הרצח המזעזע של הנער בן ה-14 בנימין אחימאיר לא נעשה באקראי. כל הסימנים מעידים על תכנון מראש של המחבל או המחבלים. העובדה כי הרצח בוצע בסמוך לחווה "מלאכי השלום" המוכרת באזור בתחילת המרעה, מעידה על כוונה והיכרות מראש של המחבל עם הפעילות בחווה. הרצח גרר תגובות זועמות של אנשי החוות ונערי גבעות, שעוד לפני שנמצאה הגופה יצאו מיד לכפרים הפלסטיניים והחלו לבצע בידוקים, להצית כלי רכב ובתים ולחסום את הכניסות ליישובים.
צה"ל לא היה ערוך לפעולות האלימות של המתנחלים, מאחר שעסק בתחילה בחיפושים אחר אחימאיר. עם זאת, כמה שעות לתוך האירוע, ובאמצעות הזרמת כוחות גדולים, הצבא הדף את המתנחלים החוצה מהכפרים הפלסטיניים - אך לא לפני שלפחות פלסטיני אחד נהרג.
בית משפט השלום הטיל הבוקר לבקשת המשטרה צו איסור פרסום על פרטי חקירת רצח הנער אחימאיר. במקביל, מי שבקיא באירועים ביהודה ושומרון מבין שרצח הנער נפיץ באופן חריג מאוד מכמה סיבות, ועלול להסלים את הגזרה. ראשית, מאז שהחלו לקום החוות החקלאיות ביו"ש כחלק מהמאבק על שטחי C, העימותים עם הפלסטינים הפכו תדירים ואלימים מאוד. עימותים רבים פורצים ומתרחשים ממש על השטח. הנוכחות של החוות, המונות כיום כ-60 ברחבי איו"ש, מייצרת אתגר אבטחתי משמעותי לפיקוד המרכז.
עם תחילת המלחמה, הפיקוד "חייל" את בעלי החוות ונתן נשק למי שעמד בקריטריונים. חלק מהנשק נלקח לאחר החלטה של שב"כ וצה"ל, אך בנוסף שופרו בחלק מהחוות גם אמצעי האבטחה. עם זאת, מעת לעת עדיין התרחשו עימותים בין רועי צאן יהודים לפלסטינים על שטחי מרעה - אירועים שנגמרו עם פצועים ואף הרוגים בעבר. ברצח הנער, לפי הערכות, התרחש מארב של ממש ורצח קשה ואלים לרועה הצאן, ללא מאבקי קרקע ה"רגילים". הממצאים בשטח מעידים שהנער נלחם בגבורה מול תוקפו.
סיבה נוספת היא תא השטח. חוות "מלאכי השלום" שבבנימין, יחד עם חוות הנמצאות בדרום הר חברון, נמצאת בתא שטח שרווי באירועים אלימים. היישובים והחוות קרובים מאוד לכפרים כמו אל מורייר ודומא, ולכן גם קו המגע בין שתי האוכלוסיות קרוב. הרצח של אחימאיר ז"ל מערער את כל תפיסת הביטחון של רועי הצאן בחוות, שעד כה התמודדו עם חדירות לחוות וגניבות של עדרים.
אירועי הפשיעה הלאומנית החמורים - לפי הערכות יותר מ-20 תקריות, בעיקר בכפרים דומא ואל מורייר - כללו כאמור שריפות של רכבים ובתים, ונפצעו במהלכם כ-50 בני אדם. התקריות הלאומניות מאיימות להבעיר את יהודה ושומרון, שעד כה נשמרה כמעין זירה משנית במלחמת חרבות ברזל. בתחילת המלחמה ביקש הרמטכ"ל הרצי הלוי מאלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס לשמור על איו"ש שקטה, ועד כה, באופן יחסי לגזרות האחרות - פוקס הצליח לעשות זאת. במקביל, מבט לאחור על החודש האחרון מגלה התחממות הולכת וגוברת, ששיאה הוא באירוע הרצח של בנימין אחימאיר.
הפיגועים בחודש האחרון היו פרוסים לכל אורך המרחב, מחברון, דרך עציון ובנימין ועד לשומרון. המבצעים היו בעיקר בודדים ולא תשתיות טרור, והפיגועים בוצעו באמצעות נשקים חמים לרוב - דבר שמעיד יותר מהכל על כוונה מוכחת. כבר עכשיו מנהלים אנשי המחלקה היהודית בשב"כ שיח עם רבנים ונבחרי ציבור באיו"ש בניסיון להרגיע את האזור. החשש הוא מאירוע בדומה לפרעות שבוצעו בחווארה - או כמו רצח בני משפחת דוואבשה, שנשרפו למוות בביתם. כפי שנחשף ב-ynet, בשב"כ, במג"ב ובפיקוד המרכז מנהלים את היחידה המיוחדת לאירועי הפשיעה הלאומנית, ומנסים למנוע מהשטח להסלים. האירועים הללו - פיגוע רצח הנער והתפרעויות המתנחלים - עלולים לגרום למשהו שטרם קרה באיו"ש מתחילת המלחמה: הפרות סדר המוניות בלב הערים הפלסטיניות. אירוע כזה יחייב את צה"ל לפעול ביד אף יותר קשה, ועלול להוביל לזירת לחימה של ממש.
