לזהות מי זרק. שמעתי את הפיצוץ וראיתי את השמשה מתנפצת. המשכתי בנסיעה. זו סכנת נפשות אמיתית, במיוחד בצירים הללו שבהם אין מעקות הפרדה ותשתיות".
ומה עכשיו? הזורק לא נתפס.
בצה"ל טוענים: משקיעים רבות בטרור האבנים
המצב באוגדת איו"ש לא חזר לעצמו מאז שומר חומות ומפקדי החטיבות נאלצים להשקיע זמן רב בטיפול בטרור האבנים. זה מתחיל בבוקר, אז נפרסים על הצירים לוחמים השומרים מאחר שמדובר בשעות עמוסות שבהן יוצאים לעבודה ולמוסדות החינוך. בשעות הצהריים חוזרים החיילים למארבים ולצירים ופועלים שם עד חצות. בנקודות בעייתיות הוצבו מצלמות לזיהוי לוחיות רישוי וגם פנים.
הוראות הפתיחה באש אמנם שונו לפני כחצי שנה, וכעת ניתן לכאורה לבצע ירי חי לעבר מיידה אבנים שמסכן באופן מובהק נוסעים על הכביש. אולם בשטח, מיידי האבנים הם לעיתים ילדים בני 12-11 בלבד. "יש הסתה מטורפת ברשתות. היא מובילה לאבנים וממשיכה לסכינים ואז לכלי נשק", מסבירים באוגדת איו"ש.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל משקיע מאמצים רבים על מנת למגר את אירועי זריקות האבנים במרחב ופועל לסגירת מעגל אל מול החשודים. לוחמי צה"ל פרוסים במרחב בהתאם להערכת המצב ומשתמשים במגוון אמצעים כנגד מי שמנסה לפגוע בביטחון האזרחים. צה"ל ימשיך לפעול כנגד אירועים מסוג זה הן בפעילות גלויה והן בפעילות נסתרת".
עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו, שמלווה נפגעי טרור אבנים במימוש זכותם כנפגעי עבירה, מסר: "היחס לזריקת אבנים על רכב נוסע חייב להיות כאל ניסיון רצח, מה שמחייב הפעלה של יכולות מודיעין ושב"כ ללכידה של החשודים ועונשים כבדים בבתי משפט שיצדיקו להשקיע משאבי אכיפה".
