בנות החינוך הממלכתי מובילות בהצטיינות בחשיבה יצירתית בישראל, רבע מהתלמידים מתקשים, והבנים מהחינוך החרדי כלל לא נבדקים: לפי נתוני מבחן "פיז"ה" שהתפרסמו היום (שלישי) ישראל נמצאת במקום ה-20 בחשיבה יצירתית מתוך 64 המדינות שבהן התקיים המחקר - אך הפערים הגדולים בהישגים בין הקבוצות החברתיות השונות ניכרים.
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) פרסמה את ממצאי המחקר שנערך בשנת 2022 בהשתתפות 64 מדינות וישויות כלכליות, והוערכו בו מיומנויות של תלמידים בכיתה ט'-י' בגילי 15. חשיבה יצירתית היא "היכולת לעסוק באופן פורה ויעיל בהעלאה של רעיונות מגוונים ומקוריים שרק מעטים היו חושבים עליהם וכן בהערכה ושיפור של רעיונות". הנחת היסוד של המחקר היא שאפשר לפתח חשיבה יצירתית ולשכלל אותה באמצעות לימוד ותרגול, בין היתר, בבית הספר.
במקום הראשון בטבלה מדורגים התלמידים מסינגפור, במקום השני דרום קוריאה ואחריהם קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בתחתית הטבלה נמצאת במקום ה-64 אלבניה, במקום ה-63 הפיליפינים, במקום ה-62 אוזבקיסטן ובמקום ה-61 מרוקו.
מממצאי המחקר עלה כי שיעור המצטיינים בחשיבה יצירתית בקרב דוברי העברית בישראל הוא מהגבוהים בעולם ואלו נמצאים במקום ה-13, שיעור המצטיינים (30%) גבוה במעט ממדינות ה-OECD, שעומד על 27%. הבנות, כך נמצא, מצטיינות יותר מהבנים בחשיבה יצירתית, וכמחצית מאלו הלומדות בחינוך הממלכתי מובילות בשיעור של 44%.
בפילוח ארצי על פי מגדר כשליש מהתלמידות (32%) הוגדרו מצטיינות. כאמור, בנות החינוך הממלכתי מובילות, ואחריהן אלו מהחינוך הממלכתי-דתי (34%), החינוך החרדי (24%) והתלמידות דוברות הערבית (13%). שיעור הבנים המצטיינים בישראל (28%) גבוה משיעורם ב-OECD, שעומד על 23%.
הפערים בישראל גדולים במיוחד בעיקר על רקע חברתי, תרבותי וכלכלי. בעוד שיעור המצטיינים בקרב דוברי עברית (35%) הוא מהגבוהים בעולם, שיעור המצטיינים בקרב דוברי הערבית נמוך ממנו בהרבה ועומד על 11%.
עוד עלה במחקר כי רבע מתלמידי ישראל מתקשים בחשיבה יצירתית, שיעור הגבוה ב-3% מהממוצע ב-OECD, שעומד על 22%. גם כאן קיימים הבדלים בין המינים ובין זרמי החינוך השונים. מהנתונים עלה כי מרבית דוברי הערבית (61%) מתקשים בחשיבה יצירתית, פי 4 משיעור המתקשים בקרב דוברי העברית (15%). בקרב הבנים דוברי הערבית שיעור המתקשים גבוה במיוחד והוא עומד על 70%.
בפילוח ארצי, שיעור הבנים המתקשים עומד על 29% ושיעור הבנות על 21%. שיעור המתקשים בקרב דוברי עברית בפיקוח הממלכתי-דתי הוא 20%, ובפיקוח הממלכתי 13%. הפער בהישגים בין דוברי עברית לדוברי ערבית עומד על 14.1 נקודות, והפער על רקע חברתי-כלכלי-תרבותי עומד על 12.7 נקודות. שיעור המתקשים מרקע חברתי, כלכלי ותרבותי נמוך עומד על 26% והוא גבוהה פי 4 משיעור המתקשים בקרב תלמידים מרקע גבוהה, שעומד על 7% בלבד.
בגלל שמבחן נערך לתלמידים בני 15, בכיתות ט' -י', הבנים החרדים לא נבדקים, שכן אלו לומדים בישיבות, ולא במערכת ממלכתית.
יש לציין כי ממוצע ההישגים בישראל דומה לממוצע במדינות ה- OECD, והוא קרוב לממוצעי המדינות במקומות ה-23-13. בהשוואה ל-OECD, נמצא כי התלמידים בישראל מצליחים יותר במשימות "הערכה ושיפור של רעיונות" ובפתרון "בעיות חברתיות ומדעיות", ואילו במשימות המצריכות "הבעה בכתב" הם מגלים קושי יחסי.
מבחן "פיז"ה" הוא מחקר בינלאומי של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), שנערך אחת לשלוש שנים, ובודק את רמת האוריינות של תלמידים ותלמידות בגילי 15 במדינות השונות במתמטיקה, קריאה ומדעים. בכל מחזור מחקר, נבחר תחום אחר שנבחן במסגרתו. החשיבה היצירתית, התחום שנבחן ב-2022, הוגדרה כאמור כיכולת לעסוק באופן פורה ויעיל בהעלאה, הערכה ושיפור של רעיונות שיכולים להניב פתרונות מקוריים ויעילים, ידע חדש וביטויים של דמיון המשפיעים על העולם.
ד"ר גל אלון, מנכ"ל הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך: "המחקר נותן לנו בשורה חשובה. התלמידות בחינוך הממלכתי הן מהמובילות בעולם ברמת החשיבה היצירתית שלהן. כמעט כל תלמידה שנייה מצטיינת בכך. לצד הבשורה, יש גם אתגר גדול. הבנים בחברה הערבית נמצאים בקצה השני של הסקאלה, ורובם הוגדרו כמתקשים. סביר להניח כי יש לנתונים האלה קשר לקושי הגדול בשפה שיש לתלמידים בחברה הערבית, וזה נתון שחוזר על עצמו במחקרים שונים".
תמונה מרשימה של הצטיינות, לצד פערים מעוררי דאגה
פרופ' איריס בן-דוד הדר, מומחית בתחום מדיניות המימון של החינוך מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, אמרה כי "הנתונים מראים על הצלחה יוצאת דופן בעידוד יצירתיות אצל בנות, בעיקר בחינוך הממלכתי. הישגים שמהווים מודל גם למערכות חינוך אחרות בארץ ובעולם".
לדבריה, "ממצאי המחקר מציגים תמונה מרשימה של הצטיינות בחשיבה יצירתית בקרב תלמידים דוברי עברית בישראל. העובדה ששיעור המצטיינים בקרב קבוצה זו (35%) הוא מהגבוהים בעולם מעידה על עבודה חינוכית יסודית ומעמיקה שנעשית לטיפוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. במיוחד בולטת ההצטיינות בקרב בנות בחינוך הממלכתי. נתון זה מצביע על הצלחה יוצאת דופן בעידוד בנות למצות את הפוטנציאל היצירתי שלהן ולפרוץ דרך".
היא מדגישה כי "טיפוח חשיבה יצירתית הוא קריטי להצלחה בכלכלת הידע של המאה ה-21. בעולם המשתנה במהירות, שבו חדשנות וגמישות מחשבתית הן מפתח להתקדמות. בוגרים בעלי יכולות יצירתיות גבוהות יוכלו להוביל את המשק והחברה קדימה. לכן, ההשקעה בפיתוח כישורים אלה כבר מגיל צעיר היא בעלת חשיבות אסטרטגית לעתיד המדינה".
פרופ' בן-דוד הדר ציינה כי הפערים המשמעותיים בשיעורי המצטיינים בין דוברי עברית לדוברי ערבית מעוררים דאגה רבה. "על אף ששיעור המצטיינים הכולל בישראל גבוה מממוצע מדינות ה-OECD, הפער הפנימי בין קבוצות שונות בתוך המדינה מצביע על אי-שוויון הזדמנויות מובהק במערכת החינוך.
"תוצאות אלו מחייבות את מערכת החינוך לפעול ביתר שאת לצמצום הפערים, תוך פיתוח מדד טיפוח ומנגנוני תקצוב דיפרנציאלי שיפנו תשומת לב מיוחדת לקידום מיומנויות חשיבה יצירתית בקרב תלמידים מאוכלוסיות מגוונות", אמרה.
"יש לשקול תקצוב דיפרנציאלי שיעניק תוספת משאבים לבתי ספר שאוכלוסיית תלמידיהם מגוונת, במטרה לספק להם את הכלים והתנאים הנדרשים לטיפוח החשיבה היצירתית. בנוסף, יש לבחון לעומק את הגורמים לפערים ולגבש תוכניות חינוכיות ייעודיות שיאפשרו לכל תלמיד, ללא הבדל רקע, לפתח את הפוטנציאל היצירתי שלו. רק באמצעות השקעה מושכלת ומאמץ מתמשך נוכל להבטיח הזדמנויות שוות ועתיד טוב יותר לכלל התלמידים בישראל".
