ממשלת פינלנד הודיעה בצהריים (ראשון) רשמית שהיא תגיש בקשת הצטרפות לנאט"ו, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ואחרי שנים ארוכות של ניטראליות צבאית. ביום חמישי הודיעו נשיא פינלנד סאולי ניניסטה וראש הממשלה סאנה מארין שהם תומכים בהצטרפות של ארצם לברית הצפון-אטלנטית, והיום הודיעו שבכוונת הממשלה להגיש בזמן הקרוב את בקשת ההצטרפות. "זה יום היסטורי, עידן חדש מתחיל", הכריז הנשיא הפיני. שעות אחדות לאחר מכן הלכה שבדיה בעקבות שכנתה: מפלגת השלטון שם סללה את הדרך להצטרפות לנאט"ו כשזנחה עשרות שנים של התנגדות למהלך - והודיעה כי תתמוך בו.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• רוסיה: "אין לנו כוונות עוינות נגד שבדיה ופינלנד, אין סיבה שיצטרפו לנאט"ו"
• קייב: "ניצחנו בחרקוב, הרוסים נסוגו"; ארדואן מציע פינוי ממריופול - לאיסטנבול
• חרסון הכבושה "תבקש סיפוח". הרוסים נהדפו בחרקוב, זלנסקי: "לא לצפות כל יום לניצחון"
• ארה"ב: פוטין נערך למלחמה ארוכה ולא יסתפק בדונבאס, ינסה להגיע למולדובה
בפינלנד, הפרלמנט צפוי לאשר את ההחלטה כבר בימים הקרובים - ולאחר מכן תוגש הבקשה הרשמית לנאט"ו. "ההחלטה שלנו היסטורית", אמרה ראש הממשלה מארין. "כחברים בנאט"ו אנחנו נהיה אחראים לביטחון הברית כולה". הנשיא ניניסטה אמר שבעקבות ההחלטה פינלנד תשמור על ביטחונה, ותהיה חלק "מאזור נורדי יציב, חזק ואחראי. אנחנו משיגים ביטחון, וגם חולקים אותו. טוב לזכור שביטחון הוא לא 'משחק סכום אפס'".
פינלנד רוצה להצטרף לנאט"ו? פוטין ניתק אותה מחשמל
(צילום: אסף חן)
"אנחנו מקווים שהפרלמנט יאשר את ההחלטה להצטרף כחברה בנאט"ו", אמרה מארין. כאמור, הפרלמנט צפויה לאשר את ההחלטה. בנאט"ו כבר הצהירו שיקבלו בברכה את פינלנד ואת שבדיה.
פינלנד, החולקת גבול באורך של כ-1,300 קילומטרים עם רוסיה, ידעה לאורך ההיסטוריה יחסים מתוחים – וגם מלחמות – עם מוסקבה, אבל במשך שנים ניסתה לשמור על מידה מסוימת של ניטרליות, ודאי בהיבט הצבאי, ולמרות היחסים הקרובים שקיימה עם נאט"ו נמנעה מלהצטרף אליה רשמית. מאז הפלישה של רוסיה לחצי האי קרים שבאוקראינה בשנת 2014 וסיפוחו אליה הידקה הלסינקי את יחסיה עם נאט"ו, והמלחמה שבה פתח פוטין נגד הממשלה בקייב בפברואר השנה רק עודדה את פינלנד להאיץ את ההתקרבות הזו.
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר חל שינוי חד בדעת הקהל הפינית בכל הנוגע להצטרפות לנאט"ו, ולפי סקרים אחרונים, כעת 76% מאוכלוסיית פינלנד תומכת בצעד כזה, ורק 12% מהפינים מתנגדים. לשם השוואה, לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה בתחילת השנה עמד שיעור הפינים התומכים בהצטרפות לנאט"ו על כ-25% בלבד.
רוסיה מתייחסת לנאט"ו כאויבת הגדולה ביותר שלה. בשיחה שהתקיימה אתמול בין ולדימיר פוטין לנשיא פינלנד הזהיר הנשיא הרוסי שהצטרפות של פינלנד לנאט"ו תהיה "טעות" ותפגע ביחסי המדינות.
בנאט"ו חברות כיום 30 מדינות, ופינלנד ושבדיה זקוקות לאישור של כולן כדי להצרף. בסוף השבוע הצהיר נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שהוא מתנגד להצטרפות של הלסינקי ושטוקהולם – בעקבות התמיכה שלהן במורדים הכורדים, ואמר שטורקיה לא מוכנה לתמוך בהצטרפות של שתי מדינות שמהוות "בית לארגוני טרור".
בניסיון למנוע מטורקיה להשתמש בזכות הווטו שלה אמר נשיא פינלנד שבכוונתו לשוחח עם ארדואן על התנגדותו. ניניסטה אמר שהוא "מעט מבולבל" מעמדתה של טורקיה. "מה שאנחנו צריכים כעת זו תשובה ברורה, אני מוכן לנהל מגעים חדשים עם הנשיא ארדואן על הבעיות שהוא העלה".
שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושולו, מחה אתמול על התמיכה "המזעזעת והבלתי מקובלת" של שבדיה ופינלנד בארגון המורדים הכורדי PKK – שמוגדר בטורקיה כארגון טרור – וב-YPG, המחתרת הכורדית בעיראק, שמוגדרת על-ידי טורקיה כשלוחה של ה-PKK. "הבעיה היא ששתי המדינות האלה תומכות בגלוי ב-PKK וב-YPG ומנהלות איתם מגעים. מדובר בארגוני טרור שתוקפים את הכוחות שלנו מדי יום", אמר צ'בושולו בסוף השבוע בישיבה של נאט"ו בברלין. "אנחנו צריכים לדבר על הסוגיות האלה עם בעלות הברית בנאט"ו, וגם עם שתי המדינות האלה". היום אמר שר החוץ של ארדואן שאנקרה לא מנסה "לאיים" על נאט"ו, ורק מעוניינת לדון בתמיכה של שתי המדינות בטרור.
ה-PKK מוגדר כארגון טרור גם בארה"ב ובאיחוד האירופי. הדובר של ארדואן, איברהים קאלין, אמר אתמול שטורקיה לא "סוגרת את הדלת" בפני הצטרפות של שתי המדינות הנורדיות – אך מעוניינת להעלות את הסוגיות שנוגעות ל"ביטחון הלאומי של טורקיה". קאלין הכחיש את הטענה שהעמדה הטורקית מושפעת מההתנגדות של רוסיה להצטרפותן של שבדיה ופינלנד לנאט"ו. במהלך המלחמה מנסה טורקיה לתווך בין רוסיה לאוקראינה (שלא חברה בברית הצבאית) במגעים להפסקת אש. היא התנגדה לסנקציות של המערב על רוסיה, ובמקביל העניקה סיוע צבאי לקייב.
סגן מזכ"ל נאט"ו אמר שהברית הצבאית משוכנעת שהיא מסוגלת להתגבר על ההתנגדות הטורקית למהלך, ולצרף במהרה את שבדיה ופינלנד כחברות. מירצ'ה ג'אואנה, הסגן של ינס סטולטנברג, אמר שהוא משוכנע שניתן להרגיע את החששות של הטורקים. "טורקיה היא בעלת ברית חשובה, והיא הביעה חששות שמטופלים בין חברות ובעלות ברית. אני בטוח שאם המדינות האלה יחליטו לבקש חברות מנאט"ו אנחנו נוכל לקבל אותן בברכה, ולמצוא את כל התנאים כדי להגיע לקונצנזוס".
המזכ"ל סטולטנברג אמר בשבוע שעבר שהוא מעריך שההצטרפות של שבדיה ופינלנד לנאט"ו תהיה "חלקה ומהירה". מזכ"ל נאט"ו אמר היום שהוא משוכנע שניתן להגיע להבנות בין טורקיה לשבדיה ופינלנד. הוא ציין שהצטרפות של שתי המדינות תהיה "רגע היסטורי".
ארה"ב ומעצמות אירופה בירכו את שבדיה ופינלנד על החלטתן להצטרף לברית הצפון-אטלנטית, בעיצומה של המלחמה באוקראינה. שאר המדינות באזור הנורדי - נורבגיה, דנמרק ואיסלנד - כבר חברות בנאט"ו.
כאמור, הערב הודיעה מפלגת השלטון השבדית כי תתמוך בהצטרפות המדינה הנורדית לנאט"ו. כמו בפינלנד, גם בשבדיה חל לאחרונה גידול חד בשיעור התומכים בהצטרפות לברית הצפון-אטלנטית. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית זונחת בכך עשרות שנים שבהן התנגדה להצטרפות לברית והעדיפה ששבדיה תשמור על הניטראליות הצבאית שלה. תמיכת הסוציאל-דמוקרטים במהלך סוללת את הדרך לאישורו בבית הנבחרים בשטוקהולם.
16 צפייה בגלריה
ראש ממשלת שבדיה מגדלנה אנדשון, הערב. "זה הדבר הטוב ביותר לעם השבדי"
(צילום: EPA/Fredrik Persson)
להצטרפות לנאט"ו מתנגדות מפלגות שמאל אחרות, שעדיין מתייחסות בהסתייגות גדולה לאג'נדה הביטחונית האמריקנית ולנאט"ו: יש לזכור שחברוּת בנאט"ו פירושה ששבדיה (וכמותה פינלנד) תקבל על עצמה גם חובות, בהן השתתפות במשימות צבאיות מעבר לים, כמו המלחמה שניהלה נאט"ו בהובלת האמריקנים באפגניסטן. על כל פנים, אם הסוציאל-דמוקרטים יתמכו בהצטרפות לנאט"ו, יהיה די בכך להשגת רוב בפרלמנט, שכן חלק ניכר מחברי האופוזיציה תומכים בהצטרפות לנאט"ו.
שבדיה, נזכיר, לא השתתפה במלחמה כבר יותר מ-200 שנה, ומדיניות החוץ שלה אחרי מלחמת העולם השנייה התמקדה בקידום דמוקרטיה ברחבי העולם, דיאלוגים רב-צדדיים ופירוק מגרעין. אחרי תום המלחמה הקרה היא הפחיתה את השקעתה בצבא, וקיוותה שבכל מקרה של עימות היא תהיה מסוגלת לעכב את ההתקדמות הרוסית עד להגעת סיוע חיצוני. הפלישה של פוטין לאוקראינה הפכה את הצורך בערבויות לסיוע שכזה לממשי הרבה יותר.
ראש ממשלת שבדיה, מגדלנה אנדשון, אמרה הערב כי חברות בנאט"ו תשרת בצורה הטובה ביותר את צורכי הביטחון של ארצה. "הדבר הטוב ביותר עבור שבדיה והעם השבדי הוא הצטרפות לנאט"ו", אמרה במסיבת עיתונאים שכינסה. "אנחנו מאמינים ששבדיה זקוקה לערבויות ביטחוניות רשמיות, וזה מגיע עם חברוּת בנאט"ו". בדבריה התייחסה אנדשון לסעיף 5 באמנת הברית, זה שקובע כי כל התקפה על אחת ממדינות נאט"ו תיחשב בעיני חברות הברית להתקפה על הברית כולה – והן יתגייסו לסייע לה צבאית.
פורסם לראשונה: 15:00, 15.05.22
