מלך ירדן עבדאללה השני התקשר היום לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ובירך אותו על הניצחון בבחירות. כך הודיעה בצהריים (שני) לשכתו של נתניהו. יו"ר הליכוד ומלך ירדן היו בתקופה ארוכה של מתיחות ונתק לפני שנתניהו עזב את לשכת ראש הממשלה, והשיחה היום התקיימה כשברקע דאגה ירדנית מפני הממשלה החדשה שהוא צפוי להקים.
ממשלת בנט-לפיד הצליחה לשקם את היחסים עם ירדן בשנה וחצי האחרונות, אולם בשיחות עם גורמים ירדנים נשמעה דאגה עמוקה מכך שההישגים שהושגו בשנה וחצי האחרונות ירדו לטימיון. בהודעת לשכת נתניהו לא נמסר פירוט על השיחה בינו לבין עבדאללה, בניגוד להודעות אחרות על שיחות עם מנהיגים - שהיו די מפורטות. זו השיחה הראשונה בין עבדאללה לנתניהו בשנים האחרונות. הפגישה האחרונה ביניהם התקיימה ב-2018.
אחרי ההודעה על השיחה עם עבדאללה, מסרה לשכת נתניהו כי ראש הממשלה המיועד קיבלת איגרת ממנהיג סודן עבד אל-פתאח אל-בורהאן, ובה בירך אותו על הניצחון בבחירות. "אני מברך אותך על ניצחונך בבחירות ומצפה להמשיך את שיתוף הפעולה בינינו כדי לקדם את היחסים בכל התחומים לטובת אזרחי שתי המדינות", נכתב באיגרת.
היחסים בין ישראל לירדן בשנות שלטונו של נתניהו ידעו עליות ומורדות, ואחד משיאי המשבר ביחסים היה כאשר הוא נאלץ לבטל במרץ 2021 את ביקורו באיחוד האמירויות לאחר שבעמאן מנעו את טיסתו לשם, וזאת בתגובה לביטול ביקורו בהר הבית של יורש העצר הירדני עקב מחלוקת על סידורי האבטחה במקום. נתניהו הגיב אז בזעם והנחה להודיע לירדן שהמרחב האווירי של ישראל סגור לכל טיסה מירדן ואליה.
תקרית נוספת התרחשה ביולי 2017, בשגרירות ישראל בעמאן. אז מאבטח ישראלי הרג שני אזרחים ירדנים בדירה במתחם שגרירות ישראל - לאחר שאחד הירדנים, נער בן 17, דקר את המאבטח. התקרית גרמה למשבר דיפלומטי חסר תקדים. הרשויות הירדניות דרשו את המאבטח הישראלי זיו מויאל לחקירה, על אף אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים שאוסרת על קיום חקירה נגד עובד נציגות דיפלומטית, ולא הסכימה לתת לו לחזור לשטח ישראל.
כתוצאה מהמתיחות הונחו עובדי השגרירות לא לצאת מהשגרירות. קצין הביטחון והסגל הדיפלומטי הפכו לנצורים בבניין השגרירות. ראש השב"כ דאז נדב ארגמן נסע לעמאן והצליח לפתור את המשבר, אלא שאז נתניהו קיבל את פניו של המאבטח זיו מויאל בלשכת רה"מ ואף פורסם סרטון וידאו של הפגישה עם המאבטח, מה שעורר כעס רב בעמאן.
על רקע המשבר הזה נאלצה ישראל להסיר את המגנומטרים שהציבה בכניסה להר הבית בגלל פיגוע טרור שבוצע ימים קודם לכן, שבו שלושה מחבלים מוסלמים ערבים-ישראלים הרגו שני שוטרים ישראלים. בתגובה סגרה ישראל את הר הבית ליומיים, ביצעה בו סריקות ולאחר מכן פתחה אותו מחדש, כאשר בכניסות אליו הוצבו גלאי מתכות. הערבים סירבו לקבל את הצבת גלאי המתכות והמופתי של ירושלים הוציא פתווה שאסרה על המוסלמים לעבור דרך גלאי מתכות כדי להתפלל בהר הבית. שבוע לאחר מכן פרצו מהומות בירושלים, ושלושה פלסטינים נהרגו במהלכן.
ממשלת בנט-לפיד הצליחה כאמור לשקם את היחסים. המלך נפגש מספר פעמים עם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ. לראשונה גם חלחלה בעמאן ההכרה במשמעות של הסכמי אברהם והירדנים הסכימו להצטרף לחגיגה ולעלות על הרכבת. בשנה וחצי האחרונות הסכימו המדינות גם על פרויקט לשיקום דרום נהר הירדן וישראל הגדילה את כמות המים שהיא מוכרת לירדנים.
הרצוג עם עבדאללה בשארם, בשבוע שעבר. בירדן דאגו
(צילום: עומר מירון)
לאחר משבר המגנומטרים ב-2017 נתניהו התחייב בכתב שישראל מחויבת לסטטוס-קוו בהר הבית והבטיח שישראל תמשיך לאכוף את מדיניותה לפיה "מוסלמים יתפללו בהר הבית, ולא מוסלמים יבקרו שם". לשכת רה"מ הודיעה אז בשם נתניהו כי "אנו מקבלים בברכה תיאום בין הרשויות בישראל לבין הווקף הירדני, על מנת להבטיח שמבקרים ומתפללים יפגינו כבוד ואיפוק כלפי קדושת המקום. "נפעל ביחד כדי להפחית את המתח, להפסיק את ההסתה ולטרפד את האלימות".
מלך ירדן עבדאלה השני נפגש בשולי ועידת האקלים בשארם א-שייח בשבוע שעבר עם נשיא המדינה יצחק הרצוג והביע בפניו את דאגתו מהפגיעה בסטטוס-קוו בהר הבית וממינויו הצפוי של בן גביר לשר. המלך הפציר בהרצוג שישראל תימנע מצעדים חד-צדדיים כלשהם שעלולים לערער את הסיכויים להשגת שלום.
בוועידת האקלים חתמו ישראל וירדן על מזכר הבנות לקידום מיזמי Prosperity (רכישת חשמל ירוק מירדן ומכירת מים לירדן). המזכר הזה נחתם בין ישראל, ירדן, איחוד האמירויות וארה"ב – בחסות השליח האמריקאי לענייני אקלים ג'ון קרי. זאת הייתה הפעם הראשונה שירדן השתלבה במיזמים שקשורים להסכמי אברהם. גורם בכיר במשלחת הישראלית לוועידת האקלים סיפר ל-ynet כי עד יום קודם לחתימת מזכר ההבנות הירדנים לא הסכימו לחתום על ההסכם, לנוכח החששות שהביעו לאחר הבחירות בישראל.
לדבריו, בעקבות זאת ראש הממשלה הנבחר נאלץ להעביר להם מסרים מרגיעים כדי שיאותו לחתום. לפי אותו גורם, עליית מפלגת הציונות הדתית-עוצמה יהודית, בראשות סמוטריץ' ובן גביר, הובילה לדאגה בירדן לפיה הסטטוס-קוו ייפגע. "סוגיית אל-אקצא היא אחת החשובות ביותר עבור הירדנים ובעלת פוטנציאל נפיץ", אמר, וציין שנתניהו, שכבר החל לעבוד להקמת הממשלה שלו, העביר מסר מרגיע בנושא לירדנים, שרק לאחר מכן הסכימו לחתום על ההסכם.
