במערכת הבריאות נמתחה במהלך סוף השבוע ביקורת חריפה על נסיעתו הקרובה של פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא, לאוקראינה בימים הקרובים, במטרה לפקח על מערך הבדיקות ועל יישום מתווה הנסיעות לאומן, במטרה למנוע שם את ההדבקה של הישראלים בחגים. גורמים במשרד הבריאות סיפרו כי היוזמה לנסיעה הייתה של פרופ' זרקא ושהוא אף התבקש לוותר עליה - אך לבסוף סירב.
"יש ביקורת מקיר לקיר בעניין הזה", אמרה בכירה במשרד הבריאות. "אפשר לחשוב שהסתיימו הבעיות פה שהוא טס לשם, וגם אם הוא יגלה שם בעיות – איזה יכולת יש לו להתמודד איתן? מראש הוא מכניס את עצמו לסיטואציה שהוא לא יכול לתרום לה בשום אופן. בכנות? נראה שהסיבה היחידה היא תקשורת".
"לא ברור מה יש לפרויקטור הקורונה לעשות באומן, כשפה בבית יש לו עוד מספיק בעיות לטפל בהן", המשיכה הבכירה. "זה תמוה שהוא בוחר לטוס למקום שבו אין לו שום סמכות ויכולת לשנות, בעוד שבארץ אפילו לפאנג'ויה לא הגיע. נראה שזה יותר נסיעת יח"צ מאשר נסיעת עבודה עניינית. פרופ' זרקא מאוד אוהב תקשורת ולכן יכול להיות שזה חלק מהסיפור".
גורמים נוספים שמכירים את פרטי הנסיעה טענו כי בשלב הזה, ובעיקר בשל רמת התחלואה הגבוהה בישראל - אין הצדקה מקצועית אמיתית לנסיעתו של פרופ' זרקא. "מה כבר הוא יכול לעשות שם?", תהה אחד מהם. "כל הנסיעה הזאת לא ברורה, ובטח בעיתוי הזה".
3 צפייה בגלריה
אוהדי נבחרת ישראל במשחק אתמול בחיפה. זרקא: "הייתי ולמדתי על תהליך האכיפה"
(צילום: עוז מועלם)
על פי המתווה שסוכם לנוסעים לאומן, כלל הנוסעים לאוקראינה יחויבו בבדיקת PCR ביציאה מישראל ובבדיקה בחזור. אוקראינה נחשבת למדינה כתומה, כלומר - מדינה בסיכון שהנסיעה אליה מותרת אך אינה מומלצת. עם זאת, כלל השבים ממנה שחוסנו במנה שלישית או שחלפו פחות מחמישה חודשים מאז קבלת מנת החיסון השנייה – לא יחויבו בבידוד בהתאם למדיניות החדשה של משרד הבריאות.
פרופ' זרקא אמר בתגובה: "אני נוסע בברכתו של המנכ"ל, שר הבריאות וראש הממשלה, עם הדסק החרדי של מפקדת הקורונה. אני חש שחובתי להיות במקומות בעייתיים ומורכבים, גם ללמידה וגם לשיח מוכוון תרבות עם כל הזרמים. אתמול בערב הייתי באצטדיון סמי עופר במשחק הנבחרת ועשיתי סיור עם מפעילי המקום והמשטרה ולמדתי על תהליך האכיפה של התו הירוק בכניסה. למדתי על תהליך זרימת הקהל, מכירת כרטיסים, איך מרווחים מקומות ועוד. אין יותר טוב ממראה עיניים, וגם משיח בגובה העיניים עם האנשים האמונים על הנושא. שוחחתי על ריווח קהל ביציעים וקיבלתי הבנה ונכונות לבחון את הנושא. התפקיד שלי, כמו בימי הצבא, להיות פיזית במקומות המורכבים, לייצר למידה, שיח ואפשרות שינוי, ולא רק בתקנות ובחוקים".
