ראש השב"כ רונן בר הגיע אתמול (ראשון) לביקור חשאי בקהיר, שם נפגש עם ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל, לדיון על המבוי הסתום לעסקת חטופים. בר הגיע לבירה המצרית לראשונה מאז אוגוסט, והשניים דנו בסוגיות שמהוות מכשול לעסקת חטופים, בהן הדרישות הישראליות הנוגעות לשליטה בציר פילדלפי ובמעבר רפיח.
מאז רצח ששת החטופים במנהרה ברפיח, והעברת מרכז הכובד של הלחימה לצפון, המגעים לעסקה הוקפאו כמעט לחלוטין. בשבוע שעבר, לראשונה זה חודש, ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס דיון ביטחוני סביב "רעיונות חדשים" במבוי הסתום במגעים לעסקה.
המגעים נתקעו גם בצל אי-הוודאות בנוגע למצבו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר. גורמים בישראל ובארה"ב מעריכים כי אדריכל טבח 7 באוקטובר עדיין חי, ובדיווח ב"ניו יורק טיימס" נטען כי הוא כלל לא מעוניין בעסקה.
בשבוע שעבר החלו גורמים שמזוהים עם הימין והממשלה, אפילו כאלה שנחשבים ניציים יותר, לדבר על הצורך בהשבת החטופים, גם דרך עסקה. חלק מהם, כמו רבנים מהציונות הדתית שמזוהים עם מפלגתו של השר בצלאל סמוטריץ', פרסמו מכתב חריג על הצורך להחזיר את החטופים ש"זועקים מן המנהרות". הם ציינו כי יש לעשות זאת בכל דרך, גם באמצעות "הסכם אחראי".
בריאיון ל-ynet סיפר בשבוע שעבר שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, כי מצרים וקטאר "מאוד רוצות לראות איזושהי תזוזה (לעבר עסקה), והן מפעילות את המשקל שיש להן". הוא העדיף שלא לפרט מה הם אותם לחצים: "הן מפעילות את היכולות שלהן, וצריך לברך על כך". הוא ציין כי למרות שבישראל "סולדים מחמאס" ו"נחושים להשמידו" "כל יום שהחטופים והחטופות נמצאים במנהרות, ברור לנו שהסיכויים לחזור משם בחיים קטנים, ולכן אנחנו צריכים לפעול כמה שיותר מהר, בכל המישורים".
נתניהו הוסיף וקיים בשבוע שעבר, כאמור, דיון בנושא, בפעם השנייה תוך פחות משבוע. זה היה דיון חשאי בכנסת, בוועדת המשנה לענייני מודיעין, שירותים חשאיים ושבויים ונעדרים בראשות ח"כ יולי אדלשטיין. הדיונים הללו, האחרון שבהם בהשתתפות שרים, העידו על הניסיונות בישראל להתניע מהלך לעבר עסקת חטופים, לאחר תקופה ארוכה שבה הוקפאו המגעים, גם בצל אי-הוודאות בנוגע למצבו של סינוואר.
מחאה למען השבת החטופים בצאת יום הכיפורים בתל אביב
(צילום: ליאור שרון)
משפחות חטופים, מצידן, המשיכו להפגין ולנסות להפעיל לחץ לעסקה שתשחרר את קרוביהן. שלשום, עם צאת יום הכיפורים, הפגינו קרובי חטופים על איילון דרום וחסמו את הכביש לזמן קצר. הם הדליקו שם גם כתובת אש עם הכיתוב "סליחה שנחטפנו". בין הפעילים שהפגינו הייתה גם עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן צנגאוקר, והיא ופעילים נוספים הניפו ליד המדורה שלט שעליו נכתב: "כפרות אחרי המנהרות".
הפעילים שחסמו את איילון כתבו על הכביש, סמוך למחלף השלום בתל אביב, שמות של חטופים - ומסרו כי מדובר ב"אות לכך שאין זמן לחטופים וכל יום גורלי לחייהם". הכביש נפתח כאמור תוך זמן קצר, וחמישה פעילים שהשתתפו בחסימה נעצרו והובאו לתחנת משטרה בעיר. ארבעה מהם שוחררו לאחר מכן.
