מדינת ישראל מתייחדת עם שישה מיליון הנספים בעצרת המרכזית שפותחת את אירועי יום השואה והגבורה: ראש הממשלה נפתלי בנט אמר הערב (רביעי) כי אין מקום להשוות בין השואה לאירועים אחרים שמתרחשים בעולם, כרמז לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שהשמיע דברים ברוח זו בעקבות הפלישה הרוסית לארצו. "ככל שהשנים נוקפות, יש יותר שיח שמשווה אירועים קשים לשואה", אמר בנט. "אבל לא, שום אירוע בהיסטוריה, אכזרי ככל שהיה, לא משתווה להשמדת יהודי אירופה על ידי הנאצים ועוזריהם". ynet העביר את העצרת בשידור ישיר.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2022 - כתבות נוספות ב-ynet:
• "אמא השליכה אותי אל מעבר לגטו": שורדי שואה, לוחמי מוסד
• נשיאת הבונדסטאג תלווה את טקסי יום השואה בכנסת
• זינוק חד באנטישמיות: "כשישראל מגינה על עצמה - יהודים מותקפים"
• נחשף בארכיון: רשת בתי היתומים שהצילה אלפי ילדים יהודים בשואה
בעצרת, שעמדה בסימן "מסילות אל האבדון" – שילוחם של היהודים בתקופת השואה אל מחנות הריכוז וההשמדה, השתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה נפתלי בנט, יו"ר הכנסת מיקי לוי, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי ומפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי.
בנט הציג בפתח דבריו דף עד, ובו עדות על מותה של תינוקת בת חצי שעה. לאחר מכן, ביקש להימנע מהשוואת השואה לאירועים אחרים, דבר שעשה נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, בין היתר בנאומו בכנסת. "אחיי ואחיותיי, השואה היא אירוע חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. אני טורח לומר זאת כי ככל שהשנים נוקפות, יש יותר שיח בעולם שמשווה אירועים קשים אחרים לשואה. אבל לא, גם המלחמות הקשות ביותר בימינו אינן השואה ולא דומות לשואה. שום אירוע בהיסטוריה, אכזרי ככל שהיה, אינו משתווה להשמדת יהודי אירופה על ידי הנאצים ועוזריהם", אמר ראש הממשלה.
הוא הוסיף: "ההיסטוריה רוויה, לצערנו, במלחמות קשות, במעשי רצח ברוטאליים וגם בג'נוסייד, רצח עם. אך בדרך כלל מדובר באמצעי שנועד להשיג מטרה, תוחלת כלשהי – צבאית, מדינית, כלכלית, דתית".
בנט ביקש להתמקד בחשיבות של האחדות הפנימית בתוך מדינת ישראל, והשווה בין הפלגנות שהייתה בין ימין לשמאל במרד גטו ורשה לבין "גן מסוכן של פלגנות שמאיים כיום לפרק את ישראל מבפנים", כלשונו. "אחיי ואחיותיי, אסור, פשוט אסור לנו, לאפשר לאותו גן מסוכן של פלגנות, לפרק את ישראל מבפנים. היום, ברוך השם, במדינת ישראל, יש לנו צבא אחד, ממשלה אחת, כנסת אחת, ועם אחד - עם ישראל. כשאנו מאוחדים, אף אויב חיצוני לא יוכל לנו", אמר בנט.
בנאומו, עמד ראש הממשלה על הייחודיות של השואה, ועל ההשמדה השיטתית של העם היהודי: "הנאצים חתרו להגיע לכל היהודים ולהשמידם עד האחרון שבהם. ליהודי בשואה לא הייתה שום דרך מילוט. לא כניעה, לא גירוש, לא המרת דת או שינוי התנהגות, כלום – כי ההשמדה נעשתה על בסיס עצם היותך יהודי, ללא שום קשר למעשיך. הגרמנים לא חסכו שום מאמץ כדי לבצע את המלאכה".
בנט גם התייחס לאנטישמיות המסורתית, שתמיד לבשה צורות שונות ותמיד מצאה תירוצים לשנאת היהודים. "ומה הלקח? מה עלינו לעשות עם זה? התשובה שלי ברורה: הציווי הגורלי שלנו הוא לעמוד לגורלנו. לסמוך רק על עצמנו. להיות חזקים ואף פעם לא להתנצל על קיומנו או על הצלחתנו".
בנט הוסיף: "בנינו מדינה יהודית חזקה ומשגשגת בארץ ישראל. זה היעד שאין לנו ברירה אלא לעמוד בו: מדינת ישראל חייבת להיות הכי חזקה. תמיד. להיות עם הצבא הכי חזק, עם חיל האוויר האיכותי ביותר, עם הלוחמים האמיצים ביותר, עם המוסד והשב"כ המתוחכמים ביותר. ומעל הכול - עם האמונה העמוקה ביותר בצדקת דרכנו. מדינת ישראל חזקה".
בהמשך אמר ראש הממשלה: "בנינו מדינה יהודית חזקה ומשגשגת בארץ ישראל. זה היעד שאין לנו ברירה אלא לעמוד בו: מדינת ישראל חייבת להיות הכי חזקה. תמיד. להיות עם הצבא הכי חזק, עם חיל האוויר האיכותי ביותר, עם הלוחמים האמיצים ביותר, עם המוסד והשב"כ המתוחכמים ביותר. ומעל הכול - עם האמונה העמוקה ביותר בצדקת דרכנו. מדינת ישראל חזקה. אנחנו בונים גשרים אל חברים חדשים וישנים, מעמיקים בריתות".
עוד אמר ראש הממשלה: "אך לצד החברים, הידידים ובני הברית שלנו הקרובים והרחוקים, עלינו לזכור אמת בסיסית: אנחנו נתקיים כאן בארצנו, רק אם נעמיק את שורשינו באדמה זו שלנו. בניין מדינת ישראל, המדינה היהודית בארץ ישראל הוא-הוא הניצחון על אלו שחתרו להשמיד אותנו. בואו כולנו ניאחז בה חזק, נשמור עליה מכל משמר".
בנאומו, בשונה מראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, לא הזכיר בנט את האיום האיראני ולא העביר מסרים שונים לקהילה הבינלאומית. בנט גם לא השווה בין הנאצים למשטר האייתוללות, ולא הביע דברים אלרמיסטיים בנאומו. נתניהו מצדו, אמר הערב כי "בערב יום השואה כולנו מתייחדים עם זכרם של אחינו ואחיותינו, שישה מיליון בנות ובני עמנו שנספו בתופת השואה. גם היום עלינו להבטיח את ביטחון ועתיד עמנו מול משטרי הטרור, ובראשם איראן, שקמים עלינו לכלותינו. לעולם לא עוד - זאת משימתנו העליונה".
הרצוג: "משימת הנחלת השואה מוטלת על כולנו"
נשיא המדינה יצחק הרצוג, שהיה ראשון הנואמים בעצרת, פתח את דבריו בהצגת תמונה בשחור לבן שבה נראית משפחה יהודית מוצאת להורג בידי הנאצים ומשתפי פעולתם. "כשראיתי אותה בכאב, הרגשתי שכל ישותי מתהפכת בקרבי", אמר הרצוג.
בנאומו, הוסיף הנשיא כי למדינת ישראל אין תוחלת וכי לעם ישראל אין צידוק כעם אם לא יזכור לנצח את שאירע לבני העם היהודי. "אהובינו, שורדות ושורדי השואה, הזיכרון שלכם הוא הזיכרון שלנו, ומשימת הנחלתו מוטלת על כולנו. עלינו מוטלת החובה ללמד את לקחי השואה ולהעבירם מדור לדור", אמר הנשיא.
הרצוג אמר עוד כי "לצד זאת, עלינו להוכיח, ובראש ובראשונה לעצמנו, שלא רק ההיסטוריה מלכדת אותנו כעם, אלא גם העתיד המשותף שלנו. הוא בסיס איתן להעמקת החיבורים בינינו, לא פחות מעברנו. עלינו להמשיך ולבנות את אומתנו כך שתשגשג, תתעצם, ותוכל לכל אתגר. עלינו לפעול בצורה מלוכדת ונחושה מול הטרור והשנאה שמובילים נגדנו ארגונים ומדינות, ולבצר את עוצמתה של ישראל כקיר ברזל בהגנה מפני אויבינו".
הנשיא הוסיף: "הטלת ספק בזכותה של ישראל להתקיים היא לא דיפלומטיה לגיטימית, אלא אנטישמיות לשמה, שיש לעקור מהשורש. עלינו להמשיך ולהיאבק בביטוייה המכוערים של האנטישמיות ששבה ומרימה את ראשה במקומות רבים בעולם, בין היתר ברשתות החברתיות, ולהבהיר שגם היום, בחלוף שמונה עשורים מהתהום הקודרת ביותר בקורות האנושות, האנטישמיות שמאיימת על בני עמנו היא פשע נגד האנושות".
את דבריו, סיים הרצוג בתמונה נוספת, שמוצגת בלשכתו. בתמונה נראית ידה של דורה דרייבלט-איזנברג ז"ל, ילידת לודז', ואיתה נינתה הקטנה, שאוחזת ביחד סבתה ובידיהן נוגע דגל ישראל. "התמונה הזו מספרת בצורה ברורה את הסיפור כולו. את סיפור העם היהודי ותחייתו", אמר הנשיא.
את אבוקת הזיכרון בעצרת העלה יו"ר מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו. את דבר נציג הניצולים נשא שורד השואה משה מירון ולראשונה השנה, אל מלא רחמים נאמר על ידי שורד שואה - בני הראל.
במהלך העצרת הועלו שש משואות של שורדי שואה. את המשואה ראשונה הדליק צבי גיל, את השנייה הדליק בנו של שמואל בלומנפלד ז"ל שנפטר לפני שבועיים, את השלישית הדליקה אולגה קיי, את הרביעית הדליק אריה שילנסקי, את החמישית הדליק שאול שפילמן ואת השישית הדליקה רבקה אליצור. אלו סיפורי שורדי השואה שהעלו את המשואות.
הזמרים אסתר רדא ורון בוחניק שרו בעצרת, שאותה ליווה משמר כבוד של צה"ל מחטיבת הצנחנים. הטקס כלל גם אזכרה מסורתית, שבמהלכה הקריא הרב הראשי לישראל דוד לאו תהילים והרב הראשי לישראל הראשון לציון יצחק יוסף הקריא קדיש.
במקביל, עצרת זיכרון מתקיימת בקיבוץ תל יצחק, במכון משואה לחקר השואה. העצרת מתקיימת בסימן הילדים ובני הנוער שחוו את השואה וילדותם נגזלה מהם. שישה שורדי שואה הדליקו משואות בעצרת, שבה השתתפו שר הביטחון בני גנץ ומפקד חיל האוויר הנכנס אלוף תומר בר.
השר גנץ אמר בטקס בתל יצחק כי "לא לשווא, נחקקה בזיכרון הלאומי היהודי, ובזיכרונם של כל בני האנוש בעולם, תמונתו של הילד היהודי מגטו ורשה, מרים את ידיו, כאשר מאחוריו ומלפניו חיילים נאצים. הילדים ההם, שהצליחו לשרוד את התופת ולהגיע לישראל – בחרו בחיים. אלה מהם שכבר היו בוגרים מספיק, התגייסו לצה"ל ולחמו במלחמת העצמאות. רבים לא היססו ורבים הגיעו הישר ממחנות העקורים, לבשו את המדים ואחזו בנשק על מנת לכונן כאן מדינה. הם הגיבורים שבזכותם יש לנו מדינה, יש לנו ביטחון, יש לנו את התקווה".
גנץ, בניגוד לראש הממשלה בנט, התייחס לאיומים מצד איראן, אך הזכיר גם את הצורך לשמור על החברה הישראלית - לפני כל מוכנות לתקיפת מתקני הגרעין. "בנאומי יום השואה אנו מזכירים לעיתים את האיומים הביטחוניים על ישראל – בראשם איראן המבקשת להשיג נשק גרעיני ולהפוך לאיום קיומי עבורנו. ואכן מדינת ישראל חייבת שתהיה לה עוצמה צבאית ולצידה עוצמה מוסרית", אמר גנץ.
הוא הוסיף: "אבל החוסן שלנו כחברה הוא שמאפשר ומצדיק את קיומנו. עלינו, צאצאיהם של הילדים שהגיעו והפריחו כאן את השממה, מוטלת המשימה להימנע משנאת חינם. עלינו מוטלת המשימה לשמור על החברה הישראלית חזקה - לפני כל ויכוח אידיאולוגי. זהו צורך לאומי וקיומי ראשון במעלה, לא פחות ממוכנות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן".
גם השנה מתקיימים הטקסים על רקע מצוקתם הנמשכת של שורדי השואה שעדיין חיים בישראל. רבים מהם סובלים מעוני ובדידות. מספרם של ניצולי השואה הולך ומתמעט משנה לשנה, וכיום חיים בארץ 161,400. על פי נתוני הרשות לזכויות ניצולי השואה, מאז יום השואה הקודם הלכו לעולמם 15,553 ניצולים וניצולות, בממוצע 42 ניצולים וניצולות מדי יום. גילם הממוצע של שורדי השואה הוא 85.5. כ-31,500 חצו את גיל 90, ויותר מ-1,000 עברו את גיל 100.