פרופ' גרוטו: אין ערך לחקירות האפידמיולוגיות, פרופ' גזית: בראשון נראה התייצבות
(צילום: סטס קופולו)
אלה שפירא (17), שמתמודדת עם מחלת הסרטן, כמעט ולא מגיעה זה שנתיים לבית הספר שלה. כמו ילדים ונערים רבים שנמצאים בסיכון בריאותי בגלל מגפת הקורונה, אלה נאלצת ללמוד לאורך כל התקופה מהבית. "אני לא מצליחה ללמוד בתנאים של זום, אני הרבה פעמים נאבדת", אמרה הערב (יום ד') אלה על רקע החלטת ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ לבטל החל ממחר את מתווה הבידודים במערכת החינוך.
לפי ההחלטה, תלמידים בכל מערכת החינוך יחויבו לערוך בדיקות קורונה מדי ראשון ורביעי, וההורים יצטרכו למלא טופס מיוחד בפורטל משרד החינוך. תלמיד שתוצאת הבדיקה הביתית שלו שלילית יוכל להגיע ללימודים כרגיל. תלמיד שתוצאת הבדיקה הביתית שלו חיובית לא יגיע ללימודים ויישלח לבדיקת אנטיגן מוסדית.
במסגרת ההחלטה נקבע כי תלמיד שנמצא בסיכון גבוה לתחלואה קשה בשל מחלת רקע או שאחד מבני משפחתו הגרעינית מצוי בקבוצת סיכון, יורשה לא להגיע ללימודים בחודש הקרוב. אבל לילדים ונערים כמו אלה גם השינויים האלה לא רלוונטיים. הם יצטרכו להמשיך לשמור על שגרת בידוד בבתיהם כל עוד המגפה מסוכנת להם.
"סיימתי טיפולים לפני כמה חודשים, אבל אני מאוד נשמרת ונזהרת כי זה עדיין מסוכן עבורי", מספרת אלה. "המצב הזה גרם לי להתרחק גם חברתית מהכיתה, זה לא נעים. אני יודעת שמתישהו הקורונה תיגמר, אבל איך אני אצמצם את הפער החברתי שנוצר? חסר לי מאוד הקשר הזה, להיפגש פנים מול פנים. יש לי חברה אחת ממש טובה מהכיתה שאני בקשר איתה ואנחנו מדברות הרבה בטלפון. אבל עדיין, זה לא כמו להיפגש".
היא אמרה עוד: "אני מרגישה שהמערכת לא התייעלה בשנתיים האחרונות מבחינת למידה מרחוק. אני לא מצליחה ללמוד בתנאים של זום. זה מאוד לא יעיל, ואני הרבה פעמים נאבדת. זה יוצר פערים לימודיים. אני יושבת ולומדת כל היום ועדיין מתקשה להבין".
"התמודדות כפולה"
רעות מצקין, רכזת תחום נוער ופרויקטים של עמותת "גדולים מהחיים", שמלווה בני נוער רבים במצבה של אלה, אמרה: "הקורונה הביאה להתמודדות כפולה אצל נוער חולה ומחלים. מכיוון שהם אוכלוסייה בסיכון, הילדים והנערים נאלצים להקפיד על בידוד הדוק במיוחד וחווים ניתוק חברתי. אם בתקופה קורונה אנחנו מדברים על עלייה בתחושות הדיכאון, הבדידות והמצוקה החברתית אצל כל בני הנוער - בני נוער במצב זה חיים את המצוקה הזו פי כמה וכמה.
"הם מרגישים חריגים ובמקרים רבים מתקשים להדביק פערים לימודיים ולהרגיש שייכות. הייתי מצפה ממשרד החינוך לקדם שילוב און-ליין לימודי וחברתי מותאם לבני נוער במצבים בריאותיים שלא מאפשרים להם חזרה ללימודים. בסופו של דבר, מודעות ותמיכה תוך מתן תחושה ש'רואים אותך' יכולים לעשות את כל ההבדל ולתת להם כוחות להמשיך ולהתמודד עם המחלה".
עם הרצון להגיש שייך מתמודד גם מארק וולוויק (16) שמתמודד גם הוא עם מחלת הסרטן. "זה ממש מבאס לא להיות חלק מכולם, לא להיות חלק ממסגרת", הוא מתאר. "לשבת בבית זה מאוד משעמם, מאוד מעיק. זה קשה לשמוע כמה שהם נהנים במסגרת ובשגרה ואני תקוע בבית. בתקופות של הסגרים היה לי קל יותר, ככה לפחות כל הילדים היו באותו מצב כמוני".
"זה מתסכל שחוזרים לשגרה ואני לא חלק מזה. זה מעלה שאלות – למה רק אני? למה זה קורה לי? זה מקשה על תהליך ההחלמה שלי. כדי להחלים ממחלות כאלה זה לא רק טיפולים, זה שמירה על מצב רוח ואופטימיות. קל יותר לעשות את זה כשאתה נמצא סביב חברים ושגרה ולא מפחד מהקורונה".
