"חיים שלי, חיים שלי", הצליח למלמל יואל להנגהל בשארית כוחותיו לחברתו הדסה סינגסון, כשהוא שותת דם, פצוע, חבול ומותש מהמכות שספג, מוטל על האספלט הקר של הרחבה הציבורית בקריית שמונה.
משם, הוא פונה לבית החולים זיו בצפת, וכמה שעות לאחר מכן נפטר מפצעיו. הדסה הייתה עדה לרצח המזעזע של בן זוגה, בן 18. היא בת 20, בת שירות לאומי בנוף הגליל, מתורגמנית ומסייעת בקליטת משפחות עולים מבני המנשה בעיר.
עדותה שופכת אור על האלימות הקשה שיואל ספג, אלימות שהכריעה אותו, וקטעה חלום זוגי משותף שרקמו יחד הצעירים, שמימשו את החלום הציוני ועלו מהודו לישראל. "היינו עם חברות שלי. יואל שתה בירה אחת, הכל היה בסדר", סיפרה הדסה בעדותה, "לא עשינו בלאגן. דיברנו, צחקנו, שמענו שירים ואז יצאנו משם. אני ויואל זזנו מעט כי רצינו לדבר לבד, הלכנו למדרגות קרובות. שמתי על הרגליים שלו את הראש שלי".
"ואז באו ילדים וחשבו שיואל עושה לי משהו, כי הם לא הבינו את השפה. זה נחמד שהם חשבו עליי, אבל הם לא שאלו אותי כלום", היא אמרה, "הם פשוט התחילו לקלל את יואל, אמרו לו שיקראו למשטרה. הוא שאל אותם אם הם מדברים אנגלית והם צחקו וענו לו בעברית. פגשנו ילדה שאמרה לנו לא להתייחס אליהם כי הם ילדים קטנים, ושכולם מסטולים ושתויים".
הדסה המשיכה לשחזר: "למטה היו בנים שזרקו עליי קוביות קרח, אז יואל התעצבן עליהם. מישהו נתן לו בוקס לעין ופצע אותו, ואני התחלתי לבכות. הייתי בלחץ ורציתי להפריד אותם, רצתי אחרי בן אחד, והוא ברח ממני כאילו אני אעשה לו משהו. רק רציתי לדבר איתם. בזמן הזה הגיעה המשטרה, דיברתי איתם בערך שעה, כי יואל לא מבין עברית, והראיתי להם את הפנים הפצועות ואת השן השבורה של יואל".
"אחרי שהמשטרה הלכה הילדים שוב פעם באו, צעקו לנו לבוא בחזרה", היא הוסיפה, "אלו לא היו אותם הילדים שהיו בקטטה הראשונה. הם התחילו להגיד לנו דברים שלא אמרנו אותם, שרצינו להרביץ למי שהרביץ ליואל. זה לא היה נכון. הנערים התחילו לצעוק, אחי רב איתם מכות, ואז התחיל כל הבלאגן. כולם תקפו את יואל. הם רצו אחריו והרביצו לו עם אלות, ברזל ואבנים. מלא אנשים נתנו לו מכות, הוא נפצע בגוף בכמה מקומות".
רפ"ק גל הראלצילום: אפי שריר"אני הייתי בצד, ואז ראיתי את אחי נופל וגם את יואל", סיפרה, "רצתי אל יואל ומשכתי אותו מהם, בכיתי, נתתי לו חיבוק ודיברתי איתו. שכבתי ליד יואל, שמעתי אותו קורא לי בשפה שלנו 'נאוסן', שזה בייבי. הוא לא נשם טוב ואני לא יכולתי לעשות כלום. הוא אמר לי 'חיים שלי, חיים שלי', אחי הזיז אותו ממני וראה שהבטן של יואל פתוחה ומדממת. הייתי בלחץ, ומפה אני כבר לא זוכרת".
במהלך חקירת הרצח נחקרו כ-115 עדים ומעורבים, ובסיום החקירה המורכבת העביר את תיק החקירה לפרקליטות רפ"ק גל הראל, מפקד היחידה ללוחמה בפשיעה כינרת שבמחוז הצפון. בתום צפייה בעשרות סרטונים, קריאה של אלפי עמודי עדויות ולימוד הראיות בתיק, הגישה עו"ד ליז קדמון, ממונה בכירה בפרקליטות מחוז הצפון, כתב אישום באשמת רצח נגד ליעד אדרי.
עו"ד ליז קדמוןבאדיבות דוברות משרד המשפטים
עו"ד ציון שמעוןצילום: אביהו שפירא עו"ד שמעון ציון, שמייצג את הנאשם, מסר בתגובה: "מרשי כופר בעבירת הרצח, ומודה שאכן בעט במנוח. הוא היה צריך להיות מואשם רק בעבירת תקיפה. מדובר בדקירה אחת שהובילה למות המנוח ומשום שאדרי לא דקר את המנוח, לא יהיה ניתן להרשיעו ברצח. ננהל מאבק משפטי על שחרורו מהמעצר הקשה בו הוא שוהה ועל זיכויו מעבירת הרצח".
