לפני שלוש שנים ראיתי מפה על קיר בכיתה של בתי, שלמדה אז בכיתה ה' בבית ספר בתל אביב. הכותרת שלה הייתה "ארץ ישראל", מונח שאיננו מוגדר בשום מקום באופן מדויק או רשמי. הביטוי "מדינת ישראל" נעדר מהמפה, ולא במקרה. סומנו עליה גבולות המדינה עם לבנון, סוריה, ירדן ומצרים, אך לעומת זאת לא צוין בשום צורה שהשטחים הכבושים - שלא סופחו לישראל - שונים במעמדם משאר שטחי המדינה. גם שטחי הרשות הפלסטינית לא סומנו, מלבד רצועת עזה שזכתה לצבע אחר.
ברור לחלוטין שמפה כזו, שעד לאחרונה הייתה תלויה בכל הכיתות בבתי הספר בעיר, מייצרת בורות גדולה לגבי המציאות. זו נגלית לעיניי כשהבנות שלי שואלות: היכן מתרחשות התמונות המשודרות בטלוויזיה של חיילים ישראלים פורצים לבתים? מי האנשים האלה שגרים שם? למה המשטרה לא שם לשמור על הסדר והביטחון? ובכלל, איפה נגמרת מדינת ישראל ומתחיל ה"שם"? השאלות הללו מתפתחות כשהן שומעות ברדיו על "מתנחלים" שמקימים מאחז או כשהגדולים מדברים על "סיפוח השטחים". על אילו שטחים מדובר?
אין שום אפשרות להבין את המציאות – כל מציאות וקל וחומר של המדינה שלנו - ללא מפה מהימנה. ילדים חייבים לגדול, כמו בכל העולם, כשהם מכירים את גבולות המדינה שלהם, גם אם הם מסובכים. גם במקום שבו אין עדיין גבול בינלאומי מוסכם, יש בכל זאת קו שבו מסתיימת מדינת ישראל הריבונית.
בתוך ישראל הריבונית התושבים הם אזרחי המדינה, או לפחות תושבים בעלי פוטנציאל מסוים להפוך לאזרחים (כמו במזרח ירושלים או הגולן שסופחו). בישראל הריבונית חלים חוקי המדינה, ובתי המשפט והמשטרה אחראים על החוק, הסדר ושמירת זכויות האזרח. אולם מעבר לקו הריבונות הזה, התושבים הפלסטינים (כמובן, רק הפלסטינים) אינם אזרחי מדינת ישראל. על השטח חל משטר צבאי, וצה"ל אחראי על החוק והסדר בהתאם לפקודות הצבא ובתי משפט צבאיים.
את העובדות הללו, כמו גם את קיומם של הפלסטינים, המתנחלים ומעמד השטח שבו מתמקד הסכסוך בין העמים, אי אפשר להבין ללא מפה ברורה ומדויקת שתהפוך את המידע הזה לנהיר גם עבור תלמידי בית ספר יסודי. רק כך תתבהר תפיסת המציאות שלהם והם יוכלו להבין, לשאול שאלות, לחשוב ולגבש את עמדתם בצורה מושכלת.
לפני שלוש שנים פניתי למשרד החינוך בבקשה שיספקו לבתי הספר מפה שמייצגת נאמנה את המציאות. נעניתי שאין כזו, ולבסוף נשלחתי למרכז מפות ישראל (מפ"י). פניתי אליהם ואפילו ביקרתי שם כמה פעמים. אלא שהמפות של מפ"י יקרות מאוד. הן לא מתאימות לכיתות, לא מוכרות על ידי איש מהמנהלים והמורים, וממילא אינן מסמנות את קו הגבול של מדינת ישראל הריבונית.
פרופ' ניר גובלשמחתי, לאחר שפניתי לעיריית תל אביב, היא נענתה לאתגר והפיקה מפה מדויקת שמכילה את המידע הדרוש להבנת המציאות בכל הקשור לגבולות מדינת ישראל והשטחים שבשליטתה. בניגוד לדברי מנכ"לית משרד החינוך השבוע, המפה לא מקדמת שום אג'נדה פוליטית, אלא מייצגת את המציאות.
האבסורד הוא שהיעדר מפה מציאותית בכיתות, ובורות הילדים לגבי מציאות חייהם, לא מדירות שינה מעיני הפונקציונרים במשרד החינוך. הסיבה לכך היא כמובן אג'נדה פוליטית שהמשרד מקדם, שמטרתה טשטוש העובדה ששטחי יהודה ושומרון אינם חלק אינטגרלי מהמדינה, לא בעיני החוק הבינלאומי ולא בעיני החוק הישראלי. זו אג'נדה פוליטית מובהקת, במחיר פגיעה בחינוך ילדינו.
- פרופ' ניר גוב הוא אב לשלוש בנות במערכת החינוך בתל אביב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
