מפקירים את המטופלות: למרות שקבוצות הפייסבוק השונות מלאות בשנים האחרונות בתלונות נשים שחוו הטרדות מיניות מצד רופאים ומטפלים, רק מעטות מהן פונות למשרד הבריאות ומתלוננות. כך עולה מנתוני המשרד שהגיעו ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" בעקבות פניית חופש המידע של "הלובי למלחמה באלימות מינית".
על פי הנתונים, בין 2017 לסוף יולי 2021, הוגשו בסך הכל 133 תלונות נגד רופאים ואנשי מערכת הבריאות מצד מטופלים ומטופלות, ובפרק הזמן הזה רק רישיון אחד של רופא נשלל - ו-20 מהתלונות נותרו פתוחות.
במשרד הסבירו בתגובה שרוב התלונות נופלות תחת ההגדרה של "תרבות שיח לא הולמת", אלא שבמקביל מעכב המשרד מזה שנים פרסום של חוזר מנכ"ל שמסדיר את נושא ההטרדות המיניות בבתי החולים ובקופות החולים מצד אנשי הצוותים הרפואיים. בשנת 2016 נערך בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, דיון בנושא טיפול משרד הבריאות בתלונות.
ד"ר בעז לב, ראש הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות ונציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים, אמר באותו דיון: "יש הרבה מאוד כלים להתמודדות, אבל האכיפה והמודעות לכלים הן נמוכות. יש חוזר ממנהל הרפואה בנושא עוד משנת 2001 אך לעיתים הנהלים לא מקוימים, מלחץ של זמן או סיבות אחרות, וראוי שזה יתקיים ואף יהיה מתועד". אלא שמאז לב לא הביא לפרסום של החוזר החדש.
"לצערי הרב, עוד מאז שנת 2016, כאשר ניתנה בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת הסכמה לפעול לחידוש חוזר מנכ"ל למניעה וטיפול בהטרדות מיניות - המשרד פועל בעצלתיים, גורר רגליים, ומעכב פרסום נוהל שנוסח כבר ב-2017, ומאז מסתובב שוב ושוב בין שולחנות הדרג הפקידותי ואינו מתפרסם", כתבה פרופ' נעמה קונסטנטיני, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות האישה, במכתב ששיגרה לאחרונה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש.
"התשובה הקבועה של גורמים במשרד כי העיכוב נובע מקשיים מול נציבות שירות המדינה אינה מצדיקה סחבת זו. לא ייתכן שהסחבת הבלתי נסבלת מצד גורמי המקצוע במשרד תמשיך לבוא על חשבונם וגבם של מטופלות ומטופלים הנפגעים ואינם מוצאים מזור או צדק, בייחוד סביב אותו חלק הארי של מקרי ההטרדה בהם לא נעשה דבר מצד המערכת, והגורם הפוגע ממשיך לטפל ולפגוע במטופלות ומטופלים נוספים".
3 צפייה בגלריה
"133 תלונות - מעט מאוד. מבטא את חוסר האמון של הציבור ברשויות". יעל שרר
(צילום: דנה קופל)
לדברי מנהלת "הלובי למלחמה באלימות מינית", יעל שרר: "133 תלונות במשך ארבע שנים זה מעט מאוד ומבטא חוסר אמון של הציבור ברשויות. זה חוסר אמון מוצדק, כיוון שמשרד הבריאות לא מצליח במשך השנים לשפר את הטיפול בפגיעה מינית בתוך המערכת. העיכוב בפרסום הנוהל נובע מחוסר יכולת לאורך השנים של המשרד להכיר בקיומה של התופעה ובצורך לנקוט צעדים משמעותיים בנוגע אליה".
לגבי העובדה שרק רישיון אחד מתוך יותר מ-130 תלונות נשלל, נמסר ממשרד הבריאות: "יש תלונות שלא מגיעות לדין המשמעתי ויש כאלה שמגיעות לדין המשמעתי ומסתיימות בעונשי התלייה של תקופות שונות ועד לביטול רישיון. כל מקרה נבחן לגופו".
באשר לעיכוב המתמשך בפרסום חוזר המנכ"ל בדבר מניעת הטרדות מיניות, נמסר מהמשרד: "משרד הבריאות חרת על דגלו את חשיבות מניעת ההטרדות המיניות ושמירה על כבוד האדם במרחבי המערכת, ומשכך פועל בדרכים שונות לקידום הנושא. במסגרת המאמצים ניתן לציין: כתיבת חוזר למניעת הטרדות מיניות בין מטפל למטופל, בניית תפקיד בנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים, מחקר ובניית תכנית הדרכה למניעת הטרדות בבתי חולים ועוד. רוב הפניות בנושא הטרדות מיניות שהוגשו למשרד הבריאות נמצאו ברף תחתון ובעיקר נופלות תחת הגדרה של 'תרבות שיח לא הולמת' ולפיכך לא הובילו לשלילת רישיון".
"אנו פועלים בדרכים שונות כגון יצירת מערכי הדרכה מותאמים כדי לשנות את התרבות הארגונית במקום בו יש צורך בכך. בימים הקרובים, לאחר עבודת מטה מעמיקה וגיוס כל בעלי העניין, יפורסם חוזר מניעת הטרדות מיניות בין מטפל למטופל. מעבר לתקופת הקורונה העמוסה היו סוגיות עקרוניות ומשפטיות שהיה עלינו למצוא להן פתרונות יצירתיים והתהליכים לוקחים זמן. אנו שמחים כי החוזר משקף פתרונות מוסכמים וישימים".
