הוא האשים את ישראל ברצח עם, קרא לחקירה בינלאומית, אבל גם מתווך בין ישראל לחמאס. במעין מדיניות כפולה, הוא שומר על קשר טוב עם איראן - אבל גם מארח את בסיס חיל האוויר האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון. אמיר קטאר, רק בן 44, נחשב לאחת הדמויות החריגות בנוף המזרח התיכוני. ynet בסדרת כתבות על המנהיגים שסביבנו, והפעם: תמים בן חמד אל-ת'אני.
ביחס לגילו, תמים אל-ת'אני יכול לסמן לעצמו הספק לא קטן. הוא משמש בתפקיד כבר יותר מעשר שנים, והתחתן עם שלוש נשים - שאיתן הביא 13 ילדים - שש בנות ושבעה בנים, כולם בני 18-4. לשתי נשותיו הוא נישא לפני שמונה לאמיר - אבל כך או כך - את התואר ילדיהם לא יקבלו בירושה. בשנת 2005 נקבע בחוק שהשלטון יעבור בירושה בין הבנים של האמיר הקודם, השייח חמד בן חליפה אל-ת'אני, כלומר לאחים של האמיר הנוכחי ולא לילדיו.
סיפורו של תמים כאמיר מתחיל ביוני 2013, אז הודיע אביו כי הוא מוסר את השלטון לבנו, יורש העצר, שהיה אז בן 33. "הגיע הזמן שהדור החדש ייקח את המושכות ויישא באחריות", אמר האמיר, אז בן 61. השייח תמים, בנו הרביעי של חמד ובנו השני מאשתו השנייה, השייחה מוזה, מונה ליורש העצר ב-2003 אחרי שאחיו הגדול ג'אסם ויתר על התפקיד. מאז, הוא החל לבלוט יותר ויותר בזירה המקומית, האזורית והבינלאומית וייצג את קטאר במספר ועידות בינלאומיות.
משפחת אל-ת'אני שולטת באמירות מאז היווסדה במאה ה-19. גילוי הנפט ב-1939 והפקתו ב-1949 הפכו את קטאר ממדינה נחשלת למדינה עשירה במהירות. מאז שזכתה לעצמאות מלאה ב-1971, עם נסיגת בריטניה מהמפרץ הפרסי, פעלו שליטי קטאר להרחיק את עצמם מסכסוכים ולא חששו לנקוט במדיניות פרו-מערבית בניגוד לשכנותיהם - אך גם קרצו וסייעו לארגוני טרור.
תמים נולד בדוחא, בירת קטאר, שם גדל ולמד בשנים הראשונות. כנער, כבר למד באחד מבתי הספר היוקרתיים בבריטניה, פנימיית שרבורן, וסיים את לימודיו בתיכון ב-1997. את לימודיו הגבוהים השלים גם כן בבריטניה באקדמיה הצבאית המלכותית סנדהרסט, ולאחר מכן הצטרף לכוחות המזוינים הקטאריים כדי לשלב לימודי אקדמיה עם התנסות מעשית בשטח. באוגוסט 2003, כשנבחר ליורש העצר, מונה גם לסגן המפקד העליון של הכוחות המזוינים של קטאר.
אז החלה גם הכשרתו לשלטון בעזרת הצבתו בתפקידי מפתח. לפני פרישת אביו, מונה אל-ת'אני לתפקידים בתחומי ספורט מובילים במדינה, בין היתר בוועד האולימפי של קטאר ובמועצה שתכננה להוביל את המונדיאל.
אריאל אדמוני, דוקטורנט במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בר אילן המתמחה בקטאר, הסביר בשיחה עם ynet כי "תמים מוקם שם כדי לתת לו ניסיון שלטוני. נתנו לו תפקידים בגופים ספורטיביים עם קשר ממשלתי. ה'דיפלומטיה הספורטיבית', אם ניתן לקרוא לזה ככה, זה קטע שמאוד חזק אצלם".
בגדי אדידס בדוחא, שמרנות מול העולם
ב-2013, כאמור, עלה תמים לשלטון כאמיר קטאר, כחלק ממהלך שתאם לאופי שלטונו של אביו. "הוא לא הבן הבכור וזה משמעותי, זה מאוד מתאים לגישה הקטארית", אמר אדמוני. "כשחמד מסביר לדיפלומטים למה הוא בחר דווקא את תמים, הוא אומר שהבנים הבכורים שלו 'אחד משחק יותר מדי ואחד מתפלל יותר מדי'. הוא לא רוצה שליט 'פלייבוי' ולא שליט פנאט".
אבל גם הנימוקים של חמד לא עצרו את חרושת השמועות. הוא היה בין השליטים הראשונים שוויתרו על הכיסא שלהם. שליטים במפרץ לא קמים יום אחד ועוזבים זו משרה לכל החיים. הפרישה נראתה אז חריגה והעלתה סימני שאלה. היו שמועות שחמד, היום בן 72, חולה, ושאימו של תמים, השייחה מוזה, חוששת שיקרה לו משהו.
הקטארים ניצלו את המהלך החריג כדי להתבלט בתור ייחודיים במפרץ. האמירות הקטנה, שמוקפת ברוב עבריה מים במפרץ הפרסי וגבולה היבשתי היחיד הוא עם סעודיה, נמצאת בסל ניגודים. מצד אחד היא מדינה מפרצית הפועלת בקרב שכנותיה, ומהצד השני מאוד קורצת למערב. "הספורט, הקשרים העסקיים, ההשקעות, במובן מסוים, כמו תמיד, קטאר לא הלכה על המשחק הבטוח במינוי של תמים אלא על מה שנקרא – לעצבן את כולם", אמר אדמוני. "האמיר חמד הציג את עצמו כחדשני שאפילו עוקץ את שליטי המפרץ האחרים - 'תראו, אנחנו מעזים לוותר מיוזמתנו על תפקיד'".
וכך גם השלטון של תמים החל באותה מגמה - מצד אחד שליט צעיר ומודרני, שמצטלם ברחובות דוחא עם משפחתו בבגד אדידס, ומצד שני, מקפיד מאוד על מדיניות שמרנית. למרות שהאנגלית שלו מצוינת, למשל, הוא מקפיד לנאום בערבית, גם בפורומים בינלאומיים. וזה לא מקרי כיוון שהקטארים חוששים מהיעלמות התרבות הערבית. מאחורי הקלעים, הורים התלוננו שילדיהם יודעים אנגלית טוב יותר מערבית - ובאחרונה קמים מיזמים שונים בקטאר שמנסים להראות שגם מאחורי המגמות המערביות המודרניות עומד האיסלאם. דוגמה לכך היא קרן קטאר, שמקיימת מיזמים לשימור המורשת.
לא צועק "אני מארח את חמאס"
אבל לצד כל המודרניות, קטאר מארחת את בכירי חמאס ברצף כבר מאז 2012, אז חאלד משעל ברח אליה מסוריה. היא הציעה גם מקלט לסאלח אל-עארורי שחוסל בביירות, וגם לחוסאם בדראן. למעט טורקיה, קטאר הייתה היחידה שתמכה בארגון הטרור בזמן השתלטותו על רצועת עזה ב-2007 - בימי שלטון חמד. למעשה, "הכסף הקטארי" או "המזוודות הקטאריות" הפכו שם נרדף לבניית אימפריית הטרור שהכתה במלוא עוצמתה בישראל.
אמיר קטאר במובן מסוים המשיך את דרכו של אביו שקיים קשרים עם ארגוני טרור, אם כי באופן פחות "צעקני". אביו תקשר בגלוי עם טרוריסטים ובלי להתבייש בכך - אל-ת'אני, שהוריד את הטון, בחר להזדהות עם טרור מזוין ואת ההזדהות עם הפלסטינים של האוכלוסייה רתם לטובתו ולמעשה השתמש בארגוני הטרור כקרן הון סיכון. כלומר, הסביר אדמוני, "הוא יצר קשרים עם הארגונים במטרה שבהמשך הם יהיו מאוד רלוונטיים וקטאר תהיה הגורם המשמעותי. התחזית הזו התממשה במלחמה הנוכחית - וקטאר הפכה להיות ערוץ הקשר".
לדבריו, "לא הייתה סיבה מהותית לתמים להפסיק את המיזם המוצלח של הקשרים עם חמאס. הם פשוט מיתגו יותר ויותר את הפגישות איתם בתור פגישות עם הנהגת הפלסטינים. אם חמד היה הילד הרע של המפרץ, תמים מנסה להיות אחד מהחבר'ה. ניתן לראות זאת בתקשורת המחודשת עם בחריין, האמירויות וסעודיה".
גם האירועים האחרונים יצרו סיטואציות מעניינות עבור משפחת אל-ת'אני והקשר עם ארגון הטרור. הלווייתו של ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה, שחוסל בטהרן, התקיימה בקטאר. באירוע עצמו השתתפו לא מעט בכירים קטארים, בהם ראש הממשלה מוחמד בן עבד א-רחמן אל-ת'אני, חמד האב והאמיר, שהיה נראה מרוסק. בכיר חמאס חאלד משעל אפילו הודה לקטאר, וספציפית לאמיר ולאביו על האירוח.
אך גם כאן, כמו במקרים אחרים, קיים פער בין המציאות לתדמית. הקטארים מקיימים קמפיין רציני להצגת האירוח של חמאס בדוחא כבקשה של ארה"ב. אחרי שגברה הביקורת על אירוח בכירי ארגון הטרור בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, גורמים קטארים ואמריקניים אמרו ל"וול סטריט ג'ורנל" כי נוכחות בכירי חמאס בדוחא נעשתה לבקשת ארה"ב, והם הזהירו כי מעבר שלה למיקום אחר, כמו איראן או סוריה, יקשה על גורמים במערב ליצור עימם קשר.
אך אמיר קטאר לא שינה את יחסו לחמאס מאז 7 באוקטובר. "ניתן להניח שהדיווחים שפורסמו על כך שמנהיגי חמאס מתכוונים לעבור לעיראק הם ניסיון של קטאר טיפה לשחרר לחץ", הסביר אדמוני. עם זאת יש לציין כי במלחמה היו פחות מפגשים פומביים משותפים, שאינם קשורים למאמצי התיווך בעניין הלחימה ברצועה ושחרור החטופים.
כעת, עם הניסיונות להביא לסיום הלחימה ברצועה ומינויו של יחיא סינוואר גם לראש הלשכה המדינית של חמאס, הקטארים, בהובלת תמים, מנסים למצוא אפיקים שיהפכו אותם למשמעותיים בעזה. "ידוע שסינוואר לא איתם", הסביר אדמוני. לכן, הם צפויים להציג את עצמם כמי שבאים לעזור, לקדם מיזמים חינוכיים, להקים בתי ספר ופרויקטים נוספים. "קטאר זוכרת שבסוף זה משחק מסוכן, לכן היא תוודא שתהיה לה דריסת רגל כלשהי, כדי שגם אם חלילה יש שינוי מגמה שינסה לבעוט אותה החוצה, היא תהיה מושקעת ביותר מדי אפיקים בעזה ויהיה קשה לנטרל אותה", הוסיף אדמוני.
"ביטחוניסטית", וניקוי תדמית דרך ספורט
כחלק מניסיון לשפר את מעמדה בעולם המערבי, קטאר, בדמותו של תמים חובב הספורט, שיחדה לפי דיווחים לא מעטים את כל מי שרק אפשר כדי לזכות באירוח המונדיאל ב-2022. היא גם רכשה את מועדון הכדורגל הצרפתי פריז סן ז'רמן, מארחת כל טורניר ספורט בינלאומי שרק אפשר ונותנת חסויות כספונסרית למותגי העל בכדורגל האירופי.
הרעיון לארח את טורניר הכדורגל העולמי בעבע במדינה שנים רבות והיא עשתה הכול, כל מה שאפשר לשלם עליו, כדי להגיע למעמד. תחת אל-ת'אני, קטאר ממצבת עצמה במרכז העולם הספורטיבי, והספורט – הוא כלי דיפלומטי לכל דבר ועניין.
על אירוח המונדיאל של קטאר נותר אמנם כתם - דיווחים על מותם של מאות עובדים זרים בגלל תנאי בטיחות רעועים, הלנות שכר ו"עבדות" הלכה למעשה, אבל זה לא הפריע לה לנסות למתג את עצמה בתחום אחר - כ"ביטחוניסטית". היא השתתפה באבטחת האולימפיאדה בפריז, הודות ליכולות שהציגו בתוך המדינה. קטאר היא מדינת משטרה, דיקטטורה שפולשת לחיים הפרטיים של הנוכחים בה, והביטחון, לפי אדמוני, נחשב ל"קלף שהם הצליחו למתג עצמם באמצעותו". וזו רק דוגמה אחת. לא ברור למה צרפת הייתה צריכה אבטחה קטארית - אבל הספקולציות סבבו גם סביב צורך לשמור על ארגוני הטרור בשקט.
תמים עצמו חובב לא רק משחקי כדור - אלא גם ציד. ב-2016, לדוגמה, הגיע לביקור פרטי בקזחסטן בשם התחביב שלו, אבל על פי דיווח מקומי - זעם מאחר שהבז שלו, עלי, מת. מאחורי הקלעים הבז הוחזק בתנאים קשים במכס הקזחי, ולא פחות מתקרית דיפלומטית נרשמה - כשהקטארים שיגרו מכתב זועם.
אל-ג'זירה ואיראן בלב הסערה
על הרשת הקטארית "אל-ג'זירה", שאת שידוריה ניסו לבטל בישראל בחודשים האחרונים בעקבות פגיעה בביטחון המדינה ושידור מסרים המשרתים את חמאס, לא צריך להרחיב. היא עקפה את המשטרים הערביים המקומיים כשהוקמה ב-1996 והכניסה לכל בית ערבי במזרח התיכון את מסרי האמיר הקטארי.
אף שהרשת נמצאת בבעלות משפחת אל-ת'אני, הקטארים ממשיכים לטעון שמדובר בגוף עצמאי עם דעות משלו. "בפועל, לא רק שזה נתן להם דריסת רגל והשפעה אדירה, אלא ניתן להגיד שבמהלך המלחמה הזו זה אפילו שם את קטאר טיפה במיינסטרים. אל-ג'זירה הפכה להיות מקור לעזה. הרשת משחקת במשחק הכפול ודי הרוויחה מהמלחמה", הסביר אדמוני.
לימים הרשת אפשרה לקדם הפיכות באביב הערבי, ולחזק זרמים איסלאמיסטיים המזוהים עם האחים המוסלמים - בעלי בריתה של קטאר. המדינות הערביות כעסו על קטאר ועל התערבותה בענייניהן הפנימיים - ובין היתר הייתה זו "אל-ג'זירה" שהובילה את חלקן לנקוט בצעדים נגדה.
ביוני 2017, בלי אזהרה מראש, סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים, ניתקו את הקשרים הדיפלומטיים עם קטאר, והטילו עליה מצור כלכלי. הקואליציה, בהובלת סעודיה, טענה כי הסיבות המרכזיות לכך הן תמיכתה של קטאר בטרור, התערבותה בענייניהן הפנימיים ושימור היחסים עם איראן. המדינות סגרו את המרחב האווירי שלהן ואת נמליהן בפני הקטארים, ולאזרחי שלוש המדינות של המפרץ הפרסי ששהו בקטאר ניתנו שבועיים לשוב הביתה.
ארבע המדינות כינו את עצמן "הרביעייה נגד הטרור", ומסרו 13 דרישות שקטאר תיאלץ להיענות להן כדי שהמצור יוסר. אלו כללו בין היתר את הורדת רמת היחסים הדיפלומטיים עם איראן וסגירת "אל-ג'זירה". אך המצור נכשל לאחר שלא הצליח להשיג תמיכה אזורית או בינלאומית משמעותית לבידוד המדיני והכלכלי של קטאר.
כעבור 43 חודשים, בינואר 2021, אמיר קטאר הגיע לסעודיה לכנס מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ וחתם על הסכם שסיים את המצור - מבלי שנחשפו פרטי ההסכם במלואם - מה שבטוח - היחסים עם איראן נמשכים. מאז הספיקו גם סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות לחדש את יחסיהן עם איראן.
לאורך השנים הגיעו שליחים ישראלים לאמירות כדי ללמוד מקרוב על קשריה עם איראן. קטאר מאפשרת לסוחרים איראנים לפעול ואף להתגורר בשטחה, ומצד שני מארחת באל-עודייד את בסיס חיל האוויר האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון, שנועד להשקיף על איראן.
ה"פריצה" וההכחשה
משפחת אל-ת'אני לא נוהגת לחשוף רבות על חייה. לפי הערכות, ההון הכללי שלה משפחת אל-ת'אני עומד על 335 מיליארד דולר, והונו של תמים עצמו מוערך בכשני מיליארד דולר. אחותו של תמים, שייחה מייסה, נחשבת לאחת מאנשי האמנות המשפיעים בעולם. בני המשפחה שולטים ביד רמה במידע שמוצג עליהם לעולם. "אלה שמדברים אינם יודעים, ואלה שיודעים - אינם מדברים", כהגדרתו של אדמוני.
בינואר האחרון, לדוגמה, פורסמה ברשת תמונה של בנו של האמיר, חמד בן תמים, עומד בחנות שוקולדים בלונדון. באחת הרשתות נכתב כי חמד הופיע ללא שומר או מלווה - בניגוד לילדים אחרים של בכירים ושליטים. הנסיך, כך נכתב, נמצא בבריטניה ללימודים. התמונה לקוחה מחשבון האינסטגרם הפועל בשמו של הנסיך עם יותר מ-99 אלף עוקבים. מאז הועלו לשם כמובן תמונות וסרטונים נוספים. ולא רק לו יש חשבון ברשתות החברתיות: בחיפוש פשוט באינסטגרם ניתן למצוא חשבונות מפוארים של המשפחה המציגים אידיליה מושלמת.
דוגמה לניסיון לשליטה של האמיר בתדמית שלו ובאמירות המיוחסות לו נרשמה במאי 2017. הוא צוטט בסוכנות הידיעות של קטאר, ויוחסו לו אמירות שבהן הביע תמיכה באיראן, חמאס, חיזבאללה וישראל. בין היתר דווח שאמר כי "מצבנו עם הישראלים טוב". אך רגע אחר כך, ב"אל-ג'זירה", נטען כי האקרים פרצו לסוכנות ופרסמו ידיעות כוזבות מטעמה.
"זו בין הטעויות הבודדות שאפשר למצוא שפורסמו", הסביר אדמוני, "והוא מדגים עד כמה הם סגורים ועד כמה שולטת המשפחה בכל פרסום היוצא מהמדינה - בפרסומים הקשורים לחייו האישיים של האמיר הפיקוח הדוק אף יותר".
המשפחה, בעיני רבים, מנוהלת על ידי אישה אחת - "המושכת בחוטים" - השייחה מוזה בנת נאסר מוסנד - אימו של תמים. היא בתו של האופוזיציונר הקטארי השייח נאסר אל-מוסנד, וכשהייתה בת 18, נישאה לחמד כחלק מהסדר פוליטי בין שליט קטאר לאביה הגולה שהתחייב לחדול ממרדנותו נגד השלטון.
טביעות האצבע שלה ניכרו גם בחילופי השלטון המפתיעים של בנה - שכאמור אינו בנו הבכור של חמד. העובדה שאמיר קטאר העביר את השלטון לתמים בעודו בחיים נזקפה גם לזכותה - וגם כיום היא נחשבת לאחת הנשים החזקות בעולם הערבי. מכתב אחד נשלח אליה במרץ האחרון גם מרעייתו של ראש הממשלה נתניהו, שרה, שביקשה "ברוח הרמדאן" למנף את ההשפעה הקטארית ולהביא לשחרור החטופים. תשובה, לא ברור אם הועברה אליה.