ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון חשב בראשית ימי המדינה שהוא לא זקוק ליועצי תקשורת ולא מינה אף אחד לתפקיד הזה. הצורך בדובר התעורר רק במהלך שנות ה-50, לאחר שעיתון פרסם הדלפה מישיבה סגורה שקיים עם שריו. בן גוריון קצף וביקש לקיים בירור בעניין. המסקנה הייתה שיש צורך באיש קשר קבוע עם התקשורת, וכך מונה העיתונאי לוי יצחק הירושלמי לתפקיד דובר למפלגה.
במשרד ראש הממשלה, לעומת זאת, הוא לא מינה יועץ תקשורת וכך נהגו גם משה שרת, לוי אשכול וגולדה מאיר. רק יצחק רבין, שנבחר לתפקיד ב-1974, מינה את דן פתיר, אז עיתונאי ב"דבר", לטיפול בנושאי התקשורת והמסורת הזו נמשכת עד ימינו.
ראשי ממשלה בישראל בחרו מאז לתפקיד הרגיש של טיפוח תדמיתם רק אנשים שהם סומכים על נאמנותם האישית. אלא שמדובר במשרה שכפופה לנציבות שירות המדינה והשכר משולם בעצם על ידי הציבור. המשמעות היא שיועצי תקשורת לא יכולים לחרוג מן ההגדרה של תפקידם הממלכתי ועליהם להעניק שירותים לבעל התפקיד הממונה עליהם בלבד ורק בנושאים הנובעים מתוקף תפקידו.
חפץ לא מילא כאן תפקיד של יועץ תקשורת בשירות המדינה אלא של נציג משפחה שראשה מואשם בפלילים. זהו עוד נדבך במסע ההרס של ראש הממשלה לשעבר, במקרה הזה את תקינות פעולת השירות הממשלתי
ניר חפץ שימש כיועץ תקשורת לראש הממשלה בנימין נתניהו ("ראש מערך ההסברה", לפי הגדרת התפקיד) וקיבל את שכרו מהמדינה. לפי מסמכים והקלטות שפורסמו בפומבי לגבי עדותו בתיק 4000, הוא חרג בהרבה מגבולות תפקידו כיועץ תקשורת והפך בפועל ליועץ אישי של משפחת נתניהו, שכנגד העומד בראשה הוגשו לימים שלושה כתבי אישום.
לפיכך צריך לשים לב - במהלך עדותו שמתחילה היום (ב') - לא רק אם היא מפלילה את נתניהו באישומים התלויים נגדו. יש לבחון במקביל את מידת ההשחתה של השירות הציבורי במשימות שהוטלו על חפץ בידי הממונה עליו. כלומר: שימוש בעובדי מדינה לצרכים אישיים ומשפחתיים. זה יכול לחזק את הטענות כנגד נתניהו כי אצלו לא ישראל עמדה לפני הכול, אלא הוא עצמו.
חפץ זיהה כבר בשלב מוקדם כי הוא עלול להיות שותף למעשים פליליים והקליט את שיחותיו עם בני משפחת נתניהו, אנשי משרד ראש הממשלה ואחרים, כדי שיוכלו לשמש לו כעזר בימי מצוקה שאכן הגיעו. הנכונות שלו לשמש כעד מדינה לא הייתה תולדה של אזרחות טובה, אלא צורך להתחמק מכתב אישום שהיה תלוי נגדו.
לפי ההקלטות נתניהו שיתף אותו בדיונים על האשמות הפליליות שכוונו כלפיו ועל הדרך שבאמצעותה יתגונן בפניהם. באחת השיחות, לאחר שנודע כי עוזרו ארי הרו הפך לעד מדינה, תועד נתניהו אומר: "זה העדות הגדולה שלהם? ארי הרו? לא, הם פרסמו שארי הרו אומר שמילצ'ן ביקש ממני ויזה ואני אמרתי לו 'הבאת לי סיגרים?' משהו כזה".
חפץ גם עסק בהגנה המשפטית של שרה נתניהו, שאינה ממונה עליו, שאמרה לו בהקלטה: "היו מתנות הדדיות בין שתי המשפחות... הקפדתי לתת מתנות גם לאמנדה (רעיית מילצ'ן, ב"ל), לילדים שלו כל שנה לימי הולדת, לארנון עצמו. הוא לא יכול לטעון שלא נתתי לו מתנות. וגם עוד דבר שצריך להגיד, הקטע של מתנות, קודם כל שוב, צריך להדגיש, סיגרים זה דבר מתכלה".
בשיחה עם היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית פרגו ברנע, משתמע מדבריו של חפץ כי כבר אז חשש מחקירת משטרה: "41 אלף שקל. מה זה? מה זה? מטורף! מה זה חיזוק לוחות שיש? אני רוצה להגיד לך דבר אחד, בסופו של דבר הסיפור של קיסריה זה במאה אחוז יהיה ביאח"ה ולכן את חייבת לדעת שאת תהיי ביאח"ה ותאמרי דברים שתוכלי לעמוד מאחוריהם".
דברים אלה מתווספים לעדותו במשטרה שלפיה נשלח בידי רעיית ראש הממשלה דאז לשאול אלוביץ' ולהעביר מסר שלפיו משפחת נתניהו תחתוך לאלוביצ'ים את חבל הטבור הכלכלי אם לא ישתפרו הפרסומים ב"וואלה". במקביל העיד שאלוביץ' העביר באמצעותו מסרים שלפיהם נתניהו צריך לפטר את מנכ"ל משרד התקשורת, אבי ברגר, מאחר שהוא לכאורה מונע את החתימה על עסקת בזק-יס.
חפץ לא מילא כאן תפקיד של יועץ תקשורת בשירות המדינה אלא של נציג משפחה שראשה מואשם בפלילים. זהו עוד נדבך במסע ההרס של ראש הממשלה לשעבר את מערכת החוק, המשטרה ובמקרה הזה את תקינות פעולת השירות הממשלתי.
- ד"ר ברוך לשם, לשעבר דובר המשטרה ויועץ לשרים לביטחון פנים, הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה: 06:49, 22.11.21