החלטת שר האוצר להקפיא את קצבאות המוגבלות החל מינואר 2025, היא חמורה ומאכזבת. לא מדובר בהקפאה, אלא בשחיקה, מכיוון שהקצבאות האלה לא רק שלא יעלו, אלא ירדו ריאלית בגלל המדד והאינפלציה.
זו אמירה חמורה מאין כמותה. פוגעים בחלשים, וגם במי שהפך לאיש עם מוגבלות בגלל מחדל 7 אוקטובר. והכי מזעזע, התפיסה המעוותת שקצבה היא דמי כיס שאנשים עם מוגבלות מקבלים.
לא כך הדברים. רחוק מזה. הקצבה משמשת אותם לתרופות, לטיפולים, להתמודדות עם מוגבלותם, להידרותרפיה, למתורגמן לשפת סימנים, לאוכל לכלב נחייה, למוניות כי הם לא יכולים להשתמש בתחבורה ציבורית, מאות אלפי הורים שקורסים, נאלצים לעזוב עבודה ולהוציא אלפים רבים של שקלים בחודש לטיפול בילדים עם הצרכים המיוחדים שלהם.
המחירים - עולים. הקצבה – תרד. פוגעים בבשר החי וביכולתם להתמודד עם השלכות המוגבלות.
צריך להבין: עד 7.10 חיו בישראל בערך מיליון אנשים עם מוגבלות. הם בדרך כלל האוכלוסייה הכי מוחלשת בישראל, שמסתמכת בעיקר על קצבאות ולא על הכנסות מהעבודה. אבל הבעיה חמורה יותר: מ-7.10 עוד 100,000 אזרחים ישראלים נוספים הפכו לאנשים עם מוגבלות בגלל המלחמה. מחציתם אזרחים, מחציתם חיילים. רוב המוגבלויות החדשות הן נפשיות, "שקופות", בלתי נראות: הלם קרב ופוסט-טראומה. כעת אומרים להם: תקבלו פחות בכדי להתמודד עם תוצאות המחדל של המדינה.
ריאיון עם ד"ר גלי אינגבר, ראש המחלקה למימון ושוק ההון, הפקולטה למנהל עסקים במכללה למינהל
(צילום: מיקי שמידט)
לפי נתונים רשמיים, כ-50% מהאנשים עם מוגבלות בישראל - מובטלים. יש מערכת חוקים מפלה בהגדרה. ההשלכות הכלכליות של המספר העצום הזה קשות. מחקרים כלכליים קבעו שההפסד המשקי מאי-השילוב של 800,000 אנשים עם מוגבלות בגילי עבודה, הוא 5 מיליארד שקלים בשנה.
רוב האזרחים שקיבלו מוגבלות הם צעירים: נערים, חיילים, מילואימניקים. עדיין לא התחילו את חייהם המקצועיים, לא התחתנו... ואנחנו חיים במדינה לא נגישה, עם אקדמיה לא נגישה, סטיגמות ואפליה חברתית וממסדית - סביר שלא ילמדו, לא יעבדו, לא יקימו משפחות, לא יהיו חלק מהחברה שלנו. הם ייאלצו להיות סמוכים אל שולחן גופי הרווחה. לקבל קצבאות לכל חייהם, להיות תלויים במדינה.
מענישים אנשים עם מוגבלות שעובדים
לאלה שיצליחו לעבוד, מחכה "חוק לרון" והדיסריגארד, שמענישים אנשים עם מוגבלות שעובדים. החסם הכי גדול לאנשים עם מוגבלות בעבודה, שקובע משכורת של 5,700 שקל שממנה מתחילים לקחת לאנשים עם מוגבלות את הקצבה.
להלומי הקרב, ולפוסט-טראומטיים מחכה חוק מזעזע שאוסר על עבודה של אנשים עם מוגבלות נפשית - כולל הלומי קרב ופוסט טראומטיים - בגני ילדים. למה? הם מסוכנים לילדים?
אז לא רק שחוסמים אותם מלצאת לעבוד ולהתפרנס ובמקביל לשמור על הקצבה, אלא גם שוחקים להם את הקצבה.
להלומי הקרב, ולפוסט-טראומטיים מחכה חוק מזעזע שאוסר על עבודה של אנשים עם מוגבלות נפשית - כולל הלומי קרב ופוסט טראומטיים - בגני ילדים. למה? הם מסוכנים לילדים?. ו"חוק שכר מינימום מותאם" ההזוי, שמאפשר לשלם לאנשים עם מוגבלות שכר נמוך יותר, שמותאם למוגבלות שלהם. ולמעשה - קובע שאנשים עם מוגבלות שווים פחות מכל אחד אחר.
החברה הישראלית, אנחנו, הסטיגמטית, ש-48% ממנה אמרו שלא יסכימו לגור לצד אדם עם מוגבלות נפשית או אוטיזם, ו-61% לא יסכימו להשכיר להם דירה. ברור מהנתונים, שחייבים לעשות משהו דרמטי. ברור שהמדינה חייבת ליצור מנגנונים להתמודדות עם האתגר החריג.
מסתבר שכל מערכת החוקים המופלאה והמגבילה הזו, לא מעניינת את שר האוצר, הוא לא באמת רוצה לעשות שינוי מבני שיאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב בעבודה, להתפרנס, להיות שווים בין שווים.
החוזה החדש ("ניו דיל") בין המדינה לבין אזרחיה - חייב להתייחס במיוחד ל-100,000 האזרחים שהצטרפו בעל-כורחם למשפחת המוגבלות.
לקושש עוד הכנסות למדינה, באמצעות צמצום התמיכה
אבל מסתבר שכל מערכת החוקים המופלאה והמגבילה הזו, לא מעניינת את שר האוצר, הוא לא באמת רוצה לעשות שינוי מבני שיאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב בעבודה, להתפרנס, להיות שווים בין שווים. הוא פשוט רוצה לקושש עוד הכנסות למדינה, באמצעות צמצום התמיכה במוחלשים, שרמת חייהם הכי תיפגע ובצורה משמעותית.
אורן הלמןחובה לתקן את מערכת החוקים הישראלית, המפלה והחוסמת אנשים עם מוגבלות, כי החוקים - הם האויב הגדול ביותר והמפלים הגדולים שלהם!
אין חוסן לאומי בלי ערבות הדדית. משמעותה - שילוב והכלה של מי שקשה לו יותר, של מי שנראה אחרת, מתנהג אחרת, הולך אחרת, רואה, שומע ומדבר - אחרת. אנא, אל תיגעו בקצבאות המוגבלות.
אורן הלמן הוא אבא לילדה עם צרכים מיוחדים, ייסד את מיזם "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה, והיה סמנכ"ל בחברת החשמל
