לאחר שמשרדי הממשלה לא ניצלו מאות מיליוני שקלים מההחלטה שהתקבלה במאי לסיוע חירום מיידי ליישובים המפונים בצפון, ואלו לא הגיעו כפי שהובטח לצורכי העקורים, יגיש היום (ראשון) לממשלה השר זאב אלקין תוכנית "היערכות לשיבה הביתה ליישובים המפונים בצפון" בסך 200 מיליון שקלים. התוכנית אמורה לתת מענה חלקי לשיפוץ והשמשת התשתיות הציבוריות שנפגעו במהלך המלחמה.
אף על פי שבמשרדי הממשלה לא פעלו תחת אחריותם לממש את הכספים שיועדו לצפון, ניהלו בשבוע האחרון אלקין ואנשיו במנהלת הפרויקטור לצפון מאבקים מול משרד האוצר שסירב להעביר מהתקציבים הללו לצרכים אחרים ומיידיים לצפון, וביקשו "להציל" אותם בטרם יימחקו בסוף השנה.
בשיחות פנימיות במשרד האוצר, טענו בכיריו כי הם אינם סומכים על הרשויות המפונות שישתמשו בכספים לצרכים ראויים, והיו שכינו את הסיוע כ"שוחד פוליטי". לאחר מאמצים רבים, הושלמה הצעת המחליטים וזו תמומש בידי משרד ההתיישבות שיסייע ליישובי המועצות האזוריות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל שיעזרו באמצעותם לקריית שמונה, שלומי ומטולה. בהצעת המחליטים נקבע כי יבוטלו סעיפים תקציביים רבים מהחלטת הממשלה מחודש מאי, ומופיעים גם כאלו שלא קיימים בה כלל אך בכל אופן יבוטלו.
לפי החלטת הממשלה, 111 מיליון שקלים מהתקציב יופנו למושבים ולקיבוצים במועצות האזוריות המפונות בצפון ו-89 מיליון שקלים לקריית שמונה, שלומי ומטולה. בעוד כל יישוב נפגע ברמה שונה ובהיקף לא פרופורציונלי בין האחד למשנהו, החליטה הממשלה כי כל יישוב יקבל כספים לפי מספר התושבים המפונים, שטחו וכמות המבנים הציבוריים בו. כך למשל, המושבה מטולה או קיבוץ מנרה, ששיעור ההרס בהם הוא רב, יקבלו את אותו הסכום היחסי כמו יישובים עורפיים שכמעט שלא נפגעו במהלך המלחמה.
מימון פעילות השיקום תיעשה על חשבון הכספים שהיו מיועדים בין השאר לסייע בחיזוק השירותים החברתיים למפונים, ביצוע סקרי נזקים, תמיכה במוסדות תרבות ויוצרים, סיוע לתחום האגרו-טק, תמרוץ עובדי חקלאות, שיקום מערכות ביוב ומים ועוד.
מבדיקת ynet עולה כי לפי החלטת הממשלה, מיליוני שקלים שהיו אמורים להגיע ממשרד הרווחה לשם חיזוק מחלקות הרווחה, תוספות שכר לעובדים הסוציאליים וגיוס כוח אדם נוסף לסייע להם, כמו גם מיליוני שקלים שהיו אמורים להגיע באמצעות המשרד לביטחון לאומי לטובת סיוע לתושבים העקורים בבתי המלון עבור מוגנות, מניעת אלימות ושימוש בסמים ואלכוהול - לא בוצעו.
ארבעה מיליון שקלים שהובטחו לתמיכה במוסדות תרבות וביוצרים עצמאיים ביישובים המפונים, ובאחריות משרד התרבות והספורט היה לדאוג למימושם, גם כן יבוטלו.
במשרד החקלאות לא דאגו גם כן להעביר 8 מיליון שקלים לטובת תמרוץ עובדי חקלאות ומתן מענקים לעובדים חדשים לעיסוק בחקלאות במרחבי קו העימות. תשתיות תחום האגרו-פודטק ששגשגו בגליל עד ערב המלחמה גם כן לא קיבלו שני מיליון שקלים שהובטח לקיימן והיו אמורים להגיע באמצעות משרד הכלכלה. כך גם 10 מיליון שקלים שהיו אמורים להיות מועברים השנה לצורך מענקים לעידוד פעילות מחקר ופיתוח טכנולוגיות בתעשייה.
השר אלקין מסר כי "חזרת תושבי הצפון לבתיהם מצריכה טיפול בצרכים דחופים באופן מיידי, ובניית תוכנית ארוכת טווח שתביא לשיקום ופיתוח הצפון". לדבריו, "התוכנית שונה משמעותית מזו שהוצגה בנוגע לדרום, משלל סיבות, וחובתנו לוודא שנקבל את הכלים הנכונים ביותר. מדובר במשימה ציונית ראשונה במעלה שחייבת להתבצע באמצעות שיתוף פעולה בין כלל המשרדים והרשויות ואני מודה לשר סמוטריץ' על העבודה המשותפת".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ציין כי "תושבי הצפון גילו עמידות יוצאת דופן בתקופה מורכבת זו", ואמר: "חזרת המפונים לבתיהם אינה רק חובה מוסרית, אלא משימה לאומית מהמעלה הראשונה. אישור התקציב הוא צעד ראשון לקראת שיקום היישובים וחיזוק הצפון. מדינת ישראל מגויסת לפעול למען אזרחיה, מתוך אחריות ומסירות, כדי להשיב את תחושת הביטחון והבית לכל משפחה שנאלצה לעזוב.
"ההשקעה המשמעותית שאושרה היום מבטאת את מחויבותנו להעמיד לרשותם את כל האמצעים הדרושים לשיקום חייהם ולחיזוק התשתיות הציבוריות", הוסיף. "אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר זאב אלקין על שיתוף הפעולה בגיבוש ההחלטה החשובה הזו. מדינת ישראל עומדת ותמשיך לעמוד לצד אזרחיה תמיד – בשגרה ובחירום".
ראש מועצת מטולה דוד אזולאי תקף את הממשלה על עצם ההחלטה ואמר כי הוא "חושב שזו טעות אבל אנחנו ננצח איתה או בלעדיה". לדבריו, "שוב הקריטריונים לא מותאמים למציאות. לא מתייחסים לרשויות שחטפו וניזוקו יותר במהלך המלחמה, אלא רק לשטח ולמועצות אזוריות ששטחן כמובן גדול יותר".
תקציבים יימחקו ויועברו למטרות אחרות
לפי החלטת הממשלה מחודש מאי, היו אמורים לעבור 100 מיליוני שקלים לצורך חיזוק ההתיישבות בקריית שמונה ובשלומי באמצעות פרויקטים של "התחדשות לאומית", אך כעת התקציבים לכך יימחקו ויועברו למטרות אחרות.
אחד הסעיפים החשובים והמשמעותיים שביטלה הממשלה, אף שאין לו משמעויות כלכליות גדולות, הוא מינוי פרויקטורים בכל משרדי הממשלה לצורך עבודה ישירה מול "פרויקטור הצפון" ובכפיפות ישירה למנכ"ל המשרד בכל משרד ממשלתי רלוונטי. באחריות הגורם הזה היה לרכז, לפעול ולדווח ולהסיר חסמים בתחום פעילות משרדו.
לקראת ההצבעה על החלטת הממשלה, פרסמה היום שרת ההתיישבות אורית סטרוק ברשת X כי הסכום שיועבר כעת לשיקום התשתיות הציבוריות בהתיישבות הכפרית הוא ראשוני: "ליווינו אתכם בתקופת הפינוי הקשה מנשוא, ועכשיו נעבוד יחד איתכם על השיבה הביתה", כתבה סטרוק לתושבי הצפון. "נתחיל בשיקום התשתיות הציבוריות, ובהמשך נתקדם, ולא רק נשקם, גם נגדיל, נצמיח ונפריח את היישובים. יחד ננצח, בע"ה".
עם הנפגעים מההחלטה שמנסה להיות "שוויונית" והוגנת לכולם, אך מתגלית כמנותקת לגמרי מהמציאות, נמנים יישובי המועצה האזורית מרום הגליל. כך למשל, במושבים אביבים ודוב"ב יש נזקים רבים למבני הציבור המועטים והתשתיות, אך לפי אמות המידה שקבעה הממשלה, הם זכאים לפחות תקציב מאשר קיבוצים מפותחים וגדולים שכמעט שלא נפגעו. "הפערים מגיעים לעשרות מונים בין יישובים גדולים וחזקים לבין קטנים", אמר ראש מועצת מרום הגליל עמית סופר.
ראש המועצה הצביע על כך שההחלטה לא מתייחסת גם כלל להיבטים כמו מצב סוציו-אקונומי, ולא נותנת מענה ליישובים שהממשלה החליטה על פינויים, אך הצבא לא המליץ לפנות אותם. אף על פי שמבני הציבור ביישובים אלה היו נטושים במשך שנה או שהתארחו בהם חיילים שהסבו נזקים רבים, הם לא יקבלו מענה בכלל בשעה שגם במס רכוש לא מכירים בנזקים הרבים בהם כ"נזקי מלחמה".
לדברי סופר, "יש כאן כמה רמות של עוולות. אנחנו רואים איך השלטון המקומי יודע לתת מענים שקשורים למציאות, אבל כשמחברים משהו במשרדי הממשלה בירושלים יושבים היועצים המשפטיים וצועקים שוב ושוב שהכול 'חייב להיות שוויוני'. הם נותנים מענה שוויוני לכאורה למציאות לא שוויונית ורק מעמיקים את הפער ואת האי-שוויון. זה ניתוק מוחלט מהמציאות".
