ישראל השתמשה בפגזי זרחן לבן תוצרת ארצות הברית בתקיפה באוקטובר בדרום לבנון, שבה נפצעו תשעה אזרחים במה שארגוני זכויות אדם אומרים כי עלול להיחקר כפשע מלחמה. כך נטען ב"וושינגטון פוסט", שם פרסמו ניתוח של חלקי פגזים שנמצאו בכפר קטן.
בדיווח נכתב כי אותרו שרידים של שלושה שרידים פגזי ארטילריה בדהיירה, ליד גבול הצפון, שנמצאו לפי תושבים בארבעה בתים. לפי העיתון האמריקני, מתוך תשעת הפצועים, לפחות שלושה מהם אושפזו. בלבנון טוענים מתחילת המלחמה שצה"ל משתמשים בתקיפות בפצצות זרחן.
הכותרת
האם באמת אפשר להרחיק את חיזבאללה מהגבול?
29:33
לפי הדיווח, קודי ייצור שנמצא על הפגזים תואמים את המונחים שמשמשים את צבא ארה"ב לסיווג אמצעי לחימה מתוצרת מקומית, ומראים שהם יוצרו על ידי מחסני תחמושת בלואיזיאנה ובארקנסו ב-1989 וב-1992 בהתאמה. הצבע הירוק הבהיר, וסימנים אחרים כמו האותיות "WP" שמודפסות על אחת הפגזים, תואמים לפצצות זרחן לבן, לדברי מומחי נשק.
תמונות וסרטונים שאומתו על ידי ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" ונבדקו על ידי ה"וושינגטון פוסט", מראים את הסרטים האופייניים של עשן הזרחן הלבן נופלים מעל דהיירה ב-16 באוקטובר. תושבי העיירה סיפרו כי הם הופגזו בזרחן לבן במשך שעות, וטענו שהסתגרו בבתיהם עד לבוקר שלמחרת.
שר הביטחון יואב גלנט נשאל הערב במסיבת עיתונאים שכינס על הדיווח, ולא אישר אותו - אך גם לא הכחיש אותו: "צה"ל ומערכת הביטחון פועלים לפי החוק הבינלאומי. כך פעלנו וכך נפעל", אמר - ולא פירט מעבר לכך. במקביל, בממשל ביידן הביעו "דאגה" בעקבות הדיווח. "ראינו את הדיווחים, אנחנו בהחלט מודאגים מכך", אמר דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ון קירבי.
קירסי הוסיף שבכוונת ממשל ביידן "לשאול שאלות" כדי ללמוד יותר על פרטי המקרה, אך הוא ציין כי לזרחן לבן עשוי להיות שימוש מבצעי, כגון לצורך הסוואה של תנועת כוחות באמצעות העשן שהוא יוצר. "כמובן, בכל פעם שבו אנחנו מספקים פריטים כמו זרחן לבן לצבא אחר, זה נעשה תוך ציפייה מלאה שהשימוש בו ייעשה למטרות לגיטימיות ותוך שמירה על כללי הסכסוך צבאי", הוסיף קירבי בשיחה עם עיתונאים.
4 צפייה בגלריה
דובר המועצה לביטחון לאומי בארה"ב ג'ון קירבי. "הדיווח מדאיג, נשאל שאלות"
(צילום: רויטרס/Evelyn Hockstein)
זו לא הפעם הראשונה שבה עולות טענות ולפיהן ישראל משתמשת בפגזי זרחן לבן. כך למשל, סוכנות הידיעות הלאומית הלבנונית דיווחה לפני יומיים כי ישראל תקפה באמצעות פצצות זרחן באזור הכפר רמיש שבנפת בינת ג'בייל בדרום לבנון. לפי הדיווח, התקיפה גרמה לשלושה מקרי חנק של חיילים.
גם בתחילת המלחמה האשימו ארגוני זכויות אדם שצה"ל עושה שימוש בפצצות זרחן. ארגון "משמר זכויות האדם" טען, על סמך תיעודים שעלו ברשתות ולדבריו אומתו, שצה"ל השתמש בפצצות זרחן בתקיפות ברצועת עזה ובגבול לבנון ב-10 באוקטובר וב-11 באוקטובר.
בשנת 2013 התחייב צה"ל שלא להשתמש יותר בזרחן לבן באזורים מיושבים, למעט שני מצבים שחשף בפני בג"ץ בלבד. השופטת עדנה ארבל קבעה אז כי התנאים הללו יהפכו את השימוש בזרחן לבן ל"חריג באופן קיצוני, לנסיבות מאוד מיוחדות". בשנת 2013 צה"ל הודיע גם על פיתוח פצצות ללא זרחן לבן - אך הצהיר שהוא שומר לעצמו את הזכות להשתמש ולאגור את התחמושת הקיימת שברשותו.
הפצצה, שמבוססת על זרחן לבן, מובילה לכך שהזרחן מתפוצץ כשהוא בא במגע עם חמצן - וממשיך לבעור עד התכלותו, כל עוד החומר בא במגע עם החמצן. במגע עם עור, החומר גורם לכוויות. פצצות זרחן נחשבות ל"נשק תבערה" שחלים עליו מגבלות הפרוטוקול השלישי של האמנה בדבר כלי נשק קונבנציונליים מסוימים. ישראל חתומה רק על הפרוטוקול הראשון והשני של האמנה, ולא על הפרוטוקול השלישי שאוסר על שימוש בפצצות זרחן ועליו חתמו 115 מדינות. במבצעים קודמים בעזה, נזכיר, צה"ל החליט שלא להשתמש בפצצות אלה לאור הביקורת שהוטחה בו - בין היתר על-ידי הארגון "משמר זכויות האדם" המדובר.
