הצעת החוק שנמצאת כעת בלב הוויכוח שעוררה המחאה הגדולה בתולדות המדינה מתוכננת להגיע מהיום (יום א'), באופן חריג, לדיון במליאת הכנסת לקראת ההצבעה על הקריאה השנייה והשלישית. ב-10:00 בבוקר ייפתח הדיון בחוק לביטול עילת הסבירות, שצפוי להתנהל במקביל להפגנות סוערות ודיונים דרמטיים סביב אפשרות השבתת המשק והנזק החמור לצה"ל בצל ההצהרות על אי-התייצבות.
"ירושלים של זהב", אמש מול הכנסת
(צילום: רוני גרין שאולוב)
המליאה תיפתח השבוע בכל יום מראשון ועד רביעי, כדי שהקואליציה תספיק לסיים לחוקק לפני היציאה לפגרה שורה של הצעות חוק, רובן הצעות חוק ממשלתיות. ב-30 ביולי הכנסת תצא לפגרה ותשוב לפעילות אחרי החגים, ב-15 באוקטובר. על הפרק - עילת הסבירות, אבל גם חוק הפרוטקשן וחוק האיזוק האלקטרוני.
בכנסת ינסו להימנע מעוד מהומות, כפי שנראו בשבועות האחרונים מצד פעילי מחאה נגד המהפכה המשפטית ואף יועצים פרלמנטריים, והורו שרק מי שיש לו אישור כניסה קבוע לכנסת יוכל להיכנס לשעריה - חברי כנסת, שרים, עובדי כנסת, דוברים, יועצים ואנשי תקשורת.
אם לא תהיה החלטה של הרגע האחרון על דחייה, בשעה 10:00 תיפתח המליאה לדיון ממושך של 26 שעות על הצעת החוק שמתקנת את חוק יסוד: השפיטה. במהלך הדיון האופוזיציה תוכל לנמק 140 הסתייגויות להצעת החוק ויתקיימו חמש הצבעות שמיות (שבהן האופוזיציה צפויה להשתמש כדי למשוך עוד זמן).
לאחר מכן, יסכמו את הדיון יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין, ואז יחלו ההצבעות - 140 הצבעות על ההסתייגויות, והצבעה אחרונה לאישור הצעת החוק בקריאה שלישית ואחרונה.
2 צפייה בגלריה
רוטמן (עומד), השרים ישראל כץ ולוין ורה"מ נתניהו במליאה, בעת העברת החוק בקריאה ראשונה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הסיכוי האחרון לבצע שינויים בנוסח החוק יהיה קבלה של חלק מההסתייגויות שיוצגו במליאה, אך לא נראה שהקואליציה מתכוונת לבצע שינוי משמעותי. לפי שעה, ההערכה היא שההצבעה על הקריאות השנייה והשלישית תהיה ביום שני אחר הצהריים.
אם כך יהיה, הקואליציה תעמוד ביעדה - לסיים את העברת החוק לפני היציאה לפגרת הקיץ של הכנסת.
מהי עילת הסבירות?
עילת הסבירות נכנסה לחיינו במשמעותה הנוכחית בשנת 1980, אז קבע שופט העליון דאז אהרן ברק כי "חוסר סבירות הוא עילה העומדת בפני עצמה", ולכן ניתן לבטל החלטות רק על בסיס סבירותן. בפסק הדין שכתב אז ברק הוא הגדיר כיצד בוחנים חוסר סבירות, וטען כי מדובר ב"מבחן אובייקטיבי" ש"נמדד על פי אמת המידה של האדם הסביר". לדבריו, "השאלה אינה מה הרשות המינהלית עשתה בפועל, אלא מה היא הייתה צריכה לעשות. האדם הסביר בהקשר זה הוא עובד הציבור הסביר, העומד במקומו של עובד הציבור שקיבל את ההחלטה".
מצדדי השימוש בעילת הסבירות טוענים כי היא מבטיחה שמירה על עקרונות של טוהר מידות וניקיון כפיים בשירות הציבורי. לדברי התומכים, אם יבוטל השימוש בעילת הסבירות - יינתן אור ירוק לשחיתות. מנגד, פוליטיקאים שמתנגדים לה אומרים שבית המשפט העליון נטל לעצמו את הסמכות לקבוע אילו החלטות סבירות ואילו לא. טענה נוספת שנשמעת תדיר מצד התומכים בביטול העילה היא שאין באמת דבר כזה "האדם הסביר", אלא הסבירות נקבעת על ידי 15 שופטי עליון - שמחליפים בכך את שיקול הדעת של הדרג הנבחר.
2 צפייה בגלריה
היועמ"שית גלי בהרב מיארה והשר לשעבר אריה דרעי. מינויו נפסל בין היתר בשל אי-סבירות קיצונית
(צילום: מוטי קמחי, אלכס קולומויסקי)
בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, המינוי המרכזי שנפסל מנימוקים של "חוסר סבירות קיצוני" הוא מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר הפנים והבריאות. בעבר השתמש העליון בעילה זו, בין היתר, גם כשקבע שהחלטת הממשלה שלא למגן את כל הכיתות ביישובי עוטף עזה ושדרות חרגה ממתחם הסבירות, וכשחייב את כפר ורדים להקים ביישוב מקווה טהרה. על פי נתונים של משרד המשפטים והיועץ המשפטי לוועדת החוקה, בג"ץ משתמש בעילת הסבירות חמש פעמים בשנה בממוצע, כאשר בהרבה מהמקרים נעשה שימוש בעילות נוספות כדי לבטל את ההחלטה.
מה עוד השבוע בכנסת?
בהמשך השבוע הקואליציה צפויה להביא לאישור סופי (קריאה שנייה ושלישית) את חוק האיזוק האלקטרוני, שנועד להגן על נשים מפני אלימות. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עיכב במשך חודשים את הצעת החוק, שהחקיקה שלה החלה בתקופת הממשלה הקודמת. מאז עברה ההצעה שינויים בוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל וייתכן כי תקבל גם את תמיכת האופוזיציה.
בנוסף, צפוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית "חוק הפרוטקשן" של ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית, שיגדיר דרישת דמי חסות כעבירה פלילית ויחמיר את הענישה כלפי הפושעים. מציעי החוק מקווים שהוא ישחק תפקיד משמעותי במאבק נגד הפשיעה בחברה הערבית.
הצעת חוק נוספת שצפויה לעבור סופית מוביל יו"ר הקואליציה אופיר כץ, ומטרתה למנוע העסקה של מי שתקפה או התעללה בקטין או חסר ישע. לפי ההצעה, אדם שהורשע בהתעללות, לא יוכל לחזור לעסוק בחינוך, טיפול או השגחה עם חסרי ישע. חלה חובה על הבגיר המבקש להכנס לעסוק בתחומים אלו לקבל אישור משטרה, על כך שלא הורשע בעבירות תקיפה והתעללות כלפי קטינים וחסרי ישע, והאישור יוצג להורים במעמד הרישום למעון.
גם רפורמת "נפש אחת" תעבור כנראה השבוע בקריאה שנייה ושלישית ותעניק הטבות משמעותיות לנכי צה"ל.
לצד אלה, לא מעט הצעות חוק ייאלצו לחכות - למשל הצעת החוק המבקשת להחמיר את העונש לתוקפי צוותים רפואיים, הצעת חוק למימון מלא ללימודים אקדמיים ללוחמים, הגבלת גובה מחיר החניה בבתי חולים - ועוד רבות, שיקודמו כנראה רק במושב הבא.
מה מתכנן לוין?
כזכור, חקיקת ביטול עילת הסבירות היא רק צעד אחד מתוך שורה של תיקונים שמבקש שר המשפטים יריב לוין לבצע במערכת המשפט. החוקים שמתוכננים לעלות במושב הבא הם תיקון הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כנראה בהרכב שימנע וטו לשופטים ויציג איזון בין האופוזיציה לקואליציה בוועדה, וגם "חוק היועמ"שים" שיצמצם את סמכויות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, ושצפוי להיות תואם למתווה נשיא המדינה.
באשר לפסקת ההתגברות - עדיין לא ברור איך תפעל הקואליציה. לצד אלה, יקודם חוק הפטור מגיוס במתווה שלא יחייב בני ישיבות להתגייס לצבא ויכלול מענקים לאלה שכן ישרתו. בנוסף, צפויה להיות מקודמת הצעת החוק של ח"כ חנוך מיליביצקי לפירוק לשכת עורכי הדין והפיכתה לארגון עובדים וולונטרי.
במהלך הפגרה הקואליציה צפויה לנסות לקיים שיח עם האופוזיציה במטרה להביא לחקיקה בהסכמה החל מהמושב הבא, אך אם שוב לא יגיעו להבנות, נראה כי ממשלת נתניהו תמשיך לבצע את השינויים במערכת המשפט בחקיקה חד צדדית.
פורסם לראשונה: 20:13, 22.07.23
