שלוש הנשיאות של אוניברסיטאות Penn, הרווארד ו-MIT אינן אנטישמיות גדולות אף שענו "זה תלוי הקשר" בתשובה לשאלה אם קריאה לרצח העם היהודי מפרה את נוהלי המוסדות שבראשיהם הן עומדות. בנאומי הפתיחה שלהן בשימוע בקונגרס בשבוע שעבר הן הבהירו שהן מתנגדות באופן נחרץ לאנטישמיות ופועלות להיאבק בתופעה. כסטודנט בהרווארד אני יכול להעיד שהנשיאה קלודין גיי טיפלה באופן אישי ומיידי בתלונה שהגשתי בנושא נגד עובדת אדמיניסטרציה. היא גם הקימה ועדה למאבק באנטישמיות והייתה בין היחידות בין עמיתיה שגינתה את הביטוי "מהנהר ועד הים". כמו כן, נשיאת MIT סאלי קורנבלוט היא בעצמה יהודייה.
אז איך קרה שמי שמובילות את המוסדות האקדמיים שמתיימרים להיות היוקרתיים בעולם לא מסוגלות לענות באופן חד משמעי לשאלה כה פשוטה? הנה כמה הסברים:
1. היבטים משפטיים. טרם השימוע נפתחה חקירה פדרלית של משרד החינוך האמריקני נגד האוניברסיטאות בחשד להפרה של Title 6, סעיף בחוק לזכויות האזרח מ-1964, שאוסר על אפליה על בסיס גזע, צבע עור או לאום, או הטרדה על רקע אתני בתוכניות שמקבלות מימון פדרלי. נבדק אם המוסדות אפשרו לאירועים אנטישמיים להתרחש בקמפוסים ובכך הפרו את החוק. לשימוע בקונגרס אין משמעות משפטית ישירה, אבל הוא ציבורי ונערך תחת שבועה. למזומנים לשימועים יש שתי גישות - לנצל את הבמה לאמירה ציבורית מהדהדת, או להוריד את הראש ולנסות לעבור את זה בשלום. שלוש הנשיאות בחרו בשבוע שעבר באופציה השנייה ודקלמו באופן מתואם מסרים שאושרו על ידי עורכי הדין שלהן. הטקטיקה כשלה באופן חרוץ ומאז השימוע נפתחה חקירה נוספת של ועדת החינוך של הבית הנבחרים.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• חרף החרפה המוסרית, אסור לוותר על הרווארד
• דחיית התצפיתניות – זה לא רק שוביניזם
• העיקר לא מלחמת דת
• לא לתת למגפה להכריע את המלחמה
2. חוסר הבנה עמוק באנטישמיות. שלוש הנשיאות ענו בשלילה לשאלה אם הן מגדירות את עצמן כמומחיות לאנטישמיות. אבל אף אחד לא ביקש מהן לכתוב תזה מחקרית על תולדות רדיפת היהודים. לא צריך להיות מומחה לאנטישמיות, גזענות או כל אפליה אחרת כדי לפעול נגדה. הבעיה היא שגם באוניברסיטאות העילית יש הבנה דלה מאוד בנושא. בהרווארד קנדי סקול לממשל מחויב כל סטודנט לעבור קורס על שורשי הגזענות בארה"ב. במהלך השנה יש אין-ספור הרצאות וקורסים על כל סוגי האפליה בעולם, מלבד אנטישמיות. לימודי האנטישמיות הוגלו למחלקות ללימודי יהדות שהפכו לשוליים בהיררכיה המחלקתית. מבין 19,481 הקורסים בהרווארד, יש 100 קורסים על גזענות ורק שלושה על אנטישמיות. אף אחד מהשלושה לא עוסק באנטישמיות באופן בלעדי, אלא בהקשר של "רפואה נאצית" או "מוזיקה מהמאה ה-19". זה כמו שהיו לומדים על העבדות בארה"ב רק בהקשר של קורס על ההיסטוריה של גידול הכותנה בדרום.
3. השתרשות של אידיאולוגיה פרוגרסיבית. האוניברסיטאות טוענות שהן מגנות על התיקון הראשון של החוקה ושומרות על חופש אקדמי, אך בפועל מוסדות העילית התפתחו למערכות סגורות שמקדמות חשיבה דיכוטומית. מאז שנות ה-60 הן אימצו קו חשיבה אנטי-קולוניאליסטי (לעיתים אנטי-אמריקני) שמחלק את העולם למדכאים ומדוכאים באופן פשטני. במשוואה הזו, היהודים שנתפסים יותר כלבנים איבדו את מעמדם כמיעוט ולכן אנטישמיות נתפסת כתופעה שולית. דיוויד וולפ, מהרבנים הבכירים בארה"ב ועמית מחקר בהרווארד, הודיע לאחר השימוע שהוא פורש מהוועדה המיוחדת של האוניברסיטה למאבק באנטישמיות. הוא ביקר את האידיאולוגיה "ששטפה מרצים וסטודנטים רבים מדי", ושבאופן יסודי אינה מסוגלת להכיר בסבל היהודי ובזכותה של ישראל להתקיים.
4. מערכת מושחתת עם מנהיגות שבורה. אנחנו רגילים לחשוב שמדובר במוסדות שהמטרה שלהם היא חקר האמת ופיתוח הדעת, אך האוניברסיטאות, שמאורגנות בעמותות ונהנות מהטבות מס מפליגות, הפכו למכונות לגלגול הון. עיקר מטרתן לשמור על שווי הערך של המוסד ולהגדיל את קרן הנאמנות. נשיאות האוניברסיטאות אינן שומרות הסף של עמודי התווך של הדמוקרטיה האמריקנית, אלא פקידות שמונו במטרה לשמור על קרן הנאמנות (להרווארד יש את קרן הנאמנות הרביעית בגודלה בעולם – 50.9 מיליארד דולר. מחקר של פורבס צופה שעד 2050 הקרנות של "ליגת הקיסוס" יהיו שוות יותר מטריליון דולר). נשיאה תיבחן בהצלחתה אם בסיום תפקידה התרומות והקרן יגדלו, ולא בעמדות הערכיות שלה. לכן אנחנו מצפים למנהיגות אבל בפועל מקבלים התנהלות ריאקטיבית של כיבוי שריפות.
אך זו לא טעות, זה המודל. כי מנהיגות אמיצה מתרחשת רק במקום שבו שמים שיקולים ערכיים מעל אלו הכלכליים. לכן כבר ראינו הודעות תיקון של שלוש הנשיאות, וליז מגיל מ-Penn אף התפטרה. חבר הנאמנים של MIT הוציא הודעת תמיכה בנשיאה קורנבלוט, אך כפי שצייץ המיליארדר בוגר הרווארד ביל אקמן: "חברי נאמנים בתאגידים תמיד תומכים פה אחד במנכ"לים עד לרגע לפני שהם מפטרים אותם, וכל ביטוי פומבי של תמיכה הוא סימן ודאי לכך שנחרץ גורלם".
אוניברסיטאות רבות, כמו סטנפורד ומישיגן, כבר הוציאו הודעות מקדימות שמבהירות שהן מגנות קריאות לרצח העם היהודי, בניסיון להקדים את הסופה הבלתי נמנעת. משהריחו דם, ניתן לצפות שהמאבק באנטישמיות בקמפוסים ימשיך לתפוס כותרות, ודאי כשהרפובליקנים רואים בכך טרף קל ונקודת חולשה אצל האליטה הליברלית. זה יהיה עוד פרק במלחמת התרבות הבלתי נגמרת בין הימין והשמאל בארה"ב. פעם זה הפלות או חינוך מגדרי, עכשיו זה אנטישמיות בקולג'. הבעיה היא שכששני צדדים רבים והיהודים באמצע, זה אף פעם לא נגמר טוב עבורנו.
- ברק סלע הוא סטודנט לתואר שני במנהל ציבורי בבית ספר קנדי לממשל בהרווארד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 07:20, 12.12.23