תנועת הרכבות בדרום נחסמה אתמול (יום א') ביום הרביעי ברציפות בעקבות חסימת המסילה על ידי מפגינים הדורשים לסגור מעבר מסוכן ולסלול כביש גישה חדש ליישוב ניצן שבמועצה האזורית חוף אשקלון. המשטרה בוחרת להכיל ולאפשר את עצירת תנועת הרכבות בין אשדוד לאשקלון למשך שעות ונוסעי הרכבת זועמים: "זה לא מידתי וזה לא מוסרי".
הכביש שבו משתמשים חלק מהתושבים חוצה שתי מסילות ברזל ובמכתב שנשלח ממשרד התחבורה לפני יותר משנה למועצות האזוריות בסביבה נכתב כי "מדובר במפגש חד מפלסי שהוגדר אחד מהמפגשים המסוכנים ביותר בארץ מתוך כ-70 מפגשים המצויים ברחבי המדינה". בין הגורמים שמשפיעים על מסוכנות החציה בו היא קרבתו לכביש 4 שגורמת להשתרכות כלי רכב מהרמזור למפגש ומהמפגש לצומת ולנוכח פעילות הרכבות הערה באזור.
"כל תאונה בין כלי רכב לרכבת עלולה לגרום לאסון ולשימוט (ירידת) הרכבת מהמסילה", נכתב עוד. מהמכתב עולה כי במשך השנים התקינה הרכבת אמצעים שונים להפחתת החיכוך כמו מחסומים אוטומטיים, מערכת ניטור, רמזורים מקדימים, פנסים מהבהבים, האטת כלי הרכב והצבת פקחים, אבל כל אלו לא עזרו. אל הדרך ליישוב ניתן להגיע גם ממחלף הסמוך לצומת פריאור ולכן הוחלט לסגור את המעבר שעל המסילה כדי למנוע הישנותן של כמעט תאונות שהיו בשנים האחרונות, גם במחיר של הארכת זמן הנסיעה ברכב הפרטי לכיוון אשדוד.
ואולם התושבים לא מסכימים לקבל את ההחלטה והחלו בסדרה של מחאות שבצידן שיבושי הנסיעה של הרכבת. גורמים המעורים בסוגיות שמציפה המחאה הרימו גבה לנוכח "אזלת היד" של המשטרה בטיפול במפגינים. חלקם תמה האם במקרה של חסימת כביש ראשי במדינה במשך שלוש שעות מדי יום המשטרה הייתה מכילה את האירוע.
רותם מלול מתגורר ליד נתיבות ועובד בתל אביב סיפר כי "אני יוצא לעבודה ולא יודע מתי אחזור הביתה. ביום חמישי יצאתי ב-18:30 אבל הגעתי הביתה רק ב-21:30. גם ככה הנסיעות נהפכו לסיוט כי ביטלו את הרכבת שמדלגת על תחנות מרכז הארץ וזו נסיעה של שעה ו-40 דקות אז עכשיו גם מתקיימת מחאה שהיא לא נגד הרכבת אלא נגד נוסעי הרכבת".
לדבריו, "כבר כמעט שבוע חוסמים את הרכבת בין אשדוד לאשקלון אז צריך לרדת מהרכבת באשדוד ולעלות על שאטל של הרכבת לאשקלון ומשם להמשיך את הנסיעה. אופציה אחרת היא לנסוע לבאר שבע באמצעות הקו המזרחי שעובר דרך לוד ולהגיע משם - בכל אופן מדובר בדרך ארוכה וזה נהפך להיות יומיומי".
אלברט סדיקוב, תושב שדרות ובעל עסק באזור המרכז, אמר כי "החסימות האלה משפיעות עלינו ואנשים חוזרים הביתה כשעתיים אחרי הזמן. עיכוב גורר עיכוב ביתר כלי התחבורה כי תחנות הרכבת ממוקמות בפריפריה מחוץ לעיר וצריך לעלות על אוטובוס של עוד חצי שעה אחר כך. אני לא מצליח להבין את הסיבה למחאה שתספיק כדי לשבש לכולנו אורח חיים".
סדיקוב הוסיף כי "זה עורק ראשי שאנחנו משמשים בו. תושבי ניצן גרים 30 דקות ברכב מהמרכז וזה יישוב מאוד מבוסס וחזק, יש להם את היכולת להתנהל ברכב. לנו תושבי שדרות המצב הסוציו-אקונומי שלנו הוא כזה שרוב התושבים ממעמד בינוני ומטה וחייבים את התחבורה הציבורית כדי להתנייד למרכז לעבודה ולהשכלה. כל שיבוש כזה גורר שינוי של כל היום והוא פוגע לאנשים גם בפרנסה".
בעמוד הפייסבוק "בארכבת" מועלות תלונותיהם של נוסעים. מעוז יינון מפעיל העמוד ציין כי "אם לתושבים יש תלונות, מוצדקות ככל שיהיו כלפי גורמי השלטון - הם מוזמנים להפגין מול ביתה של שרת התחבורה. לשגע אלפי נוסעי רכבת שגרים בנגב המערבי, כך שכל יום הם לא יודעים איך ומתי יוכלו לשוב לביתם, זה לא מידתי וזה לא מוסרי".
לדבריו, "בעוד המוחים נלחמים על זכות התנועה ברכב תושבים אלו גוזלים את זכות התנועה למשתמשי התחבורה הציבורית על לא עוול בכפם. נוסעי ונוסעות הרכבת לא צריכים לספוג את המחאה הזו, משטרת ישראל – תתעוררו".
ממשטרת ישראל נמסר: "כוחות המשטרה פועלים במקום על מנת לוודא שמירה על הסדר הציבורי, כל זאת תוך תיאום עם רכבת ישראל ושיח עם מובילי המחאה, במטרה לאזן בין חופש המחאה והביטוי של כל אדם במסגרת החוק, לבין שמירה על שגרת החיים והסדר הציבורי".