קרוב ל-9,000 חיילים פנו לקבלת סיוע נפשי מתחילת המלחמה - וכרבע מהם לא שבו ללחימה. כך עולה מנתוני חיל הרפואה של צה"ל שמתפרסמים הערב (יום ב'), כשלושה חודשים לאחר הטבח ב-7 באוקטובר שהביא לפרוץ המלחמה בעזה. בסך הכול קרוב ל-13 אלף חיילים בסדיר ובמילואים הזדקקו לליווי או לטיפול רפואי ברמה כלשהי במהלך הלחימה, ואלפים מהם נפצעו בקרבות.
מהנתונים עולה עוד כי 275 חיילים מטופלים כעת במרכז לשיקום עורפי (מלש"ע), שאליו מופנים חיילים המתמודדים עם מורכבות גבוהה יותר בכל הנוגע למצבם הנפשי. למעשה, אלו החיילים שמתמודדים עם המצוקה הנפשית הקשה ביותר מכלל החיילים שהתמודדו עם קושי כלשהו.
הכותרת
כאב של לוחמים: היחידות ביקשו קב"ן ביום הראשון למלחמה
25:36
3 צפייה בגלריה
פינוי לוחמים פצועים מרצועת עזה
פינוי לוחמים פצועים מרצועת עזה
פינוי לוחמים פצועים מרצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל )
בנוסף, בצה"ל מרימים דגל ומביעים חשש מפני התרחבות הלחימה גם לגבול הצפון, וזאת במקביל ללחימה בעזה. יש לציין כי במקרה של פתיחת מלחמה בצפון, החיילים צפויים להתפנות באמצעות מסוקים לבתי החולים במרכז הארץ, ולמעט מקרים קשים ומורכבים במיוחד, בתי החולים בצפון לא צפויים לקלוט מספר רב חיילים מהלחימה בלבנון.
בצה"ל אומרים כי עוד מוקדם לאמוד את מספר המתמודדים עם פוסט-טראומה (PTSD) בעקבות שירותם הצבאי והמלחמה ברצועה, אך עד כה גויסו לא פחות מ-838 קב"נים, רובם במילואים, לטובת טיפול בחיילים ובחיילות שנקלעים למצוקה נפשית. כעת פועלים כ-600 קב"נים.

431 פינויים מוסקים מפרוץ המלחמה

מ-7 באוקטובר נפלו 510 חיילים, מתוכם 194 מתחילת התמרון. זמן הפינוי הממוצע של חייל מרגע האירוע והפציעה ועד לבית החולים עומד על שעה ו-6 דקות, ובסך הכול בוצעו 431 פינויים מוסקים.
עם זאת, בלחימה בלבנון זמן הפינוי עשו להיות ארוך יותר באופן משמעותי לעומת פינוי החיילים מרצועת עזה. בנוסף, בחיל הרפואה מצביעים על כך ששיעור התמותה מכלל החיילים שנפצעו במלחמה הנוכחית עומד על 6.7% – הנמוך ביותר מבין המלחמות עד כה.

3 צפייה בגלריה
פינוי לוחמים פצועים מרצועת עזה
פינוי לוחמים פצועים מרצועת עזה
טיפול בשטח
(צילום: דובר צה"ל )
לשם השוואה, במלחמת לבנון השנייה השיעור עמד על 14.8% אחוזים ובמלחמת יום הכיפורים על קרוב ל-30%. עם זאת, דרגת החומרה של הפציעות דווקא עלתה. בצה"ל אומרים כי בפועל רואים כיום בתי החולים הרבה יותר פצועים במצב קשה לעומת מלחמות קודמות.
הירידה במספר הנופלים מקרב הנפגעים מיוחסת, בין היתר, לקיצור זמן הפינוי של החיילים, אבל גם לשורת מהלכים הקשורים בטיפול רפואי ראשוני כמו מתן פלזמה ומנות דם לחיילים כבר בשטח, כמו גם לשימוש נרחב יותר בחוסם עורקים, בציוד מגן מודרני יותר ובאמצעי ניטור מתקדמים. בנוסף, לחלק מהגדודים יש רופאים בכירים בתחום הכירורגיה, הטראומה או ההרדמה, שבפועל מביאים לכך שבניגוד למערכות ולמבצעים קודמים, החיילים הפצועים מגיעים במצב טוב יותר לבתי החולים.

מאות פציעות עיניים ופגיעות אקוסטיות

155 חיילים התמודדו עם כה עם פגיעות בעיניים, וקרוב ל-300 עם פגיעות אקוסטיות (פגיעות רעש), שגורמות לפגיעה בלתי הפיכה בשמיעה. כפי שפורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", חיילים רבים אכן סובלים מפגיעות אורולוגיות או מפגיעות בחלקי הגוף התחתונים בשל היעדר המיגון בחלקים אלו. בצה"ל נבחנת כל העת אפשרות לתוספת מיגון לחלקים התחתונים על מנת לצמצם את מספר הפגיעות הללו.
כאמור, האתגר המרכזי כרגע נוגע להתרחבות הלחימה לצפון, ולאחרונה שוקדים הן בצה"ל והן במשרד הבריאות על תוכנית רחבת היקף להיערכות של משרד הבריאות לקראת התרחיש הזה, שמטרתה מתן מענה בשטח ובעורף, והיא צפויה להביא לצמצום השירותים הרפואיים בבתי החולים ובפרט בצפון הארץ, כמו גם לגיוס מסיבי של רופאות ורופאים.