בשנתיים האחרונות האלימות בתוך ישראל הגיעה לממדים שמעולם לא נראו. מספר הנרצחים הערבים בשנה שעברה היה יותר מכפול ביחס ל-2021, והשנה הקצב אפילו התגבר. בתקופה האחרונה חל גם זינוק בחיסולים על רקע פלילי בערים היהודיות. אבל מה בנוגע לעבירות שאינן מגיעות לכותרות כפריצות לבתים, גניבות רכב, שימוש בסמים קשים? נתונים שנחשפים כאן, אחרי הסתרה משטרתית ארוכה, מראים עלייה בפשע לסוגיו מתחילת כהונת ממשלת נתניהו והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
לפני כשנתיים וחצי, עוד בתקופת הממשלה הקודמת, פורסמו לראשונה באתר מאגרי המידע הממשלתיים כל תיקי הפשיעה, לפי שכונות, סוגי עבירות ורבעונים. חברת מדלן ניתחה את הנתונים, וב-ynet פורסמו שתי כתבות שקיבלו הד רב, הן אצל הערים ה"מצטיינות" והן אצל אלו שבתחתית הטבלה. הנתונים הללו הוצגו לא פעם במערכת הבחירות המקומיות, והיו למעשה זרז לשינוי חיובי, לטובת כלל האזרחים.
3 צפייה בגלריה
זינוק בפשע בתקופת ממשלת נתניהו-בן גביר
(צילום: ליאור אל-חי, חיים גולדברג פלאש90, הרצל יוסף, עידו ארז, EPA_10427225375902 , אלכס קולומויסקי, הרצל יוסף)
באתר נכתב כי המאגר מציג את נתוני המשטרה בחמש השנים האחרונות, בחתך רבעוני, והוא כולל רק תיקים שבהם ישנו חשד לעבירה פלילית. כתוב בו מפורשות כי תדירות העדכון היא אחת לרבעון, אבל הפעם האחרונה שבוצע בו עדכון הייתה ב-25 באפריל 2023. שלושה חודשים לאחר מכן, עוד לפני תחילת המלחמה, כבר לא פורסמו נתונים חדשים - ומאז חלפה כמעט שנה, ודבר לא השתנה.
"בן גביר, מה יש למשטרה להסתיר?"
"השר בן גביר, למה המשטרה הפסיקה לפרסם את המידע, מה יש לה להסתיר?", כתבה התנועה לחופש המידע במכתב שהעבירה ב-12 במרץ לשר לביטחון לאומי ולמפכ"ל המשטרה, בדרישה לפרסם את אותם נתונים - כשהיא מציינת שגם השנתון הסטטיסטי של 2022, הכולל את הנתונים הרשמיים על העבירות, פורסם באיחור של כחצי שנה לעומת שנים קודמות.
גם ynet פנה לדוברות המשטרה שלוש פעמים החל מתחילת השנה בנוגע לאי-פרסום הנתונים - אבל דבר לא קרה. בסופו של דבר, ובעקבות בקשות חופש מידע חוזרות ונשנות של התנועה לחופש המידע, הועברו אליה הנתונים - וכמו בשנה שעברה, נותחו על ידי מדלן. באתר הממשלתי הם עדיין לא מופיעים.
בהשוואה לשנתון הסטטיסטי של 2022 שפרסמה המשטרה, מראים אותם נתונים שהתקבלו לאחרונה עלייה בכמעט בכל הקטגוריות במספר התיקים שנפתחו ב-2023 לעומת השנה שלפני כן - כשהשבעת הממשלה ותחילת כהונת בן גביר היו ב-29 בדצמבר 2022. הסברה כי הסיבה לכך, בין היתר, היא המלחמה שפרצה בעקבות טבח חמאס ב-7 באוקטובר נשללת מיד. פרט לעבירות ביטחון ולעבירות נגד אדם (קבוצת עבירות הכוללת גם את הרציחות ב-7 באוקטובר) אין עלייה ביתר הסעיפים ובסך הכול הכללי במספר התיקים שנפתחו ברבעון האחרון של 2023 (שכולל את המלחמה), ביחס לרבעונים שלפני כן, לפני תחילתה.
"מקום אחר" לנרצחי הנובה, סיווג שונה בין פיגועים ל-7/10
ב-2023 נפתחו בישראל 746 תיקי רצח (לא כולל ניסיון לרצח). צלילה לתוך הנתונים מראה ש-124 מתיקי הרצח נפתחו במועצה האזורית אשכול בתחילת הרבעון האחרון, ועוד 244 תיקי רצח נפתחו באותו רבעון בלי סיווג מקום ובלי מרחב משטרתי המטפל, אלא תחת "מקום אחר" - וככל הנראה מדובר בנרצחי מסיבת הנובה.
לעומת זאת, 12 תיקי רצח, לא מ-7 באוקטובר, מסווגים כ"רצח על ידי פעולת איבה" - פיגועים על רקע לאומני. הרציחות בטבח חמאס לא מוגדרות כך כאמור. פנייה למשטרה, בבקשה להסבר הסיווג השונה הזה, לצד הסברים לזינוק במספר העבירות, לא נענתה.
גם בלי התייחסות לרציחות ביום פתיחת המלחמה ואחריה, ניתן לראות זינוק גדול במספר הנרצחים בשנה שעברה לעומת 2022 - כפי שידוע מהפרסומים התכופים בנושא. לפי מרכז טאוב, ב-2023 נרצחו 299 בני אדם (מתוכם 233 ערבים) לעומת 147 בשנה שלפני כן (מתוכם 109 ערבים).
הקטגוריות שבהן נקבעו שיאים שליליים
לפי הנתונים שהועברו לתנועה לחופש המידע, במספר העבירות כלפי הרכוש (גניבות, הצתות, פריצות, כייסות, סחיטות ועוד) חלה עלייה מדאיגה של 10% - למספר הגבוה ביותר זה שנים. וזה על אף שברבעון האחרון של 2023 מספר העבירות בסיווג זה היה הנמוך ביותר בשנתיים האחרונות - כמובן עקב המלחמה, וההתמקדות של המשטרה בה. גם בתקופת סגרי הקורונה הייתה כמובן ירידה דרמטית בעבירות אלו.
תיעוד רצח בכפר כנא, במאי האחרון
ירי לעבר בית במעלות בחודש שעבר והשלכת רימון לעבר עסק בצפון
(צילום: דוברות המשטרה)
מספר הגניבות מתוך רכב עלה מעט ל-10,198 לעומת 9,880 ב-2022, ואילו גניבות הרכב עצמן זינקו ל-21,899 אל מול 18,311 ב-2022 - נתון שבעצמו היה הגבוה ביותר זה תשע שנים. לעומת זאת, במספר הפריצות לדירות, והפריצות בסך הכול (גם לעסקים ולמבני ציבור) חלה ירידה משמעותית ב-2023 - ומגמת העלייה שהייתה בשלוש השנים שלפני כן נבלמה. הסיבה המרכזית לכך כנראה היא הירידה הגדולה בעבירות מסוג זה בחודשים הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה.
אחת הקפיצות הגדולות ביותר אירעה במספר עבירות הסדר הציבורי (ובהן איומים, התקהלות והתאגדות וחסימת כבישים) - מ-120 אלף ב-2022 ל-143 אלף בשנה שאחרי, עלייה של 18%. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא הפגנות הענק ששבו עם כינונה מחדש של ממשלת נתניהו. גם כאן מדובר במספר התיקים הגדול ביותר שנפתח בקטגוריה זו, זה שנים.
ירידה במספר התיקים? בתחום אחד ויחיד
בתיקים הנוגעים לתקיפה (כולל של עובדי ציבור) אירע זינוק מדאיג של 17% ליותר מ-60 אלף - שיא, יותר נכון שפל, של שנים רבות. תחום נוסף שבו הייתה עלייה משמעותית הוא זה של עבירות המרמה - זינוק של 9% ל-17,805 תיקים ב-2023 - הכי הרבה בשנים האחרונות.
חסימות באיילון בשבת. בשנה שעברה: עלייה ב"עבירות הסדר הציבורי"
(צילום: דורשינוי, יובל פרץ)
כלי רכב ישראלים שנפגעו מיידוי אבנים של מחבלים פלסטינים בחווארה, לפני שנה
בעבירות ביטחון (בגידה וריגול, הסתה, הסתננות, הקמת מחסום, השלכת בקבוק תבערה, יידוי אבנים) הייתה עלייה מ-14,277 ב-2022 לקרוב ל-17 אלף אשתקד. אבל כמעט כל הפער מוסבר בעלייה של 2,500 עבירות ברבעון האחרון של 2023, לאחר פרוץ המלחמה. גם בעבירות מין אין כמעט שינוי, זה השנה השלישית ברציפות - ומספרן נע בין 6,836 ל-6,846 בשנים הללו.
למעשה, הקטגוריה היחידה שבה נרשמה ירידה במספר התיקים שנפתחו ב-2023 לעומת השנה שלפני כן היא עבירות כלפי המוסר (סמים, זנות וכו'). הירידה, בשיעור של 17%, היא המשך למגמה ארוכת שנים ונובעת בין היתר גם מביטול הרישום הפלילי לשימוש עצמי במריחואנה, מסגירת המעברים בחלק מהתקופה (ובמיוחד אחרי 7 באוקטובר) ומנוכחות גדולה יותר של כוחות ביטחון במחסומים - מה שמונע את הגעת הסמים מיהודה ושומרון וממצרים.
שינוי המגמה לאחר פרוץ המלחמה, והתגובות
בעקבות פניית ynet פרסמה המשטרה נתונים מעודכנים לשנת 2024, בחלק מהתחומים - ומהם נראה שנמשכת מגמת הירידה בפשיעה בעקבות פרוץ המלחמה. לפי המשטרה, מתחילת השנה חלה ירידה של 35 אחוזים במספר הפריצות לדירה - 2,564 תיקים לעומת 3,966 בתקופה המקבילה אשתקד.
בפריצות לעסקים חלה של ירידה של 16%, בגניבה מרכב ירידה של 9% ובגניבות רכב - ירידה של 21%. עם זאת, לפי חברות האיתור וחברות הביטוח חלה עלייה מחודשת במספר גניבות הרכב ברבעון האחרון, לעומת הרבעון הראשון של 2024, אז כמעט ולא נכנסו פלסטינים מיהודה ושומרון לשטח ישראל.
גניבת רכב בת"א. עלייה מחודשת ברבעון השני, לפי נתוני חברות הביטוח והאיתור
בתגובה לטענות שהועלו בכתבה אמרו במשטרה: "הטענה כי משטרת ישראל מסתירה נתוני פשיעה מהציבור משוללת כל יסוד וכראיה, לאורך כל השנה מפרסמת המשטרה נתוני פשיעה במגוון רחב של פרמטרים ואמצעים ובכך משתפת את הציבור באופן שוטף ובשקיפות מלאה. מאז תחילת השנה ישנה מגמה משמעותית של ירידה בפשיעה בתחומים רבים ובדגש על עבירות הרכוש וזאת בזכות פעילות מבצעית וחקירתית ממוקדת של כלל יחידות המשטרה".
מלשכתו של השר בן גביר נמסר בתגובה: "כשהשר הגיע למשרד הוא גילה משטרה שהזניחו אותה, מדינה שמשלמת פרוטקשן למשפחות פשע, שוטרים שמתפטרים, תחנות משטרה מפורקות ואפס משאבים והשקעה. מאז שהשר נכנס לכהונתו, קיבלה המשטרה משאבים שלא קיבלה מעולם. בשנה וחצי האחרונות השר בן גביר הספיק לעשות מה ששרים אחרים לא עושים ב-30 שנה".
"זו הממשלה שהבטיחה משילות וביטחון אישי"
"פרסום נתוני הפשיעה לא נתון לבחירת המשטרה", אמר תומר לוטן, ששימש כמנכ"ל משרד ביטחון הפנים בממשלה הקודמת תחת השר לשעבר עומר בר לב. "ישנה החלטת ממשלה מלפני כשבע שנים שעליה לפרסם זאת. במשך שנים המשטרה נמנעה מלפרסם את נתוני הפשיעה למרות אותה החלטה, עד שבקדנציה של בר לב לקחתי את זה כפרויקט והכרחתי את המשטרה לפרסם את הנתונים. בסוף שנת 2021 התחילו לפרסם את הנתונים. הנתונים האלה מבהירים את חשיבות הפרסום. אלה כלים חשובים, בין היתר לתכנון מדיניות. במובן הזה אני מאוד גאה בזה שהצלחנו לעשות את זה והצטערתי לשמוע שהיה מרדף אחרי הנתונים על משהו שהוא כל כך מובן מאליו".
תומר לוטןצילום: אביגיל עוזילדברי לוטן, אין זה יד המקרה שחל זינוק בפשיעה מתחילת קדנציית בן גביר: "העלייה בפשיעה נובעת חד משמעית כתוצאה מחילופי השלטון. המאבק בפשיעה ובאלימות זו לא גזירת גורל. כשלוקחים את הנושא הזה ברצינות ועובדים בצורה רצינית מגיעים לתוצאות טובות. כשנכנסת ממשלה שמה שמאפיין אותה בעיקר זה חובבנות וחוסר רצינות, וציוצים שמחליפים עבודת מדיניות סודרה, זה משפיע על הפשיעה".
הוא הטיל את האחריות על בן גביר, אבל לא רק עליו: "האחריות היא בראש ובראשונה על השר הכי כושל שהיה פה אי פעם, בפרט בביטחון האישי שהוא הביא אותו לשפל בהיסטוריה של המדינה, אבל האחריות הכוללת היא של הממשלה כולה. זה אירוע שבו ממשלה שלמה צריכה לקחת בו חלק ואין לנו ממשלה כזו. זה אירוני, כי זו הממשלה שהבטיחה לציבור משילות וביטחון אישי, וכשהיא נמצאת בשלטון מבינים שהבועה הזו התנפצה כי הם לא יודעים מה הם עושים".
רחלי אדרי-חולתאצילום: איליה מלניקוברחלי אדרי-חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש המידע: "העובדה שרק בעקבות בקשות ופניות של התנועה לחופש המידע נחשפו נתוני הפשיעה בארץ, מצביעה על בעיה חמורה במערכת. יש להזכיר למשטרת ישראל כי קיימת החלטת ממשלה המחייבת את המשטרה לפרסום באופן יזום את נתוני הפשיעה, והמידע אכן פורסם לתקופה קצרה. אולם, עם כניסתו של בן גביר לתפקיד הופסק פרסום הנתונים, ורק לאחר פניות נוספות מצדנו ובקשות מידע, המשטרה טרחה לפרסם באיחור גדול את נתוני 2023".
"נתוני הפשיעה הם מידע קריטי שצריך להתפרסם באופן שוטף וברמת רזולוציה גבוהה", הוסיפה. "מידע זה מאפשר לציבור ולמקבלי ההחלטות להשתמש בנתונים בצורה אפקטיבית. במקומות רבים בעולם, נתוני פשיעה מפורסמים באופן מסודר ועקבי, אך בישראל המידע אינו נגיש בצורה מספקת ואינו עקבי. כתוצאה מכך, קשה מאוד לתרגם את הנתונים לפתרונות מעשיים בהתמודדות עם הפשיעה".
טל קופלצילום: אורית פניניטל קופל, מנכ"ל מדלן: "העובדה שמפת הפשיעה אינה זמינה יותר לכל המעוניין בצורה פשוטה ונגישה היא עוול שנעשה לתושבי ישראל. מפת הפשיעה היא מידע חיוני, שיכול לעזור לאדם בנקודות רבות בחייו, לרבות בנקודה הקריטית של רכישת או שכירת דירה. אנשים שעוברים לשכונה או אזור חדש רוצים לדעת עליו כמה שיותר, ומקוממת העובדה שכיום אין להם שום דרך לדעת מה רמת הפשיעה באזור. אפילו רמת המחירים אינה משקפת את רמת הפשיעה, שכן כיום יש לא מעט פשיעה דווקא בשכונות היקרות בישראל".
