במערכת הביטחון מחפשים את הדרך להתמודד עם גל הטרור בשטחים והאתגר הופך מורכב יותר ויותר. האירוע, כך מנתחים בקריה, הופך עמוק ומשמעותי הרבה יותר כי האדנים שעזרו לנו לנהל את הסכסוך עד היום התערערו בבת אחת.
הרשות הפלסטינית חלשה ונחלשת במהירות. אין לה פתרון וגם בציבור שלה היא נתפשת כמושחתת, מאבדת לגיטימציה ומאבדת גם את יכולת הפעולה שלה. ראינו את זה בג'נין כשצה"ל הפסיק לפעול ונתן לה לטפל בארגוני הטרור לפני שנה, ועכשיו רואים זאת ביריחו, העיר שבה היא הכי חזקה. הפיגוע אתמול, שמצטרף לפיגוע בצומת אלמוג לפני כחודש, ולפעולה של צה"ל מול תשתית חמאס בעיר, מלמדת לא רק שהטרור הרים שם ראש, אלא גם שהרשות איבדה שם את המוטיבציה וגם את הביטחון לפעול מול הארגונים.
נקודה נוספת היא שהדור הפלסטיני הצעיר, שמיואש מהרשות, בועט בכל המוסדות כולל גם בחמאס ובונה לעצמו את הסיפור הלאומי החדש שלו בטיקטוק. שם הוא גם מייצר לעצמו כוכבי טרור חדשים, כמו למשל תשתית גוב האריות. הם מוכנים להילחם, וראינו זאת לא רק בכמויות האש בשכם ובג'נין, אלא גם במוטיבציה לצאת ב-04:00 לפנות בוקר בגשם סוחף, כדי לזרוק אבנים על ג'יפ צה"לי שעושה דרכו החוצה ממחנה הפליטים. צריך הרבה זעם ומוטיבציה כדי לעשות זאת. לכך צריך להוסיף את ההסתה ברשתות החברתיות ואת אמצעי הלחימה שהשטח רווי בהם, ונוצרת התלכדות של וקטורים שליליים ערב הרמדאן.
לישראל לא היו באמת הרבה אופציות, והיא הלכה לפסגה בעקבה בניסיון להביא להרגעת הרוחות לפני הרמדאן, כדי להיכנס לתקופה הרגישה הזו עם להבות נמוכות עד כמה שניתן.
הייתה חשיבות גדולה למפגש עם נציגי הרשות הפלסטינית שמבחינתם מתעוררים מדי יום לא רק עם נפגעים רבים בפעילות צה"ל – יותר מ-200 בשנה – אלא גם לכותרות שונות של שרים בממשלה הישראלית בעניין סנקציות שמתוכננות נגדם.
האמריקנים לחצו והתקבלו הדרישות להקפאת הבנייה בשטחים ולהגבלת הפעילות ההתקפית של צה"ל בערים, מלבד מול פצצות מתקתקות. בצה"ל, בשב"כ ובמתפ"ש תמכו במהלך. אבל אז אירע הפיגוע בחווארה, שבו נרצחו האחים הלל ויגל יניב, ולאחר מכן פעולות הנקם של מתנחלים.
אירועי הנקם הם כישלון למערכת הצבאית, אבל צריך להסביר אותם: שני גדודים יש לחטיבת שומרון, גולני ומילואים, וכן שתי פלוגות מג"ב. זה הכל. הם לא הספיקו גם למצוד אחרי המחבל ולסגירת העיר שכם וחווארה, וגם לטפל בהתפרעויות פעילי הימין שהגיעו ממוקדים רבים.
חלפו שעות ארוכות עד שהגיע גדוד התגבור הראשון של הצנחנים. שני המפקדים הבכירים – מפקד האוגדה תת-אלוף אבי בלוט ואלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס – לקחו כהרגלם אחריות ולא הסתתרו. האירוע הזה יתוחקר עוד בצבא, אבל לדעת בכירים תהיה לו השפעה לאורך זמן. החשש הוא מפיגועי נקם במתווה דומה מבחינתם - חדירה ליישוב ישראלי.
אתמול התרחש הפיגוע ליד יריחו, כשחוליית מחבלים ירתה מתוך מכונית נוסעת לעבר מכוניות, ורצחה את אחד הנהגים. עם פיגועים בצירים קשה מאוד להתמודד, יודע כל מי ששירת ביהודה ושומרון בימי האינתיפאדה השנייה ולאחריה. אבל בינתיים, נכון לאמש, צה"ל הגביל את הפעילות ההתקפית, בהנחיית הדרג המדיני. לא כולם בצבא אוהבים את ההחלטה. כפי שפרסמנו ב-ynet, קצינים בכירים אמרו שהחלטת הדרג המדיני שלא לפעול באופן התקפי שגויה ושלא ניתן למנוע פיגועים רק בהגנה.
עם זאת, בצמרת הצבא יש גם מי שחושבים ש"אפשר לתת עוד צ'אנס" להחלטה, כדי להביא לרגיעה ארוכת טווח. אותם בכירים מחזיקים בעמדה שלפיה למרות כל חולשותיה אין חלופה לרשות הפלסטינית. "אנחנו לא רוצים לראות את חמאס שולט, לא את הרשות מתפרקת, ולא את תנזים נכנס לאירועי טרור. לשם כך צריך רשות פלסטינית חזקה כאינטרס ישראלי. צריך לדבר איתה" – הם אומרים – "ואפשר גם להוריד פעילות מבצעית לא דחופה בערים".
ימים יגידו איזו מבין הגישות בתוך הצבא נכונה. למרבה הצער סביר להניח שהמציאות וההסלמה יובילו לכך שצה"ל יחזור ומהר לפעולות ההתקפיות.
