1 צפייה בגלריה
הלווייתם של יצחק סייטן, חנה סייטן, טל סייטן ופסי כהן מבארי
(צילום: Alexi J. Rosenfeld / Getty Images)
מבצעי הטבח בשמחת תורה הם מהנוראים בבני האדם, ולא פלא שמרבים להשוות אותם לנאצים, הן מבחינת האכזריות והן מבחינת המטרה: ברור שלא לפתרון מדיני חותר החמאס. עם זאת, מכמה סיבות, מוטב להימנע מהגדרה שמושמעת לא מעט, ולפיה מדובר בשואה. נכון, צפינו במראות קשים מאוד, ואלו מהדהדים את אותם ימים אפלים המוטבעים בתודעה של כל אחד מאיתנו. משפחות נקרעות, אנשים מסתתרים בארונות, בני אדם מנסים לברוח מיריות של קלגסים ולא מצליחים להימלט – ההקשר ברור. בשעה נוראה זאת ראוי להזכיר: גם אם זו מטרת החמאס, זו לא שואה.
לא סוד שצה"ל לא היה נוכח בשטח במידה ראויה. קשה לדמיין את חוסר האונים של מי שציפו לו. אבל כשהגיע, הוא נרתם למשימה במלוא הכוח, ועודנו עסוק בה. כמו כן, יש ביקורת על מענה איטי ולא מספק מצד גורמים רשמיים. בו בזמן ארגונים ואנשים התגייסו מיד, בשפע יכולותיהם ורצונם הטוב. אילו רק שיעור קטן מהמשאבים הללו, קרי צבא נחוש ועוד מוסדות מדינה, וכן חברה אזרחית מיומנת ומסורה, היה עומד לרשות אבותינו אז, העבר היה נראה אחרת.
צריך להוסיף שיש חשיבות הן למספר הקורבנות והן למשך הזמן שבו התחולל האירוע. קשה לתפוס מספר כזה. המוח לא מעכל שביום אחד נרצחו יותר מאשר במהלך האינתיפאדה השנייה וכנראה יותר מכפול ממספר הנופלים במלחמת ששת הימים. מספטמבר 1939 ועד מאי 1945 נרצחו מדי יום כ-3,000 יהודים בממוצע.
זאת ועוד, השואה הייתה אירוע ייחודי לא רק בתולדותינו, אלא בקורות האנושות בכלל. היו מקרים של הרג מיליונים במלחמות, מהם יותר מ-20 מיליון חיילים ואזרחים סובייטים במלחמת העולם השנייה. מיליונים נהרגו במלחמות אזרחים, או לפי גחמות של עריצים, כמו בקמבודיה. לא רחוק מאיתנו, לפני כ-100 שנה נטבחו המוני ארמנים באימפריה העותמאנית (כאשר היטלר זמם את תוכניותיו, הוא הסביר שהתקדים הארמני מוכיח שלא ייתקל בהתנגדות). אך אין עוד מקרה כמו השואה, שבו המנגנון של מדינה מגויס בהצלחה להשמדת עם.
הטבח שאת קורבנותיו עדיין מזהים וקוברים בימים אלו הוא זוועה שתירשם לעד בתולדות המדינה. הדאגה לפצועים והחרדה לגורל החטופים והנעדרים מדירות שינה מעיני כולנו. אבל רצח עם הוא השמדה קיבוצית של אומה. אם נגדיר "שואה" אירוע, טראגי ככל שיהיה אבל שלא מסכן את עתיד העם והמדינה, אזי המילה מאבדת משמעות ומהשואה ניטלת הייחודיות שלה. אם כל אסון הוא שואה, אז דבר אינו שואה. חומרת האירועים שעברו ועודם עוברים על ישראל לא תיפגע אם נסתפק בקביעה ששבת, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, היה היום הקשה ביותר מאז קום המדינה.
טובה הרצלזה מה שחשוב עכשיו, אתם שואלים, עם זה צריך להתעסק כשהמתים נקברים והתותחים רועמים? כן. כל מי שעוסק בניסיון להשפיע על ציבורים – בפרסום, בפוליטיקה, בחינוך ובכל תחום אחר – יעיד שכאשר מילים וסיסמאות מתקבעות, הן משנות תודעה וכך משפיעות על המציאות. אם זו שואה, אז מי אנחנו? לוחמי מרד גטו ורשה? פרטיזנים ביערות? המיליונים שנרצחו? אנחנו לא.
זה אסון. טראומה שלא תימחה, במיוחד אצל מי שחווה אותה על בשרו. עצב בלתי נגמר לקרובי הקורבנות. ערעור הביטחון של כל תושבי המדינה. נזק נפשי. מחדל נוראי. הרס. חורבן. פגיעה כלכלית שלא ניתן להעריך. די בכך.
- טובה הרצל הייתה השגרירה הראשונה במדינות הבלטיות לאחר התפרקות ברה"מ, כיהנה כשגרירה בדרום אפריקה ואחראית על הקשרים עם הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
