משמרות המהפכה באיראן ואנשי חיזבאללה בלבנון כבר החליטו, ככל הנראה, על מתווה פעולת הנקם שהם רוצים להוציא, אבל הם אינם נחפזים להוציא אותו לפועל. יש לעיכוב הזה כמה סיבות אסטרטגיות, אבל גם שיקולים טקטיים מבצעיים, כמו למשל המעקב ההדוק והמוכנות של צה"ל להנחיית מתקפת נגד, תוך כדי מתקפת הנקם מאיראן או חיזבאללה.
ביידן לאיראן: Don’t
(צילום: רויטרס )
"הבומים" שמייצרים מטוסי חיל האוויר בימים האחרונים מעל ביירות לא נועדו רק להפחיד ולהבריח את הלבנונים לאזורים בטוחים יותר מבירתם, אלא בעיקר כדי לייצר מצב שבו ישראל מנצלת את עליונותה האווירית ואת חופש הפעולה האווירי היחסי שיש לה בשמי לבנון כדי לקיים מעקב הדוק אחרי כל מה שזז ועלול להיות מהלך הכנה למכה על ישראל.
יותר מזה, המטוסים והכטב"מים שממלאים כעת בצפיפות את שמי לבנון ומערב סוריה חמושים כבר להתקפה, ואם הם מאתרים למשל משגר שיוצא ממסתורו ומנסה לזקוף את הטיל על המשגר כדי לשגרו, יש באוויר משהו שמסוגל לתקוף אותו תוך דקות. כטב"מים ורקטות "גראד" קל יותר להסתיר מאשר את הטילים הכבדים שאותם צריכים להכין לפעולה, בעיקר אם הם מונעים בדלק נוזלי.
אבל גם בהם, כמו בכטב"מים וטילי השיוט שיש לחיזבאללה, אפשר להבחין באמצעים שונים שיש לישראל. אם יש באזור כלי טיס תוקף מאויש או לא מאויש זמין באזור הפעולה, אפשר לסכל את מתקפת הנגד ביום או בלילה. הסנסורים המתקדמים שיש לישראל ולארה"ב מאפשרים זאת.
5 צפייה בגלריה
בלבנון, היכולת לסגור מעגל פשוטה יחסית. מנהיג חיזבאללה נסראללה
(צילום: Mustafa Jamalddine, AP)
כשמדובר בחיזבאללה בלבנון, המעקב החמוש הזה והיכולת לסגור מעגל תקיפה במהירות כדי לסכל מתקפת נקם הם פשוטים יחסית. זה רק שאלה של אמצעים, כלומר כלי טיס, שבהם אתה יכול להחזיק בכל נקודת זמן באוויר, ומודיעין בסיסי על מיקומן המשוער של המטרות שאולי תרצה לתקוף, ושאולי חיזבאללה ינסה להשתמש בהן כדי לתקוף אותך.
אבל באיראן הרחוקה קשה לקיים מעקב רצוף כזה וגם קשה יותר להגיב תוך דקות ספורות מרגע שמתגלות ההכנות למתקפה עלינו. יש לישראל ולארה"ב לוויינים שמסוגלים לקבל תמונה טובה על מה שנעשה באתרים חשודים באיראן ברזולוציה גבוהה (כלומר תמונה מפורטת וחדה), במיוחד כשמדובר בטילים בליסטיים לטווחים ארוכים.
לא חייבים מידע מקדים
הטילים האיראניים הם ענקיים. חלקם מונעים בדלק מוצק ואפשר לשגר אותם מבורות שיגור (סילו) תת-קרקעיים או להרכיב אותם על רכב השיגור מתחת לקרקע, ואז היציאה לשיגור וזקיפת המשגר נמשכות פחות מחצי שעה. אבל רוב הטילים של איראן הם ממשפחת "שיהאב 3", כמו חורמשהר, עימאד ואחרים, וכדי לשגר אותם צריך להחזיק אותם על משגרים ולזקוף אותם מעל פני הקרקע, ולתדלק אותם במשך כשעה לפחות לפני שמשגרים.
את זה, אפילו לוויין יכול לגלות. את הכטב"מים וטילי השיוט הרבה יותר קשה לגלות לפני שיגורם, אבל הם עושים את דרכם מאיראן ואפילו מעיראק במשך יותר משעה, וזה נותן מספיק זמן לחיישנים שיש לאמריקנים ולמדינות ערב הידידותיות, שפועלות במסגרת פיקוד המרכז האמריקני ("סנטקום"), כדי להבחין בהם ולאפשר יירוט שלהם, גם אם אין מידע מקדים על המתקפה.
המגרעה הגדולה היא שהמעקב ההדוק הזה, ומתקפת הנגד המסכלת תוך זמן קצר מאוד, מחייבים אמצעים רבים וכלי טייס רבים, בנוסף כמובן למערך ההגנה האווירית שגם בישראל וגם בספינות הצי האמריקני עומד בכוננות.
האיראנים וחיזבאללה יודעים כנראה בבירור שני דברים. האחד הוא שישראל ו/או ארה"ב לא ינחיתו עליהם מכת מנע מקדימה כדי למנוע מראש את מתקפת הנגד, מפני שוושינגטון דורשת מאיתנו ומ"סנטקום" שלא להצית מלחמה אזורית. אבל בו בשעה, הם יודעים שישראל תעשה הכול, וככל הנראה גם האמריקנים, כדי למזער את האבידות והנזק שתגרום לנו מכת הנקם, באמצעות מתקפת נגד של "הצד הכחול" (כלומר אנחנו והאמריקנים), דקות ספורות, אולי אפילו תוך כדי המתקפה.
סביר להניח שהאמריקנים לא יתקפו בתוך איראן עצמה משיקולים אסטרטגיים גלובליים שלהם, אבל הם לא יהססו לתקוף בסיסים של המיליציות השיעיות בעיראק, בתימן ובסוריה, אם יראו שם הכנות לתקוף כלי שיט או חיילים אמריקנים במזרח התיכון, כפי שאיימו כמה מראשי המיליציות השיעיות לאחרונה, כמו גם משמרות המהפכה בטהרן.
המיליציות השיעיות בעיראק כבר תקפו בשבוע שעבר את הבסיס האמריקני עין אל-אסד בעיראק והמיליציות השיעיות בסוריה תקפו בסיס אמריקני בצפון מזרח סוריה. באירוע היו חיילים פצועים אמריקנים, אבל לא הרוגים. כתגמול על כך, ארה"ב תקפה את המיליציות האלה.
הבעיה של קיום מעקב הדוק ומוכנות מיידית לסיכול עבור ישראל לבדה מהווה אתגר משמעותי. אבל, לישראל יש האמצעים לבצע מתקפה כזו. השאלה היא האם ישראל תרצה להשתמש ביכולת הזאת, שנשמרת כ"אופציה אחרונה" למקרה שבו איראן תתקרב לפריצה לנשק גרעיני.
שאיראן וחיזבאללה יחשבו פעמיים
השיקולים האסטרטגיים שמעכבים את פעולת חיזבאללה ואיראן הם צבירת כוח אמריקני בהיקף חסר תקדים בעשור האחרון באזור מפרץ עומאן, הים האדום ומזרח הים התיכון. חשוב להדגיש כי מדובר לא רק בכוח שיש לו יכולות הגנתיות מעולות מפני טילים בליסטיים וכטב"מים, אלא בכוח שיש לו יכולות התקפיות שלא היו באזור, גם אחרי שארה"ב תגברה את כוחותיה באזורנו אחרי 7 באוקטובר.
דוגמה בולטת לכך היא הצוללת הגרעינית שארה"ב שלחה למזרח הים התיכון. בעבר, הצוללת הזו נשאה טילים בליסטיים גרעיניים כדי להרתיע את ברית המועצות. כיום, היא נושאת קרוב ל-160 טילי שיוט טומהוק חדישים, שגם אם רק חלקם ישוגר מהמזרח התיכון, הם מסוגלים לגרום נזק אדיר באיראן, צבאי וכלכלי, שלא לדבר על פגיעה מדויקת במטרות רבות של המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה.
בנוסף לצוללת הזו שלא יודעת להגן אלא רק לתקוף, יש לארה"ב באזור האגן המזרחי של הים התיכון שתי משחתות טילים שיש להן מערכות ליירוט טילים בליסטיים, כטב"מים ודברים אחרים שחיזבאללה עלול לשגר במטחים גדולים לעבר לישראל. שתי המשחתות האלה הן למעשה תוספת אמריקנית נכבדה מאוד ליכולות יירוט הטילים והרקטות של ישראל.
ארה"ב לא תתקוף בלבנון אבל היא בהחלט – כך אפשר להניח לפי התבטאויות אישים אמריקנים - תעזור לישראל להגן ממתקפת טילים וכטב"מים רבתי מצד חיזבאללה. בנוסף לכך, נמצא בים התיכון כוח נחיתה ימי, שיש לו גם מטוסים וגם מסוקים והוא מונה שלוש ספינות, שמהוות מיני נושאות מטוסים ומסוקים, אבל יש עליהם גם כוח של כמה אלפי אנשי "מארינס", והם נמצאים כרגע לפי הפרסומים האחרונים בקפריסין.
מטרת הכוח הימי הזה היא לא לפלוש ללבנון, אלא לחלץ אזרחים אמריקנים ממדינות האזור אם יתפתח עימות כולל בין ישראל ללבנון. באזור המפרץ הפרסי ובמפרץ עומאן משייט כוח משימה ימי שבמרכזו נושאת המטוסים "תאודור רוזוולט" ויש בו ספינת מלחמה כבדה – סיירת ושתי משחתות, כולן מצוידות בטיליי יירוט ותקיפה, ובים האדום משייטות עוד שתי משחתות שמצוידות בעיקר בטילי יירוט.
נוסף על כך, בבסיסים במזרח התיכון נמצאות ארבע טייסות נוספות על מה שיש כרגיל, שמוכנות לפעול בכל כיוון. לנו יש נטייה לראות את הכוח הזה רק בהקשר מתקפת הנקם עלינו, אבל למעשה הכוח האמריקני העצום הזה, שצפויים להצטרף אליו נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" וכוח המשימה שלה בתוך כשבוע, נועד לעזור לנו להגן על עצמנו, אבל בעיקר להגן על אנשי הצבא והצי האמריקני שנמצאים באזור, ולהרתיע בעיקר את איראן ושלוחיה מלפגוע באנשי צבא אמריקנים.
לאמריקנים חשוב שאיראן וחיזבאללה יחשבו פעמיים לפני שהם פועלים ופוגעים גם בעסקת החטופים והפסקת המלחמה, שעליה האמריקנים עומלים. בנוסף, הכוח נועד להגן על האינטרסים הצבאיים והאסטרטגיים של ארה"ב באזור. הוא נועד לשגר מסר לסין ורוסיה, ומהווה הפגנת עוצמה גלובלית, שמראה את היכולת האמריקנית לרכז במהירות כוח משמעותי באזור לחימה, תוך הגנה על בעלות ברית ואינטרסים אזוריים.
מסר זה מכוון במיוחד לסין, על רקע המתיחות מול הפיליפינים וטייוואן. לשם כך, האמריקנים אף לקחו סיכון והעבירו את נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" מאסיה למזרח התיכון.
שיקול אסטרטגי נוסף הוא כאמור הרצון שלא לשבש את עסקת הפסקת האש ושחרור החטופים. חיזבאללה ואיראן מבינים שמנהיג חמאס יחיא סינוואר זקוק להפסקת אש, והם מעוניינים לסייע לו. יתרה מזאת, עסקה כזו תאפשר להם לרדת מהעץ הגבוה שטיפסו עליו כשהחליטו לתמוך במלחמת החמאס בעזה.
כולם רוצים שקט
למרות הקולות הלוחמניים מאיראן ולבנון, המלחמה התמשכה מעבר למצופה והעמידה אותם בדילמות קשות. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה נתון ללחץ כבד מצד אזרחי לבנון, ובאיראן יש מחלוקת בין הנשיא החדש מסעוד פזשכיאן, המעוניין בהרגעה לטובת הכלכלה, לבין אנשי משמרות המהפכה הדורשים נקמה על חיסולו בטהרן של איסמעיל הנייה.
גם נסראללה וגם המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי היו מעדיפים לסיים את העימות עם ישראל, שכבר השיג את מטרותיו בצפון ישראל ועלול רק לסבך אותם במלחמה אזורית, כולל מול ארה"ב. עם זאת, הם אינם יכולים לוותר על מכת נקם לאחר שהתחייבו לכך בפומבי. הם עשויים להתאים את פעולותיהם לנסיבות הטקטיות והאסטרטגיות החדשות, כולל המפגש הקרוב בנושא הפסקת האש ושחרור החטופים.
ממשל ביידן מעוניין בהפסקת אש ומעדיף להימנע מאבידות אמריקניות, במיוחד לקראת מערכת הבחירות. עם זאת, ארה"ב לא תהסס להשתמש בעוצמה שצברה באזור אם האיראנים וחיזבאללה ינסו לפגוע באינטרסים החיוניים שלה.
