תיעוד השיקום של שליו ביטון
(צילום: אורי דוידוביץ')
לוחם הנח"ל שליו ביטון בן ה-21, שנפצע באורח אנוש מפגיעת טיל נ"ט בג'יפ שבו נסע במהלך מבצע "שומר החומות", שוחרר היום (ראשון) משיקום לאחר יותר משנה. עומר טביב, חברו של שליו לפלוגה, נהרג באותו אירוע וקצין נוסף שהיה עימם נפצע באורח בינוני. לשליו הרופאים לא נתנו סיכוי. היום (ראשון), בביתו בצפת, הוא סיפר בשיחה עם ynet כי "הרופאים כל הזמן אמרו לי לא לאבד תקווה, ונתנו לי אמונה. זה נותן כוח, למרות שלקח הרבה זמן".
5 צפייה בגלריה
"הרופאים כל הזמן אמרו לי לא לאבד תקווה". שליו ביטון עם הוריו בביתם
(צילום: אופק ביטון)
לאחר התקרית, שליו הובהל לבית החולים ברזילי באשקלון וסיכוייו הוגדרו כקלושים ביותר. אחת מרגליו נקטעה, שתי ידיו נפגעו והוא סבל מכוויות רבות. "כשהגענו לבית החולים הכינו אותנו לגרוע מכל", נזכר אביו, יגאל. אבל שליו הדהים את כל סובביו. אחרי חודשים ארוכים במחלקת השיקום במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, הוא התחיל ללכת, להתאמן ולנהל אורח חיים כמעט שגרתי. במהלך ארבעת החודשים האחרונים, הוא אף החל לצאת מבית החולים לסופי שבוע בבית.
באופן כללי, לשליו יש רק דברים טובים להגיד על הצוותים הרפואיים שטיפלו בו בבית החולים שיבא תל השומר. "אפשר לקרוא להם מלאכים. הם באמת עשו קסמים וטיפלו בי מהלב במסירות וברגישות", אמר. "הם כל הזמן שאלו אותי 'אתה רוצה לרוץ מרתון?' והבהירו לי שהשיקום לא יהיה ספרינט, זאת דרך ארוכה. אז סמכתי עליהם".
המשפחה של שליו, שניהלה את חייה בין צפת לתל השומר בשנה האחרונה, תתרגל עכשיו למציאות הרבה יותר רגועה. "אין כמו הבית, זה כיף לחזור לשקט", שיתף שליו. "כיף גדול שסוף סוף הגענו לשלב הזה. גם המשפחה והחברים מתרגשים. בסוף, גם להם היה קשה. העתקנו את כל החיים שלנו ברגע אחד לבית חולים".
האב יגאל סיפר: "לקבל את הבן שלי חזרה בבית, זה לקבל את כל המשפחה במלוא מובן המילה. שליו בריא ועל הרגליים תודה לאל, ואנחנו יוצאים לדרך חדשה. אנחנו מתרגשים מכל רגע איתו. גם נכנסנו לבית חדש, אז הכול קורה ביחד".
רויטל, אימו של שליו, הייתה נרגשת גם היא: "זה מאד מרגש עבורנו, אחרי תקופה לא פשוטה". היא הודתה לצוותים הרפואיים בבית החולים ש"האמינו בשליו לאורך כל הדרך וכל הזמן ראו את הטוב", ולעם ישראל "על התפילות, הברכות, הנתינה וכל האהבה שקיבלנו במשך כל התקופה הארוכה הזו". רויטל ציינה כי "נוכחנו לדעת שעם ישראל ערב זה לזה, וזה מאד מרגש".
שליו עוד לא הספיק לחשוב מה בדיוק הוא רוצה לעשות אחרי השחרור, אבל הוא בכל זאת עם המבט לעתיד. הוא ציין כי "קודם אני צריך לסיים את השיקום והטיפולים שנותרו לי. רק עכשיו בעצם השתחררתי מהצבא, אז בעזרת השם אני אעשה טיול לחו"ל. התחלתי גם ללמוד קורסים בשוק ההון ובנדל"ן".
במהלך שהותו בתל השומר, ביטון נזקק להשתלות עור ולעשות ניתוחים. "החלק הכי קשה בפציעה זה הידיים, כי בעצם לקחו לי את העצמאות", הסביר שליו. "שמונה חודשים לא יכולתי לעשות כלום לבד. למדתי מחדש ללכת בעזרת הפרוטזה, ועבדו איתי על פעולות פשוטות כמו להרים את הכוס, להתקלח לבד, אפילו לגרד בעין או לקשור שרוכים ביד אחת".
בפוסט בפייסבוק, שליו שיתף היום במאבק שלו בזמן שהיה בשיקום, וסיפר על ההתמדה וכוח הרצון שגילה שחירף הפציעה הקשה. "אם מישהו היה אומר לי שבגיל 21 אהיה מאושפז במשך תקופה כל כך ארוכה, הייתי אומר לו שהוא משוגע", כתב.
הוא הוסיף כי "התקופה הזו לימדה אותי המון. למדתי להעריך את הרגע, למדתי שיש בי כוחות על, למדתי לאהוב את עצמי! תמיד! לא משנה כמה שבור אני, לא משנה כמה צלקות יש על גופי. למדתי שאין דבר כזה שאני לא יכול או שאין לי כוח. כשיש מטרה מול העיניים הכול מתגמד.
"המטרה בהתחלה הייתה פשוט לשרוד ולחיות. היום, המטרה היא לנצח את עצמי בכל יום מחדש. ללמוד לאהוב את עצמי, ככה כמו שאני. לקבל את המצב החדש, להציב לעצמי כל יום אתגרים חדשים ולעמוד בהם. לעשות פעולות יומיומיות, וכשאני מצליח אז להתלהב מהן".
בסיום הפוסט, כתב שליו: "עכשיו כשהשתחררתי, מסע ההתמודדות שלי עם החיים באמת מתחיל. אני מאחל לעצמי שאצלח כל משבר ושאוכל לנהל חיים רגילים ועצמאיים. דרך אחת נגמרה ומצפה לי עוד דרך ארוכה - ניתוחים ואשפוז יום ארוך. אני מבטיח שאני הולך לתת בראש. 'הדרך ארוכה ומפותלת אני נופל וקם נופל וקם נופל וקם'. שיהיה לי בהצלחה".
