הוא נשלם ב-27 ביולי, כולל שבעה עמודים – בכתב, נספחים ומפות – ורשימת שמות של 40 חטופים. מסמך ה"הבהרות" שהעביר למתווכות ראש המוסד בשליחותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כלל שינויים ותוספות דרמטיים ביחס למתווה 27 במאי, שהוגש מטעם ישראל וקיבל הסכמה לרוב התנאים מצד חמאס. צעד ה"אחורה פנה" של ראש הממשלה, כפי שחושף המסמך המלא, שינה לחלוטין את תמונת המו"מ – והיה ל"מסמך דמים", כלשון גורם ביטחוני בכיר – שלדבריו "מוכתם בדם ששת החטופים שנרצחו במנהרה ברפיח".
המסמך, שכותרתו "הבהרות ליישום שלב 1 של טיוטת הסכם 27 במאי", למעשה עורך שינויים בחלק הראשון בהצעה שישראל הגישה – ואף זכתה לכינוי "מתווה נתניהו". ההצעה המלאה כוללת שלושה שלבים – כפי שהציג הנשיא ג'ו ביידן שחשף את פרטי ההצעה. כך נראה מסמך השינויים של נתניהו – סעיף אחר סעיף.
ציר פילדלפי
מסמך השינויים של נתניהו נפתח בשינוי הלכה למעשה של פריסת כוחות צה"ל ברצועה. בהצעה הישראלית מ-27 במאי נקבע כי ההסכם יכלול בסופו של דבר את נסיגת הכוחות הישראליים מרצועת עזה ("the withdrawal of Israeli forces from the Gaza Strip").
אותה הצעה מפרטת גם כיצד תתבצע הנסיגה ההדרגתית בשלב הראשון: ביום השביעי להפסקת האש, הכוחות הישראליים ייסוגו מרחוב א-רשיד (המקביל לים ברצועה), ויתמקמו ממזרח לרחוב סלאח א-דין (שחוצה את הרצועה לאורכה – כמעט במרכזה). מלבד זאת, יפורקו כל המוצבים הצבאיים באזור שממנו נסוג צה"ל, ותתחיל חזרתם של עקורים למקום מגוריהם (מבלי לשאת נשק). לצד זאת נקבע כי יתאפשר חופש תנועה לאוכלוסייה בכל האזורים ברצועת עזה. ביום ה-22 אמורים הכוחות לסגת מ"מרכז רצועת עזה" – כולל ציר נצרים – אל אזור ששוכן ממזרח לדרך סלאח א-דין לאורך הגבול. לצד זאת נקבע כי יושלם פירוק המוצבים הצבאיים, ותימשך חזרת העקורים (מבלי שהם נושאים נשק), לצד חופש תנועה בכל אזורי הרצועה.
אלא שמסמך השינויים מ-27 ביולי כבר קובע אחרת. בפסקה אחת קצרה, נכתב כי "הפריסה המחודשת של כוחות צה"ל תתבצע בהתאם למפות המצורפות בנספח 1". בימים שבהם הועברה ההצעה הישראלית, יש לציין, צה"ל כבר שלט מבצעית כמעט בכל ציר פילדלפי – אך הוא כלל לא נכלל בהצעה מ-27 במאי. המפות המצורפות באותו "נספח 1" מציגות למעשה כי צה"ל יחזיק בפרימטר של 1.4 ק"מ לאורך כל הגבול בין ישראל לשטח הרצועה. ביום השביעי אמורים הכוחות, כמצוין בהצעה, לסגת מכמחצית מציר נצרים - וביום ה-22, לסגת מכולו.
אבל מפה חדשה, "מפה מספר 3", כלשון המסמך, כבר כוללת את ציר פילדלפי – והתברר כי כוחות צה"ל נשארים שם. לחמאס נאמר בעל פה על ידי המדינות המתווכות כי ברור מאליו שהנסיגה כוללת את ציר פילדלפי – כהבטחה לסגת מכל הרצועה הכתובה בהצעה הישראלית (של 27 במאי). במפה נכתב כי כוחות צה"ל בציר יצומצמו, אך לאורך המסמך לא צוין כי הם ייסוגו ממנו באופן מלא באיזשהו שלב.
מאז הגשת מסמך ההבהרות, ממשיך נתניהו להתעקש כי ישראל תישאר בציר פילדלפי. "צריך להישאר, זה חיוני לביטחון ישראל – ואם נצא, יקשו עלינו לחזור לשם", אמר רק אתמול בישיבת הממשלה, ואחר כך פירט על חשיבות הציר במשך 15 דקות במסיבת העיתונאים שלו אמש, תוך הצגת מפה. "ציר הרשע צריך את ציר פילדלפי", אמר בהתייחסותו להברחות הנשק שהיו דרך הגבול בין הרצועה למצרים.
בידוק בציר נצרים
ההצעה הישראלית מבקשת לקבוע כי החוזרים לצפון הרצועה בימי הפסקת האש לא יישאו נשק. בהצעה מ-27 במאי נכתב כי החוזרים לא יישאו נשק – כשישראל מוותרת על מחסומים ואמצעי בדיקה כפי שדרשה בטיוטות מוקדמות, אחרי שצה"ל אמר כי ניתן לוותר בנקודה זו. אולם המסמך שגובש ע"י נתניהו ב-27 ביולי כבר קובע אחרת: החוזרים "לא יישאו נשק", ו"החזרה (ללא נשק) תובטח ותיושם באופן מוסכם מראש", נכתב בו.
כך, הלכה למעשה, ישראל נסוגה מההצעה מ-27 במאי – כשפתחה מחדש את הדיון על איזה מנגנון יוסכם על ידי שני הצדדים, זאת בשעה שברור שחמאס רואה בנושא תנאי לחתימה. זהו מוקש נוסף במו"מ הסבוך.
הרשימה
חודשים ארוכים עיכבה סוגיית רשימות המשוחררים את המשא ומתן, דרישה שנתניהו העלה וחמאס סירב לה. בסופו של דבר ישראל ירדה מהדרישה הזו. אבל היא חזרה במסמך ההבהרות: ישראל הכניסה בנספח השני רשימה של כל מי שלדעתה, אם הוא בחיים, צריך להיכלל במשוחררי השלב הראשון, השלב ההומניטרי. הרשימה כוללת 40 חטופים בסך הכול.
בהצעה מ-27 במאי, לשם השוואה, נכתב כי "חמאס ישחרר 33 חטופים ישראלים (חיים וגופות) - נשים (אזרחיות וחיילות), ילדים (מתחת לגיל 19, שאינם חיילים), מבוגרים (מעל גיל 50) ואזרחים חולים ופצועים, בתמורה למספר אסירים פלסטינים בבתי הכלא ובבתי המעצר. בהמשך ההצעה מפורט מנגנון השחרור והמספרים.
ב-27 במאי לא נכללה רשימת שמות החטופים הישראלים – אך כאמור, ב-27 ביולי היא הופיעה במסמך השינויים של נתניהו. במסמך נכתב כי "33 החטופים שחמאס ישחרר בשלב 1 יכללו את כל החטופים הישראלים החיים מרשימת החטופים ההומניטריים המצורפת בנספח 2". ברשימה מפורטים שמות הנשים והילדים שבשבי; שמות החיילות; שמות המבוגרים בני היותר מ-50; ורשימת הגברים החולים והפצועים.
"הטריק של נתניהו", אמר גורם ביטחוני הבקיא בפרטים, "הוא שיש ויכוח על מי יוגדר 'חולה'. חמאס יכול לטעון שפלוני לא חולה לדעתו, או לא חולה מספיק כדי להיכלל ברשימה, והופ – אתה שוב תקוע לשבועות או חודשים של ויכוחים". ברשימה מוזכרים שמותיהם של ארבעה מתוך ששת החטופים שנרצחו ברפיח. על לפחות שלושה מהם, הנשים כרמל גת ועדן ירושלמי, והרש גולדברג-פולין שכף ידו נקטעה, לא יכול היה להיות ויכוח. הם היו משתחררים לו העסקה הייתה יוצאת לפועל. הרביעי הוא אלמוג סרוסי.
שאלת ההגליה
מסמך השינויים של נתניהו כולל גם ניסוח מחדש של אחד הסעיפים הנוגעים לשחרור אסירי העולם הפלסטינים. בהצעה מ-27 במאי, בסעיף 4ג', נקבע כי חמאס ישחרר את כל החיילות הישראליות החיות – ובתמורה, ישראל תשחרר עבור כל אחת 50 אסירים. 30 מהם מרצים מאסרי עולם ו-20 נוספים שלהם נותרו עד 15 שנות מאסר נוספות, בהתאם לרשימה שיעביר חמאס.
מהרשימה, כך נכתב, ייגרעו שמותיהם של 100 אסירים שיש ששמותיהם יוסכמו מראש על פי דרישה של ישראל – ועניינם יידון בשלב 2 של ההסכם. לצד כל אלה, נקבע כי "מספר מוסכם מראש – של לפחות 50 אסירים שריצו מאסר עולם – ישוחררו לחו"ל, או לתוך עזה".
אלא שסעיף 4 במסמך השינויים הישראלי, מ-27 ביולי גם לא כותב על הגליה לעזה – אלא לחו"ל. "הרשימה הישראלית של האסירים הפלסטינים שישוחררו לחו"ל תכלול לפחות 50, ועד 200 שמות", קובע המסמך.
מעבר רפיח
סעיף נוסף (שישי בסדר הופעתו) במסמך השינויים של נתניהו – שיש בצוות המשא ומתן הישראלי כאלו שחושבים שהוא הקשה ביותר מכל ה"עיזים" – נוגע למעבר רפיח. צה"ל, נזכיר, השתלט על המעבר כבר ב-7 במאי – 20 יום לפני העברת המסמך המקורי ב-27 במאי. באותו מסמך נכתב כי "לאחר שחרור כל החיילות הישראליות, תתאפשר הסכמה על מספר אנשי צבא (הכוונה כנראה לפעילי חמאס או חמושים פלסטינים) פצועים שיורשו לעבור במעבר רפיח לקבלת טיפול רפואי, וכן יוגדל מספר הנוסעים, החולים והפצועים שיעברו דרך מעבר רפיח. הגבלות הנסיעה (במעבר) יבוטלו, ותנועת הסחורות והמסחר תשוב".
המסמך מ-27 במאי לא כלל הבהרה מי ישלוט במעבר, אך כפי שהובהר קודם – לחמאס הבהירו המתווכות כי צה"ל ייסוג מציר פילדלפי, מה שאמור לכלול גם נסיגה ישראלית מהמעבר. כך או כך, במסמך השינויים ישראל כבר לא מתחייבת לפתוח את המעבר – אלא רק לעשות סידורים לפתוח אותו, ניסוח שמאפשר לישראל לומר תמיד שאותם סידורים אינם לרוחה.
"ייעשו סידורים לפתיחת מעבר רפיח מחדש לצורך מעבר חולים ופצועים ולתנועה של סחורות ומסחר", קובע מסמך השינויים בכל הנוגע לסעיף 12 במסמך מ-27 במאי.
"מתוך שש נקודות שנכתבו בחצי עמוד של מסמך ההבהרות – חמש נועדו לחבל באופן החמור ביותר במשא ומתן ולוודא שלעולם לא יצליח", אמר אחד מחברי צוות המשא ומתן על המסמך.
"מסמך שלידתו בחטא"
"ההיסטוריה עוד תשפוט יום אחד את המסמך הזה בחומרה יתרה", אמר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" הגורם הביטחוני הבכיר. "למעלה, בראש המסמך כתוב שזה 'מסמך הבהרות', אבל לדעתי הכינוי הכי מתאים לו הוא 'מסמך הדמים' – כי דפיו מוכתמים בדמיהם של ששת החטופים שנרצחו במנהרה ברפיח. שמם של ארבעה מהם רשומים בנספח שבסופו של המסמך. אלמלא החבלה המכוונת הכלולה במסמך כדי למנוע עסקה – יש סיכוי לא רע שהם היו משוחררים כבר לפני חודש ונמצאים כאן איתנו בחיים".
לפי הגורם הבכיר, שדבריו קיבלו חיזוק משמעותי בשיחות עם עוד פקידים הקשורים למשא ומתן ועיינו במסמך הזה, ולפי תיעוד נוסף מעומק המו"מ – הרי ש"המסמך הזה לידתו בחטא – ניסיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו לטרפד את הרגע החיובי שהיה במו"מ, כשלכולנו נראה היה שאפשר להתכנס על הסכם, על כתיבתו ועל הפקתו. במקום זאת הוצף הציבור הישראלי בדיס-אינפורמציה, אם לא שקרים של ממש. המסמך טבול בדמם, בסופם של ששת החטופים, ולך תדע את מי עוד הוא יצליח לקטול מחר, עוד שבוע, עוד חודש. זאת, לצד נזקים קשים אחרים שהוא עלול לגרום לישראל ולאזור כולו. רק דבר אחד הוא בוודאות לא יביא, כי הוא נוצר במיוחד כדי למנוע זאת – עסקת חטופים".
ראש המוסד דדי ברנע היה זה שנשלח על ידי ראש הממשלה נתניהו להציג לקטאר את השגותיו של נתניהו על ההצעה שישראל אישרה בעצמה. "ראו עליו כמה הוא מיוסר כשהוא מציג את הדברים הללו", סיפר גורם בכיר מאחת מהמדינות המתווכות. ברנע, ממלכתי ונאמן לתפקידו, לא אמר דבר נוסף באותה שיחה עם ראש הממשלה הקטארי, שאמר לו כי "אלה דברים מפתיעים" – וביקש ממנו לגבש את כל הנושאים הנידונים בכתב ולהעבירם באופן מרוכז למתווכות. ישראל עשתה זאת כמצוין מעלה, אבל הזמן נמרח – והמתווה על שלל "הבהרותיו" נדחה על ידי חמאס.
"זה עוד מסמר בארון עסקת החזרת החטופים. ראש הממשלה לא יכול לטעון יותר שאינו מטרפד ואינו מכשיל את העסקה. די להונאה ולהפקרה. די לשקר לציבור ודי לספינים של פילדלפי. עד מתי ירצחו חטופים בשבי בעוד נתניהו משחק במפות ובדעת הקהל?", אמרו במטה משפחות החטופים. "ראש הממשלה צריך לצאת לציבור עם הודעה אחת בלבד: סוכם מתווה להחזרת החטופים. כל 101 החטופים, החיים לשיקום והחללים והנרצחים לקבורה".
"עם ישראל לא מעוניין יותר לשמוע ספינים. למעלה מחצי מיליון אזרחי ישראל יצאו השבוע לרחובות להפגין ולקרוא לממשלה לחתום על עסקה עכשיו. זאת האמת היחידה והבלעדית: אזרחי ישראל רוצים את החטופים והחטיפות בחזרה בבית".