פיטורי שר הביטחון יואב גלנט הערב (שלישי) מעסיקים גם את אתרי החדשות בעולם, בערב שבו עיני כולם נשואות לארצות הברית ולבחירות המתקיימות בה. מרבית אתרי החדשות הגדולים מצאו חשיבות גם בהוצאת הודעות פוש על הפיטורים בישראל. ברוב הכתבות מתואר גלנט כדמות הפרגמטית, והטון כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו הינו טון ביקורתי ביחס לפיטורים המפתיעים.
ב-CNN, כמו גם ב"ניו יורק טיימס" זוכה הכותרת על הפיטורים למקום גבוה – שנייה לכותרות על הבחירות. ב"ניו יורק טיימס", תחת הכותרת "נתניהו פיטר את שר ההגנה הישראלי, יואב גלנט", נטען כי הפיטורים נעשו "על רקע חילוקי דעות משמעותיים בנוגע לניהול המלחמה בעזה". גלנט מתואר בכתבה כ"דמות מתונה יותר בממשלה בנושאי ביטחון, שהתנגש עם נתניהו במספר סוגיות, כולל הרפורמה המשפטית, תוכניות לניהול עזה ושיחות הפסקת האש.
עוד על פיטורי גלנט:
ב"דיילי מייל" הבריטי צוין גם משבר חוק הגיוס – ולצד הטענה על המחלוקות בעזה, מצוין גם כי "הפיטורים הגיעו על רקע מחלוקת בנושא גיוס 7,000 חרדים נוספים לצבא, ולצד כך שגלנט הביע דאגה שהפילוג בחברה פוגע במורל הצבאי ומחזק את אויבי ישראל", כך נכתב. ב"סקיי ניוז", הבריטי גם הוא, מוזכר גם ניסיון הפיטורים הקודם של שר הביטחון – במרץ אשתקד, שהוביל למחאות הנרחבות ב"ליל גלנט". פרשן המזרח התיכון של הרשת, אליסטר באנקל, מסביר בכתבה כי האמון בין גלנט לנתניהו "נשבר לפני זמן רב". עוד הוא הוסיף כי "פיטוריו של שר הביטחון ברגע זה ייתפסו כצעד פזיז על ידי רבים, שיסיקו כי המהלך נעשה אך ורק למען הישרדותו הפוליטית של נתניהו".
טון ביקורתי נגד הפיטורים עולה גם מהכתבה ב"וול סטריט ג'ורנל", בה מוזכרים לצד הפיטורים גם היחסים המתוחים של נתניהו עם הממשל האמריקני, ונטען כי יחסי האמון בין נתניהו לארצות הברית הידרדרו בחודשים האחרונים, וחוו מתחים בעקבות עמדות נחרצות של ראש הממשלה בנוגע למשא ומתן ולפעולות צבאיות שנעשו ללא תיאום עם וושינגטון. בגארדיאן הבריטי מתואר גלנט כ"דמות המהווה בלם לכוחות הימין הקיצוני בקואליציה".
בסוכנות הידיעות AP, שם מתארת הכותרת את ה"פיטורים המפתיעים" – הוא "גנרל לשעבר שזכה לכבוד ציבורי בזכות אישיותו הקשוחה והבלתי מתפשרת". על הקשר עם נתניהו נכתב כי "בימי המלחמה הראשונים, הנהגת ישראל הציגה חזית מאוחדת בתגובה להתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, אך ככל שהמלחמה נמשכה והתפשטה גם ללבנון, החלו להופיע הבדלים משמעותיים במדיניות. בעוד שראש הממשלה נתניהו קרא להמשך הלחץ הצבאי על חמאס, גלנט נקט בגישה יותר פרגמטית, ואמר כי הכוח הצבאי יצר את התנאים הדרושים לעסקה דיפלומטית שיכולה להביא לשחרור בני הערובה שנחטפו על ידי הארגון".