זהו יום חשוב והיסטורי בתולדותיה של מדינת ישראל: מקץ שלוש שנים מתישות וחמש מערכות בחירות עכורות – יגיע לקיצו המשבר הפוליטי הארוך, הסבוך והמתסכל בתולדות הפוליטיקה הישראלית. משבר שהיה גדוש בקמפיינים מקטבים, בפוליטיקה כאוטית, בבחירות רצופות שעלו מיליארדים ובתפקוד לקוי של משרדי ממשלה שבריריים.
אחרי כל אלה, העם בחר לומר את דברו -– ופשוט הכריע. ובניגוד לקואליציות עבר שהורכבו מאוסף מפלגות שנרקחו בקוניונקטורה פוליטית מזדמנת, הפעם הכול היה על השולחן. שני גושים מוגדרים יצאו לתחרות על לב הקהל הישראלי. הציבור ידע מי הולך עם מי ומה יהיה ההרכב המדויק של כל ממשלה. שום דבר לא הוסתר. וההכרעה ניתנה: ממשלת ימין בראשות בנימין נתניהו.
טבעי שהצד המפסיד לא יאהב את התוצאה, וביקורת פוליטית מכל צד היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. אבל מעולם, בכל תולדות המדינה, לא הייתה תופעה של ממשלה שעוד לפני הקמתה כבר ידעו מבקריה לתת בה סימנים מדויקים, לצבוע אותה באור חשוך וקודר, לאפיין אותה עוד לפני שהציגה את קווי היסוד שלה, לקבוע בידענות שהיא תהיה רעה לאזרחים, ולהכתיר אותה כ"קץ הדמוקרטיה". לא, גבירותיי ורבותיי, הממשלה שמוקמת היום אינה קץ הדמוקרטיה; היא יופייה וחוסנה של הדמוקרטיה, שיודעת לצאת ממשבר פוליטי ולאפשר ממשלה בעלת יכולת כהונה לארבע שנים.
אבל המבקרים הלהוטים, שלרגע לא השלימו עם הפסדם, החליטו לא לתת לה אפילו יום אחד של חסד. למה הם מצפים? שהממשלה המתרקמת תיבהל ותכריז "סליחה שניצחנו"? שראש הממשלה הנבחר יאמר: "טוב, אמנם העם בחר בי, אבל בעיני המחנה היריב זה לא מוצא חן ולכן אני מחזיר את המנדט?". חובתה של ממשלת הימין היא להקים את עצמה ולממש את האמון הדמוקרטי שניתן בה. ובניגוד לכל הביקורת האוטומטית, הממשלה מגוונת, עם מינויים ליברליים והמון תקווה שתפעל למען האזרחים.
היום, בסיומו של מו"מ קואליציוני שנמתח עד כדי מריטת עצבים, הספינה הפוליטית הרעועה והמיטלטלת של כולנו תעגון סוף-סוף בחוף מבטחים, והממשלה תתחיל את כהונתה היציבה. מהרגע הזה, הרשות בידי כל אזרח לבחון את ביצועיה בזכוכית מגדלת, ולבקר אותה על כל פעולה שבעיניו איננה משרתת את האזרחים.
נכון: מפעל הנקניקיות הקואליציוני מעולם לא היה מקום מומלץ לאניני טעם. אגב, גם לא בממשלה הקודמת, עם מספר השרים המנופח, חגיגת המינויים הנורבגית ושורת התפקידים המגוחכת. לגודל הצער, גם הממשלה המוקמת הולכת בדרכה של קודמתה. אבל אם תעלעלו בהסכמים הקואליציוניים, תגלו בהם עשרות סעיפים שאמורים לשפר את חייהם של כלל אזרחי המדינה: ממיליארדי שקלים לשיקום מערכת הבריאות, כולל הקמת מרכזים רפואיים חדשים, ועד להפשרת מאות אלפי יחידות דיור שתקועות בצנרת בירוקרטית וסבסוד משמעותי לחיילים משוחררים ברכישת דירה; מהוספת 45 מיליארדי שקלים לתקציב המשטרה לצורך הגברת הביטחון האישי, ועד לייעול מערך התחבורה הציבורית. ויש עוד הרבה.
הביקורת נשמעה די. עכשיו, אחרי 60 ימים של מלל אינסופי, הגיע הזמן לאחל לממשלה החדשה בהצלחה, לטובת כולנו - ימין ושמאל כאחד, ולהתפלל שהיא תפתיע את כולנו לטובה.
- אריה ארליך הוא הוא עורך המגזין בעיתון "משפחה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il