באיחור ניכר, המדינה הגישה הערב (יום ה') את תשובתה לעתירות הדורשות לגייס תלמידי ישיבות ולהפסיק להעביר כספי תמיכה למוסדות תורניים עבור אותם תלמידים שלא מתגייסים, נוכח פקיעת חוק הגיוס הקודם ביולי אשתקד. בתגובה הרשמית, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מבהירה כי ללא החלטה חדשה שתאריך את הוראת השעה שתוקפה יפוג ב-1 באפריל, תהיה חובה להתחיל לפעול לגיוס תלמידי ישיבות, ולא יהיה עוד בסיס חוקי להעביר למוסדות הללו כספי תמיכה עבור תלמידים שלא משרתים. עם זאת, היא מבקשת "תקופת היערכות קצרה בלבד" עד לשלילה בפועל של התקציבים.
לאותה תגובה רשמית, שהתעכבה עקב אי-הסכמות בצמרת הממשלה בנוגע לנוסח שלה, צורפה בסופו של דבר גם תגובה מנוגדת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא טען כי "היעדר בסיס נורמטיבי 'להימנעות גורפת מגיוס' אין משמעותו 'הוראה גורפת לגיוס'", וקרא להמשיך את התמיכה הכספית במוסדות שתלמידיהם לא יתגייסו, לפחות עד סוף שנת הלימודים הנוכחית. במכתב אישי שצירף, ביקש נתניהו מבג"ץ ארכה של 30 ימים בקבלת הכרעה כלשהי בסוגיית גיוס החרדים: לטענתו הדבר נובע מכך שישנה "התקדמות ניכרת" במגעים למתווה מוסכם, אך נדרש לדבריו עוד זמן להגיע להסכמות סופיות.
הימנעות גורפת, או הוראה גורפת? טיעוני נתניהו
בנספח עם תמצית עמדתו של ראש הממשלה, שצורף לתשובת המדינה לעתירות, נתניהו מביע כאמור התנגדות למסקנות היועמ"שית: "במסגרת תשובת המדינה הנוכחית משתמע כי רשויות הגיוס חייבות לקרוא באופן גורף להתייצבות פרטנית לגיוס. עמדה זו אינה מקובלת על ראש הממשלה. היעדר בסיס נורמטיבי להימנעות גורפת מגיוס אין משמעותו הוראה גורפת לגיוס. מדובר בסתירה של ממש ושינוי מהותי מהעמדה שהובאה לבית המשפט".
לטענת נתניהו, הפרשנות הזו שוללת את הסמכות של צה"ל להפעיל שיקול דעת בנושא את מי לגייס ומי לא. הוא הוסיף כי בחינת השאלה הזו תוכל להיעשות רק אחרי תקופת מעבר. הוא קרא לדחות את העתירה מאחר שהיא "עוקרת את הסמכות ושיקול הדעת שהעניק המחוקק לצבא להחליט על מועדי הוצאת צווי הגיוס", והדגיש כי "בית המשפט לא מחליף את שיקול הדעת של הרשות המחוקקת והמבצעת".
לדברי נתניהו, "אזרח שומר חוק שאינו מפר שום הוראה חוקית ולא קיבל צו התייצבות, אינו יכול להפוך בין לילה למשתמט". ראש הממשלה קרא כאמור להמשיך את התמיכות למוסדות שתלמידיהם לא יתגייסו לפחות עד סוף שנת הלימודים הנוכחית. הוא הדגיש כי כל עוד לא קיבל תלמיד הישיבה צו גיוס אישי - אין כל שינוי בסמכות החוקית להעברת כספי תמיכות למוסד שבו הוא לומד עבורו. ברקע לבקשה הזו רצון בקואליציה למנוע משבר מיידי מול המפלגות החרדיות.
לצד נימוקים משפטיים שונים בתגובה של נתניהו, הוא צירף כאמור מכתב לשופטים שבו פירט על המגעים להסדר מוסכם וביקש עוד חודש להשלמתם. אלא שהמכתב אינו מתבסס על נימוקים משפטיים - ולכן ייתכן כי לבג"ץ יהיה קשה לייחס לו משמעות. במכתבו מסביר נתניהו כי "סוגיית השוויון בנטל היא נושא חשוב מאין כמוהו לחברה הישראלית ולעתידה", אך מבהיר כי במסגרת המגעים אין כוונה לפגוע במעמדם של אלו ש"תורתם אומנותם".
לדבריו, "בשבועות האחרונים עשינו מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אם כי המלאכה טרם הושלמה. דרוש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו ש'תורתם אומנותם' יוכלו ללמוד תורה. אנו נמצאים ברגע מכריע במלחמה, עם הישגים גדולים ואתגרים יוצאי דופן. בכוחנו להשיג הן את יעדי המלחמה והן לפתור את סוגיית הגיוס".
נתניהו הסביר בפתח המכתב כי ממשלתו "התחייבה" ביוני אשתקד להסדיר את הנושא תוך תשעה חודשים, אך לדבריו המלחמה שפרצה לא אפשרה לנהל את המגעים בסוגיה ובפועל הם החלו רק לפני שלושה חודשים. "מטבע הדברים אני והשרים הנוגעים בדבר נדרשים להשקיע את הרוב המוחלט של זמננו בניהול המלחמה, במערכה המדינית ובכל מה שנלווה להם. על אף זאת עשינו מאמץ עצום, גם תוך כדי המלחמה, להביא לפתרון סוגיה חשובה זו. העיקרון שמנחה אותנו הוא לנסות להגיע להסדר שיתבסס על הסכמה שתבטיח את הצלחתו, זאת לאחר שכבר הוכח בעבר שגיוס ללא הסדר מוסכם השיג דווקא תוצאה הפוכה", הוסיף ראש הממשלה.
"בנסיבות אלו, אני מבקש מבית המשפט הנכבד שלא לקבל החלטה בשאלת הגיוס ובשאלות הכרוכות בה במשך 30 יום, על מנת שיתאפשר לנו לגבש סופית את ההסכמות, להשלים את עבודת המטה המקצועית, ולהסדיר את המסלולים והמסגרות הנדרשים", ביקש נתניהו מהשופטים.
תגובת היועמ"שית: המשך תמיכה בישיבות - "לתקופת היערכות קצרה בלבד"
בדומה לטיוטה שהופצה אמש, והועברה לצורך מתן הערות של בכירים שונים בממשלה, בתשובה הרשמית שגיבשה היועמ"שית יש כאמור הכרה בעובדה שאם לא תוארך הוראת השעה שמאפשרת להימנע מגיוס תלמידי ישיבות (החובה לגייסם חודשה עם פקיעת תוקפו של חוק הגיוס הקודם ביולי אשתקד) – הממשלה תידרש להתחיל לפעול לגיוסם החל מיום שני הקרוב, 1 באפריל, אז יפוג גם תוקפה של אותה הוראת שעה זמנית.
5 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה. "הממשלה לא הציגה מתווה שיעמוד באמות המידה החוקתיות"
(צילום: יואב דודקביץ', EPA / ABIR SULTAN)
בתשובה הרשמית נכתב: "החל מיום מ-1 באפריל 2024, קרי לאחר פקיעתה של החלטת ממשלה 682, ובהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את תוקפה, לא יהיה עוד מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין; משמעות הדברים היא כי על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם מכוח פרק ג'1 לחוק פקעה, או שהגיעו לגיל גיוס לאחר פקיעת ג'1 לחוק".
בתשובתה, היועמ"שית מבהירה גם כי לא יהיה החל ממועד זה מקור סמכות חוקי להמשיך בתמיכות הכספיות לישיבות עבור תלמידים שלא מתגייסים, אך היא ביקשה "תקופת היערכות קצרה בלבד", עד סוף שנת הלימודים ו"בשים לב לצורך בהיערכות המוסדות הנתמכים והתלמידים הלומדים בהם למצב הדברים החדש".
בניגוד לטיוטה מאמש, לתשובתה בפועל צורפה הבהרה מטעם היועמ"שית ולפיו עד להגשת התגובה לבג"ץ לא הוצג לה ולאנשיה "מתווה חקיקה קונקרטי, הנתמך בתשתית עובדתית-מקצועית ושיש בו כדי לעמוד באמות המידה החוקתיות". על כן, היא הסבירה, "אין באפשרות הייעוץ המשפטי לממשלה להציג בפני בית המשפט הנכבד לוחות זמנים לחקיקה כזו".
התגובה המאוחרת, אחרי 3 בקשות דחייה ברגע האחרון
את התשובה הגישה המדינה לבג"ץ באיחור, ואחרי שלוש בקשות דחייה של הרגע האחרון: אמש, ממש ברגע האחרון לפני הדד-ליין המקורי בחצות, היא ביקשה לדחות עד לשעה 14:00 את תשובתה לעתירות, אלא שהתשובה לא הוגשה עד אז, ובצהריים המדינה ביקשה דחייה נוספת עד לשעה 16:00, תוך הסבר שהתשובה נמצאת בהליכי אישור סופיים וכי הטיוטה שלה דורשת עדיין התייחסות מצד משרד ראש הממשלה.
גם השעה הזו חלפה, ואז ביקשה המדינה דחייה נוספת עד ל-17:00, תוך שהיא מציינת שאותה התייחסות ממשרד רה"מ הוגשה – וכעת כתב התשובה נמצא ב"הליכי אישור סופיים". התשובה הוגשה בסופו של דבר באיחור נוסף, אחרי 17:00. יש לציין כי שלוש הבקשות לא אושרו בפועל על ידי בג"ץ, כך שהמדינה איחרה מלכתחילה בהגשת התשובה. היא כבר ביקשה מוקדם יותר החודש דחייה, וקיבלה אותה – עד למועד שחלף אמש.
"הטיטניק כבר התנגשה בקרחון, ונתניהו עדיין עסוק בהישרדות פוליטית"
את העתירות לבג"ץ הגישו שורת עותרים, ובהם "פורום איילון לזכויות אדם, זכויות חברתיות וצמחיה שוויונית" באמצעות עורך דין משה שפירא; התנועה לאיכות השלטון; וכן ארגוני המחאה "אחים לנשק" ו"אימהות בחזית". הארגון השני מיוצג באמצעות עורכת הדין דפנה הולץ לכנר.
עו"ד משה שפירא צלם: אייל לייבלהתנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה לתשובה שהגישה המדינה: "השוויון בנטל הוא צורך קיומי למדינת ישראל ולחברה הישראלית, ואין דרך להשיגו מלבד חקיקת חוק גיוס אחיד ושוויוני שיחול על כולם. התנועה מברכת על עמדתה האיתנה של היועצת המשפטית לממשלה, הדורשת להציג תשתית מקצועית ויעדים ברורים לחקיקה שתקדם שוויון בנטל. עמדתה העקרונית, לפיה החל מ-1 באפריל לא תוכל הממשלה להעביר תקציבים לישיבות שתלמידיהן לא יתגייסו, מבטאת תפיסה ערכית הרואה בגיוס כלל האזרחים לצה"ל ערך עליון.
עו"ד דפנה הולץ לכנר צילום: עמי ארליך"אנו קוראים ליועמ"שית לעמוד איתן ולא לתת לממשלה אף חוק, שאינו חוק שוויוני שחל על כולם, חוק שאוסר על הפליה בין דם לדם, חוק שמחייב את כולם לשאת בעול המלחמה. נגמרו הימים שבמדינת ישראל יהיו אזרחים שיש להם רק זכויות ואין להם חובות", מסרו עוד בתנועה לאיכות השלטון.
גם ב"אחים לנשק" הגיבו לתגובות הנפרדות של נתניהו והיועמ"שית: "ביבי מוכיח שהוא טוב למשתמטים. הטיטניק כבר התנגשה בקרחון והוא עדיין עסוק רק בהישרדות פוליטית על פני טובת עמו. אזרחי ישראל לא ישתקו עוד מול מציאות שמפלה בין דם לדם ומול הקומבינות שהובילו למחדל השבעה באוקטובר. כדי לנצח הצבא צריך חיילים, ובמלחמת קיום כולם נכנסים תחת האלונקה".
חילופי ההאשמות בצמרת, וההתבצרות של גפני
התגובה המאוחרת של המדינה, נזכיר, הוגשה על רקע המבוי הסתום בשיחות בין סיעות ממשלת החירום על מתווה החוק שיקודם במקום זה שתוקפו פג בשנה שעברה, אחרי שבג"ץ פסל אותו כבר ב-2017 בשל הפגיעה בערך השוויון. יישום הפסיקה ההיא נדחה במשך שנים ארוכות בשל המשבר הפוליטי המתמשך.
5 צפייה בגלריה
מפגינים בעד ונגד גיוס חרדים, בזמן שהלחימה בעזה נמשכת
(צילום: דוברות המשטרה, דובר צה"ל, EPA/ABIR SULTAN)
רק ברגע האחרון החלו המגעים הקדחתניים על המתווה שהטיוטה המקורית שלו נחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". הוא היווה למעשה מתווה לפטור מגיוס, לצד הצהרות עקרוניות על הגדלת גיוס תלמידי ישיבות – ללא יעדים שנתיים וסנקציות ברורות. בדיונים התנגדו חלק מהחרדים להכנסת יעדים וסנקציות, ודווח כי אף איימו לפרוש מהממשלה.
בסופו של דבר, ואחרי שורת פגישות מרתוניות שקיים השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו, הובן שלא ניתן יהיה לגבש הסכמה על מתווה מוסכם, וכי יש התנגדות למתווה הפטור מגיוס גם בליכוד. בסופו של דבר בוטלה ישיבת הממשלה שמטרתה הייתה להצביע על קידום המתווה – החלטה שתכליתה המרכזית הייתה להאריך זמנית את הוראת השעה שמאפשרת להימנע מגיוס תלמידי ישיבות, ולהמשיך להעביר כספים למוסדות התורניים.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס שלח אמש מכתב ארוך לשרים שבו האשים את הייעוץ המשפטי בהערמת קשיים ובעיכוב ההליכים, וכן את שר הביטחון יואב גלנט שהביע התנגדות ברורה למתווה הפטור והצהיר גם כי לא יגיש הצעה מטעם מערכת הביטחון שלא תקבל את הסכמתם של כללי מרכיבי הקואליציה, כלומר גם החרדים וגם בני גנץ.
פוקס טען כי "הצענו לעשות מאמץ גדול ולהשלים תוך יממה את גרף היעדים לתקופה של עשור, במחירים פנים-פוליטיים כבדים, ולכלול אותה בגוף ההחלטה – אך נטען כי התנאי לכך הוא ש'נציג מקצועי' במשרד הביטחון יציג לפני היועמ"שית את ה'תשתית המקצועית' לאותם יעדים. התברר שזה בלתי אפשרי כי אין למעשה כל 'נציג מקצועי' במשרד הביטחון שעוסק בחוק, כי קביעת יעדי הגיוס תמיד הייתה סוגיה מובהקת של מדיניות וכי שר הביטחון נמנע משיתוף פעולה בהעברת ההחלטה הזו".
לשכת גלנט הגיבה בחריפות וטענה שפוקס משקר: "כל בקשה שהתקבלה באשר לשיתוף פעולה של דרגי המקצוע במשרד הביטחון או דבר מידע בנוגע לחוק הגיוס נענתה בחיוב, ותיענה בחיוב בהמשך". גם היועמ"שית הגיבה אמש בחריפות לפוקס, טענה כי המכתב שלו רצוף ב"אי-דיוקים", והסבירה כי הצעת הממשלה במתווה "לא נשענה על תשתית מקצועית מינימלית" – ולא כללה שום מסמכים או חוות דעת שהעידו על כוונה לגבש הסדר שיוביל לשוויון בנטל. "הצורך בתשתית מקצועית הוא משמעותי במיוחד משום שהממשלה פועלת להגביר את נטל השירות על הציבור המשרת - בסדיר ובמילואים - ובו בזמן מבקשת להאריך את דחיית גיוסם של תלמידי הישיבה", נכתב.
גנץ: אין יותר קומבינות, כולם תורמים
(צילום: אביהו שפירא )
הבוקר התייחס למגעים שנכשלו השר בני גנץ, ואחרי ביטול ההצעה על המתווה כבר לא איים לפרוש מהממשלה בשל הכוונה הקודמת לקדמו. גנץ שב והדגיש כי יסכים רק למתווה שיביא לשוויון בנטל, ולא לפטור מגיוס. "הגיעה עת למעשים. בחודשים האחרונים, אנשיי ואני נפגשנו עם בכירים חרדים רבים, ואמרנו להם שלטובת עם ישראל, החברה הישראלית ולטעמי גם לטובת החברה החרדית, צריך להגיע מבעוד מועד למתווה גיוס מוסכם על בסיס מתווה השירות הישראלי שבנינו חברי גדי איזנקוט ואני", מסר.
"ניסינו להסביר שאחרי ה-7.10, גם החברה החרדית חייבת להבין שמשהו השתנה. שיש לנו הזדמנות לתיקון היסטורי, שגם יחזק אותנו כעת במלחמה. לצערי, לא הצלחנו להגיע להסכמות בינינו ולגשר על הפערים – ואני עדיין מקווה, שלא מאוחר מדי. ההצעה שלנו למתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה היא הפתרון הנכון, הצודק והריאלי ביותר שיביא לגיוס חרדים וערבים, שיסייע למאמץ המבצעי של צה”ל היום ולתיקון גדול בחברה הישראלית בעשור הקרוב. כל זה תוך כבוד גדול ללימוד התורה, הימנעות משנאת חינם ותוך שאנו מאפשרים לחרדים לשמור על אורחות חייהם. ההצעה הזו בתוקף גם היום".
על רקע דיווחים בנושא, הבהיר גנץ: "מעולם לא התניתי את נושא השירות בבחירות, ולא אתן את ידי להצעות שמטרתן לעקוף את בג”ץ, ולא לתת מענה לצורכי צה"ל והחברה הישראלית כפי שהציעה הממשלה עד כה. כפי שחזרתי ואמרתי לאורך כל התקופה: פתרון לגיוס – כן, פטור מגיוס - לא. כך היה, וכך יהיה".
גפני: "בלי לומדי התורה אין לנו זכות קיום בארץ הזאת"
מנגד, כך נראה, ביהדות התורה מתבצרים בעמדותיהם. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיפק היום אמירה מתריסה באירוע הנחת אבן הפינה לבית הספר בטבריה, שם אמר: "בלי לומדי התורה אין לנו זכות קיום בארץ הזאת. אחרי אלפיים שנות גלות עם ישראל חזר להיות עם יהודי בארצו וזה בזכות לומדי התורה שממשיכים את המסורת". הוא ציין כי הוא אמנם "מברך את החיילים שמסכנים את נפשם בעזה וכאן בגבול הצפון, ואני מתפלל עם כל עם ישראל שיחזרו הביתה בריאים ושלמים", אך הוסיף: "אבל בלי לומדי תורה אין לנו עתיד ולכן צריך לשמר אותם בכל הכוח האפשרי".
פורסם לראשונה: 17:19, 28.03.24
