תקיפה "פוטוגנית" שתצטלם היטב, יעדי חיזבאללה או חיסולים: האיתותים שהפיצו כבר אמש (שבת) בכירים מהדרג המדיני, בזמן שגופות הילדים במגרש הכדורגל במג'דל שמס עדיין לא זוהו, יכולים ללמד שישראל לא תשנה באופן קיצוני את מדיניות ההכלה שלה מול חיזבאללה - גם אחרי ישיבת הקבינט שבה תאושר פעולת התגובה של צה"ל.
ועדיין, השרים יידרשו לבחור בין מספר אפשרויות לתקיפה שכזו טרם נראתה בלבנון, לפחות לא מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006, לפני 18 שנים בדיוק. לשרים יוצגו לפי הערכות המגובשות בצה"ל אילו פעולות חיזבאללה יוכל לספוג, להכיל ולהמשיך בהתכתשות היומיומית ו"הרגילה" ובתגובה לאילו פעולות הוא יסלים את האש.
נתניהו אחרי הטבח במג'דל שמס, "לא נעבור על כך בשתיקה"
(צילום: דוברות ראש הממשלה )
הבעיה העיקרית שתוצג לשרים היא שאף גורם בצה"ל לא יוכל להתחייב שפעולת התגובה הישראלית לא תוביל להסלמה שבסיומה תפרוץ מלחמה בתוך ימים אחדים, והיפוך זירות מול עזה, מעיקרית למשנית. "קשה לייצר מדרגות של ימי קרב עם חיזבאללה, כמו שיתקוף עד חיפה או חדרה אבל לא דרומה משם. למרות שיח קינטי (דיאלוג של חילופי אש, י"ז) ברור שיש לנו עם חיזבאללה ומשוואות ברורות מולו וקשר ארוך שנים וכמעט אינטימי עם נסראללה כאויב הוותיק ביותר במזרח התיכון, אי-אפשר לדעת בוודאות לאן נידרדר", הסביר גורם ביטחוני בכיר.
בפיקוד הצפון לא מתכוונים לפנות יישובים נוספים שבקרבת הגבול כמו נהריה או מעלות, הכוננות בבסיסים בצפון ובחיל האוויר תעלה לשיא, בנוסף לדריכות הגבוהה שבה נוקטים בתקופה האחרונה.
אחרי ששב מארצות הברית, ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס התייעצות מצומצמת עם בכירי מערכת הביטחון, שבה הוצגו לו האפשרויות לתגובה הישראלית בצפון. בהמשך התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני כדי לדון בהן ולאשר את הפעולה. גורם ישראלי בכיר אמר כי הוא "מעריך שתהיה תגובה חריפה מאוד, שתכניס אותנו לסבב של כמה ימי לחימה מוגבלת, שבמהלכם חיזבאללה יכול להגדיל את טווחי הפגיעה עד לחיפה".
אלו אפשרויות התגובה העיקריות והמסתמנות של צה"ל, מתוך מחסן המטרות המוכר והידוע בפיקוד הצפון, שנמצא בצד עוד מלפני 7 באוקטובר:
תקיפת תשתית מוגבלת אך "פוטוגנית": ישראל עד כה נמנעה במכוון מלתקוף תשתיות אזרחיות של מדינת לבנון שמשמשות בעקיפין את חיזבאללה כמו גשרים חשובים, אוטוסטרדות מרכזיות, תחנות כוח ונמלי תעופה וים. הפצצה של יעד שכזה תאותת לממשלה בביירות, שגם כך נשענת על קנה רצוץ בגלל הפילוג העדתי במדינה המשוסעת, שהגיע הזמן שתרסן את חיזבאללה, לפני שכל אזרחי המדינה, מארונים, שיעים ודרוזים כאחד, יישאו בתוצאות, אחרי שנים של משבר כלכלי חריף שעדיין נמשך.
תקיפה של יעד כזה יכולה להתממש אחרי שצה"ל יוודא שכמות הנפגעים בו תהיה נמוכה או אפסית, ובמידה שיש באותה מטרה גם מצבורי דלק - אז התקיפה תשיג גם את מטרתה התדמיתית, שבשנים אלו חשובה לא פחות לממשלה מאשר הערך המעשי שלה. תמונות מרהיבות של אש ותמרות עשן ענקיות, בסרטונים ותמונות שירגיעו את דעת הקהל בישראל, בדומה לתקיפה בעיר הנמל חודיידה שבמערב תימן לפני כשבוע. צה"ל יוכל במקביל גם לתקוף לראשונה במלחמה בסיס של הצבא הלבנוני, שבצידו חיזבאללה פועל כאמצעי הגנה.
המתנגדים לתקיפות מסוג זה בצה"ל טוענים שעדיף להשאיר בצד את מדינת לבנון, כדי שיהיה עם לעבוד ב"יום שאחרי", וכן כי שיטת הפרד ומשול עדיפה בזירה זו, כדי לא לאחד את כל הפלגים במדינה לצד חיזבאללה כ"מגן לבנון".
תקיפת מחסני נשק אסטרטגי של חיזבאללה: לפני 18 שנים, פחות שבועיים, נפתח המהלך המרכזי הישראלי במלחמת לבנון השנייה במבצע "משקל סגולי", שכונה גם ליל הפאג'רים, שבמהלכו השמיד חיל האוויר את מאגרי הרקטות לטווח ארוך, בינוני במונחים של ימינו, שהחזיק אז חיזבאללה. עד כה, חיל האוויר תקף קרוב ל-5,000 יעדים בדרום לבנון מאז אוקטובר, כולל מחסני כטב"מים וטילי נ"מ בבקאע שבעומק המדינה, אך עדיין רוב המטרות, ובעיקרן האיכותיות, נשמרו למלחמה.
הדילמה בפיקוד הצפון מורכבת ויומית, שכן תקיפות מסוימות עלולות לחשוף מקורות מודיעיניים. בצבא טרור עם ארסנל של יותר מ-100 אלף רקטות ברחבי לבנון, מאות עד אלפי טילים מדויקים, עשרות אלפי טילי נ"ט ואלפי כטב"מים, מדובר בחישוב מסוכן שנעשה בכל יום בתכנון התקיפות, קל וחומר כזו שתיבחר הערב.
מיקום חדש וסמלי שטרם נבחר: חיל האוויר תקף בחודש שעבר יעד לוגיסטי מהמערך האווירי של חיזבאללה, 135 קילומטרים מגבול ישראל, באזור בעלבכ, במה שהוגדר כ"יעד הכי רחוק בלבנון שבו תקפה ישראל" מתחילת המלחמה. אין משמעות ליעד שייבחר אם הוא לא יהיה בבירת לבנון, ביירות.
חיזבאללה אוחז במרחבים אזרחיים משמעותיים בביירות, וצה"ל יכול לבצע בהם תקיפה מדויקת ומדודה, כזו שתישמע היטב בכל חלקי העיר ולא רק ברובע הדאחייה, ועדיין בלי להוביל למותם של לבנונים רבים. על-פי פרסומים זרים, ישראל כבר תקפה בגלוי בביירות, אך בסיכול מאוד ממוקד בתחילת השנה, של בכיר חמאס סאלח אל-עארורי - חיסול שחיזבאללה לא מיהר, בלשון המעטה, לגבות בגינו מחיר.
חיסול בכירים בצבא הטרור: לפי נתוני צה"ל, מ-7 באוקטובר חוסלו כ-500 פעילי טרור בדרום לבנון, עשרות מהם בכירים בדרג מפקד גדוד ומעלה, ושלושה מקבילים לדרגת תת-אלוף. מפקדים בחיזבאללה מבוגרים יותר ממקביליהם בצה"ל, וגילם הממוצע נע בין 40 ל-50 לדרגי הביניים וסביב 60 לבכירים יותר. ניסיונם שאובד בכל חיסול כזה פוגע בחיזבאללה מבצעית, מרתיע מפקדים אחרים וגורם להם להשקיע את זמנם במנוסה. אך עד היום מדיניות הסיכולים של צה"ל בלבנון לא שיפרה במאום, הלכה למעשה, את מצב ביטחונם האישי של מאות אלפי תושבי הצפון ולא החזירה עקור ישראלי אחד לביתו הנטוש בגליל.
חיסול בכירים מצריך המתנה להזדמנות מבצעית ומודיעינית עם מטוסי קרב שתמיד באוויר בהיכון, שעשויה להגיע בתוך ימים עד שבועות. לא בכדי הורה נסראללה לפעיליו לפני כשבוע להפסיק להשתמש בטלפונים חכמים.
כך או כך, העובדה שצה"ל פרסם אמש מהר את שמו של מפקד היחידה מחיזבאללה שהכווין את הירי למג'דל שמס מהצד הלבנוני של הר דב, עלי מוחמד יחיא, יכולה להעיד ברמת סבירות גבוהה שהוא יהיה המחוסל הראשון בכל אפשרות שתיבחר בקבינט. אם נסתכל על מדיניות הדרג המדיני בחודשים האחרונים, אפשר להסיק שגם אחרי התקיפה שתבוצע יהיו קולות ישראלים רשמיים שינסו לסגור את האירוע, עד לפעם הבאה.
