רפאל (רפי) אדרי, שר לשעבר וחבר כנסת לשעבר, הלך לעולמו ביום שבת בגיל 86. אדרי נולד בקזבלנקה שבמרוקו והיה פעיל שם בתנועת הנוער הבונים. הוא עלה לישראל בגיל 17 לעיירה חצור הגלילית ולמד בבית ספר למנהל בירושלים. הוא החל לעבוד במועצת חצור בשנת 1957 והיה יד ימינו של הילל לנדסמן יו"ר המועצה המקומית הראשון בחצור. הוא כיהן פעמיים כיו"ר המועצה: פעם ראשונה במהלך כשנה וחצי (מרץ 1968 עד דצמבר 1969) ובפעם השנייה במשך כשלושה חודשים (פברואר 1974 עד מאי 1974).
בהמשך היה מנכ"ל החברה לפיתוח קריית שמונה, יו"ר ומנכ"ל שיכון עובדים, ויו"ר שיכון ובינוי (הכוללת את סולל בונה ושיכון עובדים). אדרי כיהן כחבר הכנסת מטעם המערך ומפלגת העבודה מהכנסת העשירית ועד הכנסת הארבע עשרה בשנים 1981–1999. במסגרת זו שימש כסגן יושב ראש הכנסת בכנסות ה-13–14. לאחר מכן שימש כשר בממשלת ישראל העשרים ושלוש – במשך שנתיים כיהן כשר בלי תיק, וב-7 במרץ 1990 מונה לשר לאיכות הסביבה, תפקיד בו החזיק במשך שבוע אחד, ולאחריו התפטר עקב הפלת הממשלה. אדרי גם היה מעורב במגעים עם ש"ס להפלת הממשלה במסגרת התרגיל המסריח. הוא נחשב לאורך שנים לראשי "מחנה פרס" במפלגה.
הוא נודע בכך ששימש כאיש קשר עם חסן השני, מלך מרוקו ומנהיגים נוספים, הן בזמן פעילותו הפוליטית והן לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים בשנת 1999. בהמשך שימש יועץ לענייני כלכלה ומכרות לשליט טוגו, הרודן ניאסנגבה איאדמה, ולבנו שירש את השלטון, פור ניאסנגבה.
הוא יובא למנוחות מחר בערב בבית העלמין העירוני החדש בגליל ים, הרצליה. הוא הותיר אחריו: 3 ילדים, 8 נכדים ונין.
לירון אדרי, בנו של רפי אדרי, ספד לו: "רפי היה דמות מרכזית בפוליטיקה הישראלית וביחסים הפוליטיים עם מרוקו שהיוו את השורשים להסכמי אברהם. בתור שר, חבר כנסת ואיש ציבור, הוא תרם רבות לפיתוח הקשרים הבינלאומיים של ישראל, במיוחד עם המדינות דוברות ערבית וצפון אפריקה. הוא היה מעורב ביוזמות מדיניות ודיפלומטיות ששמו למטרה לחזק את הקשרים בין ישראל למרוקו. בזכות היכרותו העמוקה עם התרבות המרוקאית והבנתו של החשיבות האסטרטגית של מרוקו, הוא עבד לקדם שיתופי פעולה בתחומי הכלכלה, התרבות והביטחון. המאמצים שלו סייעו לבסס קשרים איתנים וידידותיים בין שתי המדינות, והובילו לשיתוף פעולה הדוק יותר בנושאים חשובים לשתי המדינות.
"בזירה המקומית, רפי היה ידוע בתור מנהיג נחוש ומסור. כיהן כשר וחבר כנסת במספר קדנציות ונשא תפקידים בכירים בוועדות שונות. הוא נודע בעשייתו החברתית ובמאמציו לקדם שוויון וצדק חברתי בישראל. הוא עבד ללא לאות למען קידום חינוך, בריאות ורווחה עבור כלל אזרחי המדינה. הוא השאיר אחריו מורשת עשירה של דיפלומטיה, פיתוח וקידום מדינת ישראל בזירה הבינלאומית ובזירה המקומית. הוא היה מופת למנהיגות המשלבת חזון עם עשייה, ואנו נזכור אותו כאדם שנתן את כל כולו למען המדינה ולמען שיפור היחסים עם מדינות אחרות".
לדבריו, "רפי לא רק השאיר חותם בפוליטיקה ובדיפלומטיה, אלא גם בעולם העסקי. הוא שימש כמנכ"ל חברת שיכון עובדים, ובתפקיד זה הוביל תהליכים חשובים וחדשניים בתחום הנדל"ן והבנייה בישראל. אחד ההישגים הבולטים שלו היה האיחוד של שיכון עובדים עם סולל בונה, מהלך שהביא ליצירת התאגיד הגדול בישראל - שיכון ובינוי".
