מחוץ לבית הסוהר שאטה נמשכת ההמתנה לשחרורו של רומן זדורוב, הנאשם ברצח תאיר ראדה בקצרין ב-2006, למעצר בית. רעייתו אולגה הגיעה לאסוף אותו מהכלא יחד עם בנם לאון בן ה-15, שנולד חודש אחד לפני שאביו נעצר לראשונה לפני 15 שנים. "אנחנו מחכים, אני מתרגשת, כולי במתח", אמרה אולגה כשהמתינה מחוץ לכלא לבואו של בעלה. היא המתינה שם לא מעט זמן, וסיפרה כי השחרור התעכב בגלל סוגיה הנוגעת לאיסור היציאה של רומן מישראל. המשפחה מחכה שעיכוב יציאתו מהארץ יירשם במשטרת הגבולות - מה שמעכב את השחרור.
בינתיים, בבית משפחת הוריה של אולגה בקצרין נתלו עשרות בלונים ומחוצה לו נתלה שלט תמיכה בזדורוב: "רומן, ברוך שובך הביתה!".
אולגה הוסיפה בשיחה עם כתבים מחוץ לכלא כי היה ברור לה שבעלה ישוחרר, במוקדם או במאוחר, בעקבות החלטתו הראשונית בנושא של בית המשפט המחוזי בחודש שעבר: "ציפינו וחיכינו ליום הזה בהתרגשות והנה הוא הגיע, אנחנו מתרגשים, אני אולי נראית רגועה, אבל אני בכלל לא".
היא נשאלה, בין היתר, מה היא שומעת בימים האחרונים לקראת השחרור מתושבים בקצרין: "לשמחתי לא שמעתי שמישהו מפחד או חושש. דווקא רק דברים חיוביים". עם זאת, היא הדגישה: "בטח שיהיה גם מי שיפחד או יחשוש, אבל הציבור בעיקר תומך בנו". הבן לאון נשמע מוקדם יותר נרגש מאוד לקראת שובו של אביו הביתה. "הכנתי לו מתנות", אמר הבן הבכור. האם הוסיפה: "הוא רוצה לתת חיבוק לאבא שראה אותו חצי שעה בביקורים אבל לא היה איתו, לא הרגיש אותו, לא חיבק אותו".
היא נשאלה מה הדבר הראשון שהזוג יעשה כשיגיע הביתה, והשיבה: "איך אפשר לדעת, נחליט בדרך. מתחבקים, אוכלים, נהנים, רואים טלוויזיה. רומן לא יודע מה זה טלוויזיה דיגיטלית, מה זה טלפון טאץ', הוא צריך כמו תינוק ללמוד הכול מהתחלה. הילדים ילמדו, הם יותר מומחים ממני".
אחותו של זדורוב, קסניה אברס, סיפרה מחוץ לכותלי הכלא על קמפיין מימון ההמונים שבו פתחה המשפחה על מנת לממן את ההליך המשפטי החדש ואת הערבויות הכספיות הגבוהות שדרש בית המשפט כתנאי לשחרור. "אנחנו מקבלים הרבה תמיכה מהציבור, בפייסבוק ובהודעות פרטיות. אנחנו קרובים להשלמת הקמפיין וחשוב לנו להמשך התהליך - כי כרגע עוד לא ניצחנו עד הסוף", אמרה קסניה.
האחות הדגישה כי "לא הוכחנו את הזיכוי של רומן באופן מלא, וזאת הכוונה שלנו. פה אנחנו באמת מבקשים עוד טיפה עזרה מהציבור כדי שנוכל לזכות אותו במיליון אחוזים". קסניה תקפה את התנהלות הפרקליטות: "אין לה שום דבר נגד רומן, הדבר היחיד שיש להם זו הודאה שהוא חזר בה. הם ממשיכים עם ספינים תקשורתיים שלהם - לא במטרה למצוא את הרוצח האמיתי. הם יעשו הכל כדי להשאיר אותו בכלא". היא נשאלה אם היא סבורה שרומן יזוכה, והשיבה: "אם המשפט יהיה הוגן - כן".
פרקליטו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, אמר מחוץ לכלא: "השחרור בפועל של רומן מתקרב. יש בעיה בעניין תעודת הזהות שלו, שלמעשה לא קיימת כי הוא בעל מעמד ארעי בארץ. כשהמזכירות של בית המשפט ניסתה להזין במחשב את עיכוב היציאה מהארץ - המחשב לא קיבל את זה, ולכן נדרשה התערבות מיוחדת של המשטרה בשיתוף הפרקליטות.
"התבשרתי עכשיו שנמצא פתרון וברגע זה בית המשפט נתן הוראה שאפשר להתחיל בהליך השחרור. נמתין לרומן שסוף סוף יצעד את צעד החירות הראשון שלו אחרי 15 שנה. הוא יגיד כמה מילים על התחושות, אבל לא על המשפט, הראיות, ההודאה והשחזור".
השופט: "הראיות החדשות טעונות בירור משפטי יסודי"
השופט אלכס שטיין מבית המשפט העליון, שדחה את ערעור פרקליטות המדינה על ההחלטה לשחרר את זדורוב למעצר בית באיזוק אלקטרוני, הוסיף שלושה תנאים חדשים: איסור ביקור אנשים זרים בבית שבו ישהה זדורוב במעצר בית, מתן אפשרות למשטרה לבצע האזנות סתר לטלפונים ולמחשבים שבהם נעשה שימוש בבית והפקדת דרכונו של זדורוב כדי שלא ייצא מהארץ.
בקביעתו לשחרר את זדורוב למעצר בית, ציין השופט שטיין כי "החלטתו של שופט בית המשפט העליון לבטל את הרשעת הנידון ולקיים בעניינו משפט חוזר – משמעה כרסום משמעותי לכאורה בחומר הראיות שבבסיס ההרשעה. כרסום זה, כמובן, אינו מוחק מניה וביה את הראיות שעומדות לחובת הנאשם במשפט החוזר: ראיות אלו ממשיכות לעמוד על תילן ולהפנות אצבע מאשימה כלפי הנאשם. ברם, אם התביעה לא תצליח להתמודד עם הכרסום שלכאורה חל בראיות אלו, באופן שימחק מכול וכול את הספק המוחשי לגבי אשמתו של הנאשם, יהא על בית המשפט אשר מקיים את המשפט החוזר לזכות את הנאשם.
"הראיות החדשות שעניינן עקבות הנעליים הזרות בתא השירותים שבו נרצחה המנוחה, דם המנוחה על אחת מהעקבות הללו, וכתמי דמהּ של המנוחה בתא השירותים האחר – כל אלה טעונות בירור משפטי יסודי שבמסגרתו תידרש התביעה להפריך את תזת החפות של המשיב באופן שיסיר כל ספק סביר לגבי אשמתו", הוסיף השופט שטיין. "בשלב הנוכחי, בצדן של ראיות לכאורה אשר מצביעות על אשמתו של המשיב במעשה הרצח המיוחס לו, ניצבות ראיות שמכרסמות לכאורה בתזת האשמה".